לפניי בקשה מטעם התובעת לגילוי מסמכים ולהודאה בעובדות, וכן בקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית.

תקנה 214ח (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן- התקנות) שוללת תחולתו של פרק ט' לתקנות על הליך סדר דין מהיר, שכן היא יוצאת מנקודת הנחה שבעל דין יגלה לצד שכנגד את המסמכים הרלוונטיים במסגרת כתב טענותיו, ואם אינו עושה כן, יורה לו בית המשפט לגלות את המסמך לאחר שיבחן את הרלוונטיות שלו למחלוקת בין הצדדים (ר' כהן, מ' קליין "סדר דין מהיר בבית משפט השלום", נבו הוצאה לאור בע"מ, 2005, עמ' 38- 39).

המטרה של ייעול ההליך וקיצורו, כך שלכתבי הטענות יצורפו כלל המסמכים עליהם נסמכת התביעה, לא באה לגרוע מן המטרה העיקרית, שהינה הירידה לחקר האמת ועשיית צדק (ראו: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי, פד"י מט (4) 54, 61, מיום 6.7.1995).

על כן, כאשר מוגשת בקשה לגילוי מסמכים, ייבחן בית המשפט את מידת הרלוונטיות של המסמכים וייבחן האם הינם חיוניים להוכחת טענות הצדדים ומידת יכולתם של הצדדים להשיגם.

ככל שיימצא בית המשפט כי מדובר במסמכים חיוניים הדרושים לחקר האמת ואשר לא נחשפו בהליך גילי המסמכים המוקדם בסדר הדין המהיר ולא ניתן להשיגם ממקור אחר, רשאי בית המשפט להיעתר לבקשה. על כן, אם לא צירף בעל דין לכתב טענותיו מסמך חיוני לצד שכנגד, על בית המשפט להורות לצד שכנגד לאפשר למבקש לעיין במסמכים הרלוונטיים.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה מיום 28.8.2014 ובתשובה לתגובה מיום 10.9.2014, ולאור חיוניות המסמכים לתובענה דנן, הגעתי כלל מסקנה כי על הנתבעות לאפשר לתובעת לעיין במסמכים המבוקשים.

בעניין הדרישה להודאה בעובדות, מדובר למעשה בשאלון במסווה, וכאמור שאלון אינו הליך אפשרי בתביעות בסדר דין מהיר.

הנתבעות תמצאנה לתובעת את המסמכים כמפורט בבקשה וזאת בתוך 10 ימים. התובעת תגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה בתוך 30 יום מהיום.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ד, 10 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.