לפניי תביעה כספית מיום 1.9.13 ע"ס 27,842 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 6.1.13.

נערכה אתמול בפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות מטעם שני הצדדים.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

ממכלול הראיות שוכנעתי, מחד גיסא, באותנטיות האירוע התאונתי המדווח (החלקת רכב התובעות על רצפת החניון כתוצאה ממים) וביכולתה ובחובתה של הנתבעת לפעול למניעתו, ומאידך גיסא, בהפרזה מסוימת בעוצמת המפגע ובכמות המים במקום, כאשר ממכלול הראיות עולה שהיו נהגים שהצליחו באותו מקום וזמן להימנע מתאונה, באופן שמעלה הסתברות של אשם תורם. שקללתי אפוא את הדברים, והגעתי למסקנה שהתובעות זכאיות לפיצוי בשיעור 60% מנזקיהן.

הנתבעת תשלם לתובעות את הסכומים הבאים:

• סך של 16,705 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 1.9.13 ועד יום התשלום המלא בפועל.
• סך של 372 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה 1.9.13 ועד יום התשלום המלא בפועל.
• סך של 378 ₪ בגין מחצית שנייה של אגרת בית משפט (שטרם שולמה), בצירוף הפרשי הצמדה מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.
• סך של 800 ₪, בגין שכר שתי העדות בו חויבו התובעות.
• סך של 3,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

התרשמתי כי ב"כ הצדדים ייצגו את הצדדים שולחיהם כמיטב יכולתם, במסירות ובהגינות.

הגזברות תפעל לגביית מחצית האגרה השנייה.

המזכירות תשלח את פס"ד לב"כ שני הצדדים.

ניתן היום, ט"ז סיוון תשע"ה, 03 יוני 2015, בהעדר הצדדים.