09 ינואר 2014

לפני:

כב' השופט תומר סילורה

החלטה

1. בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף שהגיש המשיב כנגד המבקשת (הנתבעת 2)

2.         בכתב התביעה טוען המשיב שהנתבעת 1 (חברת קוד קוד אבטחה) נשלטת באמצעות המבקשת אשר מחזיקה ב- 90% ממניותיה ומכח שיתוף הפעולה בפעילות השוטפת בין הנתבעות יש לראות את הנתבעות כמעביד במשותף של התובע, או לחילופין להטיל אחריות על המבקשת מכוח דיני הרמת מסך ו/או מכוח הוראות חוק החברות. לטענת המבקשת, בינה לבין המשיב לא התקיימו מעולם יחסי עובד-מעביד ולמשיב הייתה מעבידה אחת ויחידה – חברת קוד קוד אבטחה. העובדה שהמבקשת הינה בעלת מניות בחברת קוד קוד אבטחה אינה הופכת אותה למעביד.

3. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובכתבי התביעה, להלן החלטתי. 

4.         מדיניות בתי הדין לעבודה היא ליתן סעד של סילוק על הסף במשורה וביד קמוצה ולעולם להעדיף את בירור התובענה לגופה.

5.         בענייננו, טוען המשיב שקיים שיתוף פעולה בין המבקשת לחברת קוד קוד אבטחה ויש לראות את הנתבעות כמעבידים במשותף ולחלופין יש להטיל אחריות על המבקשת מכח דיני הרמת מסך. עוד נטען, בהקשר זה, כי המבקשת היא זו אשר נתנה בפועל את ההוראות לביצוע העבודה על ידי חברת קוד קוד ועל כן תפקדה כמעסיקתו של המשיב (סעיף 13 לתגובת המשיב) וכי המבקשת וחברת קוד קוד אינן אלא "אותה גברת בשינוי אדרת (סעיף 18 לתגובת המשיב).

6.         טענות המשיב, לו יוכחו, מקימות עילת תביעה כנגד המבקשת וכל טענות ההגנה של המבקשת הן טענות עובדתיות שדינן להתברר בשלב שמיעת הראיות.

 7.         אשר על כן, לנוכח ההלכה הפסוקה לעניין מתן סעד של סילוק על הסף ובשים לב לכך שטענות הצדדים מחייבות בירור עובדתי מעמיק – אין מנוס מדחיית הבקשה. למותר לציין, כי ככל שבסופו של דבר יתברר שלא היה מקום כלל להכליל את המבקשת כנתבעת בכתב התביעה (דהיינו: טענות המבקשת יתבררו כמוצדקות) יקבל הדבר ביטוי בפסיקת הוצאות לטובתה.

8.         סוף דבר:

(א). הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

(ב) הנתבעות יגישו כתב הגנה בתיק עד ליום 15.2.2014

(ג) המבקשת תישא בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך כולל של 2,500 ₪ לתשלום תוך 30 יום, בלא קשר לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

(ד) לעיון ביום 16.2.2014

ניתנה היום, ח' שבט תשע"ד, (09 ינואר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.