לאחר שעיינתי בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, בתגובה ובתשובה לה, אני דוחה הבקשה שכן לא מצאתי בבקשה כל עילה המצדיקה את ביטולו של פסק הדין.

אין חולק כי כתב התביעה הומצא כדין לידי המבקשת.

המבקשת אף מודה כי בטרם הגשת התביעה קיבלה מכתב התראה מב"כ המשיבה, אלא שטוענת כי לאחר שהוגש כתב התביעה ועוד בטרם חלף המועד למתן פסק הדין שילמה את מלוא החוב במשרדי המשיבה. לטענתה, על אף זאת הגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה מבלי לציין כי שולמו כספים לאחר הגשת התביעה. בעיקר מלינה המבקשת על חיובה בשכ"ט עו"ד.

אין בפי המבקשת כל טענת הגנה כנגד התביעה. המבקשת אינה טוענת כל טענה כנגד חיובה בחוב הארנונה ולמעשה, אף שילמה, לטענתה, את מלוא החוב לאחר הגשת כתב התביעה.

גם אם יש לראות במסירת המחאות מעותדות כפירעון החוב, הרי שעדיין פירעון החוב לאחר הגשת כתב התביעה אינה בגדר טענת הגנה כנגד התביעה, ובוודאי שאינה טענה המצדיקה את ביטול פסק הדין. ככל ושולמו כספים לאחר הגשת כתב התביעה הרי שסכומים אלו יופחתו מסכום פסק הדין אשר ניתן כדין. יוער בהקשר זה כי לא היתה כל מניעה בדין כי המשיבה תגיש את התביעה על מלוא חוב הארנונה לשנת 2013.

משהוגש כתב התביעה ולאחריו פנתה המבקשת על מנת לפרוע את חובה הרי שאין כל עילה אף לביטול פסק הדין בכל הנוגע לרכיב שכ"ט עו"ד לו זכאית המשיבה בעצם הגשת התביעה. אין נפקא מינה לעניין זה אם הנתבע לא התגונן או אם פנה לתשלום חובו לאחר שקיבל את כתב התביעה.

זאת ועוד, עיון בבקשת המבקשת מעלה כי המבקשת אינה טוענת כי הגיעה להסדר עם המשיבה בכל הנוגע לתשלום מלוא החוב ובכלל זה הוצאות ושכר טרחת עו"ד, אלא טוענת כי הופנתה על ידי פקידי המשיבה לב"כ המשיבה. האמור בסעיף 6 לתשובת המבקשת, ממנו עולה כי סוכם עם הגב' לבנה על סכום שכר הטרחה שישולם לב"כ המשיבה, נטען רק בתשובת המבקשת אשר כלל לא נתמכה בתצהיר ולא בבקשה וממילא אינה עולה בקנה אחד עם התכתובות שצורפו לתגובת המשיבה.

נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

להמציא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ד, 25 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.