הנאשם זכאי מחמת הספק.

לנאשם יוחסה עבירה של נהיגה מבלי לציית לתמרור 301 שהיה מוצב בדרכו, בניגוד לתקנה 64 (ג) ותקנה 22 (א) לתקנות התעבורה.

מועד האירוע 01.08.13 שעה 13:50.

מקום האירוע, צומת רחובות ברל כצנלסון-הרצל באשקלון.

הנאשם כפר באשמה.

מטעם התביעה העיד עורך הדוח. כמו כן הוגשו כראיות הדוח על גבו פורטו נסיבות המקרה ותגובת הנאשם (ת/1) ושרטוט שנערך ע"י עד התביעה במעמד עדותו בבימה"ש (ת/2).

דיון

עד התביעה העיד כי צפה בעבירה כשעמד מחוץ לניידת ברח' הרצל אליו השתלב הנאשם לאחר שביצע פניה שמאלה מרח' כצנלסון. עד התביעה עמד במרחק של כ-10 מטר מהצומת.

עד התביעה העיד כי משנכנס הנאשם אל הצומת עם רכבו לא נתן זכות קדימה לרוכב קטנוע שהגיע משמאלו.

עוד העיד עד התביעה כי רוכב הקטנוע נאלץ לבלום כדי להימנע ממפגש עם רכב הנאשם.

מנגד העיד הנאשם כי בצומת קיימת מגבלה של שדה ראייה לכלי רכב שמגיעים מכיוון רח' כצנלסון ומבקשים לפנות שמאלה הואיל וברח' הרצל חונים כלי רכב משני צדי הכביש ובנוסף

בפינה הדרום מערבית של הצומת המצויה משמאלו, מוצבת מכולה שנועדה למחזור בקבוקים.

הנאשם אף הציג תמונה של הצומת שצילם באמצעות מכשיר הטלפון הנייד לאחרונה ותוכנה מאשש את טענת הנאשם בדבר מגבלת שדה הראיה בצומת למי שפונה שמאלה בצומת מרח' כצנלסון לרח' הרצל.

עד התביעה אישר בחקירתו הנגדית כי הוא מזהה את הצומת בתמונה.

הסביר הנאשם כי מגבלת שדה הראיה אילצה אותו להגיע להתקדם באיטיות לכיוון הצומת ואף להיכנס לתחומה על מנת לבחון את מצב התנועה טרם יבצע את הפניה שמאלה (עמ' 7 ש' 22-23, עמ' 5 ש' 30, עמ' 6 ש' 9-12).

הנאשם אישר הן לעד התביעה במעמד ייחוס העבירה ובין מהלך עדותו בבימה"ש כי מי שגלש לכיוון הצומת למקום בו יוכל לראות את מצב התנועה שמע צפירת קטנוע, עצר ונתן לו זכות קדימה.

עוד העיד הנאשם כי טרם הגיע אל הצומת לא עצר את רכבו עד אשר הגיע למקום בו יוכל לראות את מצב התנועה כי אין חובה לעשות כן (עמ' 7 לפרוטוקול ש' 22-23).

הכרעה

בפני עדות מול עדות.

לאחר ששמעתי את עדויות העדים, התרשמתי מן העדים ועיינתי בראיות שבפניי נותר ספק סביר ממנו זכאי הנאשם ליהנות.

אין חולק כי בכיוון נסיעת הנאשם ולפניו ניצב תמרור 301 המחייב מתן זכות קדימה לרכב המגיע אל הצומת.

אין חולק על כיווני הנסיעה הן של הנאשם והן של רוכב קטנוע שהגיע ברח' הרצל לכיוון הצומת.

הוראת תקנה 4 (ג') לתקנות התעבורה מחייבת נהג המתקרב אל צומת, כשלפניו תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, להאט במקרה הצורך לעצור הרכב וליתן זכות קדימה לרכב האחר המתקרב או הנכנס אל הצומת.

במקרה דנן, בימה"ש מאמין לעדות הנאשם, שהייתה מהימנה ואמינה כי נאלץ לגלוש באיטיות לתחום הצומת כדי לבחון את מצב התנועה בשל מגבלות שדה הראיה במקום.

ביהמ"ש גם מאמין לנאשם כי עצר את הרכב מששמע את צפירת הקטנוע.

בימה"ש מאמין גם לעד התביעה כי הבחין שהקטנוע מאט את מהירות נסיעתו בהיכנסו אל תחום הצומת, אך משחצה את הצומת בעוד הנאשם עומד עם רכבו טרם ביצע את הפניה שמאלה, הרי שלא ניתן לשלול את האפשרות הסבירה כי מילא את חובתו ליתן זכות קדימה.

זכות הקדימה איננה זכות אבסולוטית.

נוהג רכב המתקרב אל הצומת חייב ליתן הדעת בנעשה בצומת ולא להיכנס אליה אם אין ביכולתו להמשיך בנסיעה ללא הפרעה גם אם תמרור ההכוונה מתיר כניסה לצומת ומעניק לו זכות קדימה (תקנה 65 לתקנות התעבורה).

טוב עשה רוכב הקטנוע כשהאט את מהירות נסיעתו טרם נכנס לצומת.

נהגים צריכים לכבד את חוקי התנועה, לציית לתמרורים הניצבים בדרכם וגם להתחשב במגבלות תנאי הדרך.

הואיל ורוכב הקטנוע לא הובא לבימה"ש למתן עדות, אי אפשר לשלול את האפשרות הסבירה, כי הצפירה שלוותה להאטה לא היתה הכרחית אובייקטיבית והופעלה אך כמקדם בטחון בשל צורך סובייקטיבי של רוכב הקטנוע להבטיח כי ייווצר קשר עין בין הנאשם לבינו, וכי הנאשם יכבד זכותו לחצות הצומת בבטחה.

מגבלות שדה הראיה בצמתים יוצרות אילוצים לנהגים ומחייבות משנה זהירות, עם זאת לא כל צפירה במהלך כניסה לצומת או האטה במהלך כניסה לצומת מלמדת ,בהכרח, על הפרת חובת זהירות מצד נהג אחר החייב ליתן זכות קדימה.

תקנות התעבורה הן מסוג של "וחי בהן", יש לפרשן באופן סביר ולא כגזרה שציבור הנהגים לא יוכל לעמוד בה.

סופו של דבר, הנאשם זכאי מחמת הספק.

הודע לצדדים ביום 19/11/2013 . ( העתק הכרעת הדין לא נמסר בשל תקלה בנט המשפט ).

לשלוח את הכרעת הדין לצדדים.

נחתם בי"ז כסלו תשע"ד , 20 נובמבר 2013, בהעדר.