זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופט אחסאן כנעאן) מיום 3.11.13 לפיה קבע שצו המניעה העראי שניתן ביום 25.8.13 יהפוך לצו זמני עד לסיום ההליכים המשפטיים, וכל פעולה בסימולטור, בריכת גלגלי מים המצויה אצל משיבה 4 יבוצעו ע"י סימפרק או נציגיה או ברשות ממנה. המשיבות 1-2 מתנגדות לבקשה.

הלכה ידועה ומושרשת היא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע לסעדים זמניים, אלא במקרים חריגים (ראו: רע"א 8526/09 בניני בנק בע"מ נ' דרור הדרום חברה לפיתוח בע"מ, פסקה 23 (18.3.10); רע"א 3041/12 מגנזי תשתיות בע"מ נ' החברה הכלכלית לפיתוח בית אריה, פסקה 12 (8.1.14); רע"א 6558/13 קראיס נ' דדון, פסקה 5 (14.6.12) והאסמכתאות המפורטות שם). המקרה שלפניי אינו נמנה עם אותם מקרים.

החלטת הערכאה הדיונית ניתנה כהחלטה מפורטת, לאחר דיון בו נחקרו 3 עדים, והגשת סיכומים. ההחלטה מנומקת וקובעת בין היתר את המשך פעילות הסימולטור ובריכת המים ענל בסיס של סטטוס קוו, דהיינו המשך הפעילות על ידי מי שניהל פעילות זו ערב הגשת הבקשה לצו זמני, ולאור רצונם של המבקשים בפני לפגוע בפעילות זו, כפי שהוכחו בפני הערכאה הדיונית ברמה המספיקה לשלב זה של ההליכים.

על כן, הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור על ההחלטה באשר לסעד הזמני, ודינה להידחות. אציין, כי דין הבקשות החילופיות בדבר צווים נגדיים שביקשו המבקשים בפני להידחות, שכן אלו לא התבקשו בפני הערכאה הדיונית, ואין מקום לבקשם לראשונה בשלב הערעור.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה. המבקשים ישלמו למשיבות 1-2 הוצאות הבקשה בסך 5,900 ₪. המזכירות תעביר למשיבות אלה סכום זה מתוך העירבון שהופקד, ותחזיר למבקשים את היתרה.

ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ד, 12 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.