לפני בקשה למתן פסק דין מחמת אי הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת.

אי הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם בעל דין, אינה מהווה ע"פ הדין עילה למתן פסק דין, שכן, על התובע במקרה זה, מוטל נטל השכנוע להוכחת תביעתו, ולנתבעת שמורה הזכות לחקור התובע על תצהיר עדותו הראשית. על כן, אין מקום ליתן פסק בהעדר הגשת תצהיר עדות הנתבעת.

ע"פ החלטה בימ"ש מיום 1.4.14, נקבע כי הצדדים יגישו תצהירי גילוי מסמכים תוך 14 ימים ממועד ההחלטה הנ"ל.

על כן, טרם חלף נכון למועד החלטה זו המועד להגשת תצהיר גילוי מסמכים מטעם הנתבעת.

לתיק בימ"ש הוגש ביום 7.4.14 תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין מטעם התובע אשר לו צורפו המסמכים הנזכרים בו.

ע"פ הדין בתביעה המתנהלת בסדר דין מהיר, זכאי בעל דין כי יהיה מונח לפניו תצהיר גילוי מסמכים של בעל הדין שכנגד טרם שיהיה עליו להגיש תצהיר עדותו הראשית.

על כן, בנסיבות הענין, בהן הוגש תצהיר גילוי מסמכים מטעם התובע לבימ"ש רק ביום 7.4.14, מאריך לצדדים המועד להגשת תצהירי עדות ראשית תוך 30 ימים ממועד הגשת תצהיר גילוי המסמכים מטעם הצד שכנגד.

מובהר, כי בהעדר הגשת תצהיר גילוי מסמכים מטעם הנתבע תוך המועד שנקבע בהחלטה מיום 1.4.14, ישקול בימ"ש מחיקת הגנתו של הנתבע מכח סמכותו בתקנה 122 לתקסד"א.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ד, 13 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.