בפני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב אשר הוגשה בהתאם לס' 57ב לפקודת התעבורה.

הצדדים אינם חלוקים על כך כי ביום 27/8/13 בעקבות שימוע בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, החליט קצין המשטרה על השבתה מנהלית של רכב המבקש שהינו קטנוע למשך 30 יום בגין עבירה של נהיגה ברכב שנמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך בניגוד לתקנה 27 א' לתקנות התעבורה.

עיינתי בחומר החקירה ומצאתי ראיות לכאורה לכך שהמבקש שהינו הנהג, נהג בקטנוע נעצר על ידי שוטר לבדיקה, ובבדיקה על ידי בוחן שפרטיו מופיעים בהודעת איסור השימוש נמצא כי בלם אחורי לא עוצר בכלל (כשלוחצים עד הסוף האופנוע נוסע רגיל) וכן בעייה במשאבת אופן אחוריות ופגמים נוספים.

בפני דוח הבוחן, טופס השימוע בדבר החזקת רישיון נהיגה שבמהלכו טען המבקש כי זאת טעות שנסע כך, רישיון נהיגתו לא נפסל כיוון שהקצין התרשם שהדבר יפגע בפרנסתו.

לאור האמור אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה.

עפ"י ס' 57ב(ב) לפקודת התעבורה, בית-המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

"(ב)

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.

2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

עפ"י ס' 57ב(ג):

"בית-משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב."

המבקש הינו בעל הרכב וההגנה המצוינת בחוק אינה חלה עליו.

שקלתי היטב את טעוני המבקש שיגרמו לו קשיים בפרנסתו ואולם אציין כי קצין המשטרה התחשב בשיקול זה והותיר את רישיון נהיגתו של המבקש בידו כך שפתוחה בפניו הדרך להמשיך ולהתפרנס כשליח אולם לא על האופנוע הספציפי.

אציין כי המבקש בבקשתו טען כי עצרו אותו 200 פעם שוטרים היו ליקויים היו בעיות וכל פעם סידר, לטעמי הדבר חמור מאד המבקש אמור לנהוג באופנוע תקין וספק כי נהיגה באופנוע אשר בלמים אינם עובדים הינה סכנה מיידית וברורה הן למבקש עצמו והן למשתמשי הדרך, לטעמי טוב עשתה משטרת ישראל כאשר השביתה את האופנוע ותקוותי היא כי המבקש ילמד לקחו ולאחר תקופת ההשבתה יתקן את הקטנוע כנדרש ע"פ החוק.

לעניין זה אציין כי בדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי המחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה באורח החיים של בעל הרכב, פגיעות הנלוות לסנקציה של איסור השימוש ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להילחם במתרחש בכבישים וכדי לוודא שבעל הרכב יעשה ככל שביכולתו כדי למנוע עבירות בעת השימוש ברכבו ולבטח לא ינהג ברכבו ללא בלמים.

כך או כך, הפגיעה במבקש בהקשר זה, מוגבלת ל- 30 יום, הינה מידתית וסבירה ביחס לחומרת העבירה ונסיבותיה.

לאור האמור מצאתי החלטת הקצין סבירה.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

חומר החקירה יוחזר לב"כ המשיבה.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"ג, 03 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.