1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 26/12/13, לפיו התקבלה תביעת התובע, והנתבעים חויבו לשלם סך של 50,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל. כמו כן חויבו הנתבעות, לשלם לתובע סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך 625 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.
2. הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") הגיש בקשה, אשר נתמכה בתצהיר, וטען כי כלל לא קיבל הזמנה לדיון.
3. עוד טען כי אין על שמו חברה, ואין על שמו עיתון וציין פרטי האנשים שלטענתו הינם עורכי ומנהלי העיתון. ועוד הוסיף וציין כי לפני למעלה מעשר שנים, היה "מוציא" עיתון של החברה הנתבעת, אך מאז אין על שמו עיתון ו/או חברה.
4. התובע בתגובתו לבקשה, טוען כי טענות הנתבע לפיהן לא קיבל מעולם את כתב התביעה ו/או ההזמנה לדין הינן שקריות, ובקשתו נועדה אך ורק לסכל את ביצוע פסק הדין ולגרימת סחבת מיותרת, זאת תוך שמפרט התובע בתגובתו את אישורי המסירה הרבים של כתבי בי-הדין בתיק לנתבע.
5. עוד טוען התובע כי טענת הנתבע כי אינו בעלי החברה ו/או שאינו מנהל העיתון, הינה שקרית.
   לטענת התובע, הנתבע הינו הבעלים ובעל המניות היחיד של הנתבעת 2. התובע מפנה בעניין זה לנסח החברה, מרשם החברות.
6. בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון האם יש מקום לבטלו מחובת הצדק, או מכוח שיקול אחר ששוקל בית המשפט. לשם בחינת שיקולי הצדק יש לעמוד על טעמי אי-ההתייצבות לצד סיכויי הצלחת המבקש להוכיח עמדתו בבית המשפט, כמו גם שיש לעמוד על תום ליבו של המבקש. לנגד זאת, יש להעמיד את אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד.
   יצויין כי הגישה המקובלת כלפי בקשת ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינה גמישה, על מנת לאפשר למבקש את בירור התובענה לגופה.
7. עיון באישורי המסירה אשר צרף התובע לתגובתו, מעלים כי אישורי המסירה אשר נמסרו במסירה אישית נמסרו, בפועל, לידי "מזכירה" של הנתבעת מס' 2, וזאת בכתובת הרשומה של החברה, בהתאם למידע מרשם החברות.
8. במסמך "מידע על פרטי חברה" מרשם החברות, אשר צרף התובע לבקשתו, רשום הנתבע כדירקטור החברה ובעל המניות היחיד בה.
   אומנם, טוען התובע כי לא קיבל הזמנה לדין, ואכן, וכאמור, בהתאם לאישורי המסירה כתב התביעה וההזמנה לדין נמסרו למזכירת הנתבעת 2 בכתובת הרשומה של החברה. אך חרף זאת, עולה, לכאורה, ממסמך המידע מרשם החברות, כי הנתבע הינו בעל תפקיד משמעותי בחברה, ומשכך, אף אם לא בוצעה מסירה כדין של כתבי הטענות לידיו, הרי שנראה, כי ידע על פתיחת ההליך ובחר להתעלם מכך.
9. לאור כל האמור, הרי שלאחר שקילת האינטרסים השונים של הצדדים ונסיבות העניין, ולו מחמת הספק, אני סבורה שיש לאפשר לנתבע להוכיח את טענותיו בבית המשפט ולאפשר לו את יומו, אך זאת בכפוף להטלת הוצאות על הנתבע לטובת התובע.
10. פסק הדין שניתן מיום 26/12/13 מבוטל בזאת, ביחס לנתבע מס' 1 בלבד, וזאת כפוף לתשלום הוצאות לטובת התובע בסך של 1,000 ₪ אשר יופקדו בקופת בית המשפט וזאת עד ליום 16/4/14.
11. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי פסק הדין יבוטל, ביחס לנתבע מס' 1, רק באם יפקיד הנתבע 1 עד ליום 23/4/14 את ההוצאות שפסקתי, לטובת התובע. ככל שהנתבע 1 יפקיד את סכום הכסף שקבעתי עד ליום 23/4/14 יבוטל פסק הדין והתיק יקבע בשנית להוכחות ועל הנתבע 1 יהא להגיש את כתב הגנתו עד ליום 23/5/14. באם הנתבע 1 לא יפעל להפקדת ההוצאות שפסקתי, במועד שקבעתי, פסק הדין יוותר על כנו.
12. ככל שהנתבע 1 יפקיד את סכום ההוצאות שפסקתי לטובת התובע, תפעל המזכירות להעברת הכספים לידי התובע.
13. המזכירות תודיע ותשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ד, 02 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.