טוען...

החלטה מתאריך 17/10/13 שניתנה ע"י משה טוינה

משה טוינה17/10/2013

לפני: כב' שופט, משה טוינה

המבקש:

דניאל צברי, (ת.ז.-058825779)

-

המשיבה:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ: עו"ד נטע בר אל

החלטה

1. עניניה של החלטה זו, בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט שהגיש מר דניאל צברי (להלן: "המבקש") ביום 1.9.2013.

2. עד שאדרש לטענות הצדדים בבקשה, אקדים ואביא את העובדות הבאות:

א. המבקש הוא מורה המועסק על ידי מדינת ישראל – משרד החינוך (להלן: "המשיבה") במעמד של עובד הוראה קבוע במשרה מלאה; נכון ליום 31.8.2013 הוצב המבקש כמורה בישיבת "אפיקי ארץ" באופקים.

ב. בחודש פברואר 2013 הגיש המבקש תביעה וצו מניעה (להלן: "צו המניעה"). במסגרת צו המניעה נדרש בית הדין למתן החלטה בסעד זמני ועניינו, המשך העסקתו של המבקש כמורה בישיבת "אפיקי ארץ" על פי מערכת שעות שפורסמה בתחילת שנת הלימודים תשע"ג (מערכת השעות שהייתה בתוקף בחודש ספטמבר 2012).

ג. במסגרת הבקשה לצו מניעה אשר עניינה כאמור העסקתו של המבקש בשנת הלימודים תשע"ג, בהתאם למערכת שעות שפורסמה בתחילת שנת הלימודים - הודיעה המשיבה כי אין היא מבקשת לפגוע בזכותו של המבקש לעבוד כעובד הוראה בהיקף משרה מלא בבית הספר בו הוא מוצב (נכון דאז, ישיבת אפיקי ארץ באופקים).

ד. בתום הדיון שהתקיים ביום 27.2.2013 בצו המניעה, ניתנה החלטה ולפיה:

"המשיבה תמציא לבית הדין מערכת שעות ובה משובץ המבקש כעובד הוראה במשרה מלאה בישיבת אפיקי ארץ... ובמקביל תועבר מערכת השעות למבקש בהודעת דואר אלקטרוני...".

כן נקבע בהחלטה כי:

"ככל שיש למבקש טענות על מערכת השעות האמורה, רשאי המבקש לטעון למיצוי זכויותיו הן במישור הארגוני והן בדרך אחרת שימצא לנכון, על פי דין.

למען הסר ספק, שמורה למשיבה הזכות להבטיח את קיום הלימודים כסדרם ובכלל זה הצבת מורה באותם מצבים בהם לא מתייצב המבקש בכיתות להן שובץ.

בכפוף לאמור לעיל הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות" סעיפים 11-12 להחלטת בית הדין מיום 27.2.2013 בצו המניעה.

ה. להשלמת התמונה אוסיף, כי בעקבות החלטת בית הדין מיום 27.2.2013 הגיש המבקש בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט בטענה כי המשיבה נמנעה מלמלא אחר החלטת בית הדין מיום 27.2.2013 בקשה שנדחתה בהחלטת בית הדין ביום 12.3.2013.

בקשת רשות ערעור אשר הגיש המבקש לבית הדין הארצי בעקבות החלטת בית הדין מיום 12.3.2013 – נדחתה בהחלטה של כב' השופט איטח מיום 20.5.2013.

ו. באוגוסט האחרון פעלה המשיבה להעברתו של המבקש לבית ספר אחר ונכון ליום 1.9.2013 – אין המבקש מוצב כמורה בישיבת אפיקי ארץ באופקים.

3. לטענת המבקש העובדה כי אין הוא משובץ בבית הספר אפיקי ארץ באופקים, מהווה הפרה של הצו השיפוטי המוצא ביטוי בהחלטת בית הדין מיום 27.2.2013, בהחלטה בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט מיום 12.3.2013 ובהחלטת כב' השופט איטח מיום 20.5.2013.

4. בבר"ע 3888/04 שרבט נ' שרבט עמדה כב' השופטת ארבל על העקרונות המנחים באשר לאכיפתו של צו שיפוטי במסגרת פקודת ביזיון בית משפט. בתמצית יאמר, כי ההליך על פי פקודת ביזיון בית משפט הוא הליך צופה עתיד ומטרתו לאכוף על אדם/גוף לקיים צו שניתן על ידי בית המשפט בעבר.

תנאי לשימוש בהליך על פי פקודת בית משפט, הוא כי "פסק הדין או הצו שאת אכיפתו מבקשים צריך להיות ברור וחד משמעי. אין אוכפים מכוח פקודת הביזיון אלא צווים והחלטות שמובנם ברור ושאינם מאפשרים יותר מפירוש אחד" פסקה 12 לפסק דינה של כב' השופטת ארבל בפרשת שרבט.

5. ובחזרה לענייננו. החלטת בית הדין מיום 27.2.2013 לא קבעה ולא התיימרה לקבוע מסמרות לעניין חובתה של המשיבה להציב את המבקש כמורה בבית הספר אפיקי ארץ באופקים בשנת הלימודים הנוכחית – תשע"ד. כזכור, ההחלטה ניתנה על רקע טענות המבקש לפיהן לא אפשרה המשיבה את העסקתו בשנת הלימודים תשע"ג, על פי מערכת הלימודים בה שובץ בתחילת שנת הלימודים. הצו האופרטיבי בהחלטה מיום 27.2.2013, קבע כי על המשיבה להעביר מערכת שעות ובה משובץ המורה בהתאם להתחייבות המשיבה כלפיו.

ממילא שיבוץ כאמור איננו יכול להתייחס לשנת הלימודים הנוכחית, שנת הלימודים תשע"ד.

6. החלטת בית הדין מחודש מרץ 2013 שניתנה במסגרת בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט – והחלטת כב' השופט איטח מחודש מאי 2013 במסגרתה נדתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית הדין מחודש מרץ 2013 – אינן באות לשנות מההוראה האופרטיבית שבהחלטת בית הדין מיום 27.2.2013. בפרט אין בהן כל הוראה המתייחסת להעסקתו של המבקש בשנת הלימודים תשע"ד.

7. מכאן שאין ממש בטענות המבקש ולפיהן בהחלטת המשיבה שלא להציבו בבית ספר אפיקי ארץ בשנת הלימודים תשע"ד, יש משום הפרה של צו שיפוטי.

8. בשולי הדברים רק אוסיף, כי הטענות שהעלה המבקש לעניין הפרת החלטת בית הדין מיום 27.2.2013, עוד במהלך שנת הלימודים תשע"ג – אין מקומן כאן, שהרי ההחלטה לפי פקודת ביזיון בית המשפט צופה פני עתיד ולפיכך הטענות לעניין הפרה של הצו השיפוטי בעבר, אינן יכולות לשמש בסיס להפעלת הסנקציות על פי פקודת ביזיון בית משפט על הצד המפר.

9. סוף דבר הבקשה נדחית. המבקש ישלם הוצאות המשיבה בסך של 1,500 ₪.

ניתן היום, י"ג חשון תשע"ד, (17 אוקטובר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
26/08/2013 החלטה מתאריך 26/08/13 שניתנה ע"י יוסף יוספי יוסף יוספי צפייה
17/10/2013 החלטה מתאריך 17/10/13 שניתנה ע"י משה טוינה משה טוינה צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 דניאל צברי
נתבע 1 מדינת ישראל איתי בר