נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד – שחר גו'רנו

הנאשם - בעצמו ובא כוחו עו"ד – יוסי ימיני

<#1#>

פרוטוקול

התובעת

מפנה לטיעונים לעונש שהוגשו בכתב בדיון אחרון ולעתירתנו למאסר שלא יפחת מ- 6 חודשים, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת.

הסניגור

העבירות בהן הורשע הנאשם אינן מצויות ברף העליון של חומרה, כמו כן יש לתת משקל לעברו הנקי וכן העובדה שהוא והמתלוננת אינם מצוים בקשר מאז ספטמבר 2013 וכיום נמצאים בהליכי גירושין. כמו כן, יש לתת משקל לעובדה שהוא משלם מזונות בעבור הבן הקטין המשותף לו ולמתלוננת, כאשר המתלוננת אינה עובדת, לכן מלוא צרכיו של הקטין למעשה, ממונים על ידי הנאשם.

הנאשם עובד כנהג אוטובוס.

הנאשם

הבן שלי לא בן 6, אלא בן 8.

הסניגור

הטלת מאסר פגיעה של ממש גם ביכולת התעסוקתית של הנאשם וגם ביכולת לספק צרכיו של הקטין.

יש לקחת בחשבון התנהגותה של המתלוננת, כפי שבית המשפט מצא לנכון לציין בהכרעת הדין ולפיה " המתלוננת גילתה התנהגות מנפוליטיבית ומתריסה כלפיה נאשם, התנהגות שיש בה מידה לא מעטה של יצר הרס עצמי".

בית משפט מתבקש לקחת בחשבון המלצות שירות המבחן מיום 31.8.15, להטיל על הנאשם מאסר על תנאי כענישה מציבת גבול, מרתיעה וצופה פני עתיד, וזאת לאחר התרשמותם כי ההליכים המשפטים מהווים גורם מרתיע ומטלטל עבור הנאשם וכן לאור העובדה שמאז הפרידה של הנאשם מ המתלוננת בספטמבר 2013, לא היו אירועי אלימות והוא אינו מהווה איום או מטרד על המתלוננת.

לאור האמור, יש מקום לחרוג לקולא ממתחם הענישה המקובל ולפסוק על הנאשם עונש של מאסר מותנה בלבד.

הנאשם

אני מבקש יכולת שלי לכלכל את עצמי. הכל זה המצאה, היא רצתה להשיג את הרכוש שלי.

המשכנתא היום בפיגור.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת פרשת הראיות, בכך שב- 5.9.13, על רקע ויכוח עם אשתו מוליה, איים עליה כי ישחט אותה. בהמשך אביה קרקין אדנה הגיע לביתם מתוך חשש לחיי בתו. בלב הזה הנאשם תקף שוב את אשתו, דחף אותה, איים עליה כי יהרוג אותה.

כמו כן, במועד קודם , מספר חודשים לפני כן, איים עליה, תוך שמצמיד סכין מטבח בחזה, באומרו כי יהרוג אותה – עבירות של איומים ותקיפת בת זוג.

הנאשם כפר ונשמעה פרשת הראיות שלצערי ערכה זמן ניכר, עד שבתאריך 1.2.15 הורשע. אכן צודק הסניגור בכך שציינתי בהכרעת הדין את התרשמותי מהמתלוננת כמי שהיא בחורה אסרטיבית, עצמאית ומתפקדת, השניים נמצאו במערכת יחסים זוגית מורכבת ובעייתית. לדבריה, בעבר נמנעה מלהתלונן נגדו. ציינתי כי היא גילתה הנתהגות מניפולטיבית ומתריסה כלפי הנאשם, התנהגות שיש בה מידה לא מעטה של הרס עצמי, שכן לא רק שלא נמלטה מפניו היא עודדה אותו לדקור אותה וטענה שהוא לא גבר אם הוא לא עושה את זה. גם כשאיתרה אותו בבית הוריו, במקום להמתין לו, יצאה מהבית. למרות שראתה אותם חוזרים בשעת לילה לא חשפה עצמה ולא חזרה הביתה, למרות שידעה שהוא חשדן וקנאי ובכך שפכה שמן על מדורת הקנאה והחשדנות, למרות שניסיון העבר הראה שיש בכך ללבות הכעס שלו כלפיה. היא שבה הביתה רק לאחר שחיפש אותה בבית הוריה ולאחר שכעסו התעורר וגרם לאחותה להתקקשר שכן הוא לחוץ. אולם, הוספתי וציינתי כי למרות התנהגותה זו אין בכך להמעיט מחומרת ההתנהגות האלימה שלו כלפיה וכי הדברים מובאים כדי להראות מדוע הגרסאות שלה ושל אביה אמינות בהרבה משלו וכי לא רק שמדובר בדברים כנים ואמיתיים אלא בגרסה שלא סביר שימציאו אותה.

כמו כן, מצאתי חיזוקים בגרסה של הנאשם.

הנאשם מבקש מביהמ"ש להתחשב בו כדי שלא לפגוע בתעסוקתו, בהיותו המפרנס העיקרי במשפחה. לדברי הסנגור הוא עובד כנהג אוטובוס.

לבקשתי, נתקבלה חוות דעת ממונה שמצאו כשיר לבצע מאסר בעבודות שירות.

התביעה הגישה טיעוני בכתב ועתרה למתחם הנע בין 6 ל- 18 חודשי מאסר וכן עתרה למאסר מותנה מרתיע ופיצוי למתלוננת. היא ציינה כי אין הצדקה לחרוג לקולא ממתחם זה שכן אין שיקולי שיקום ולכן עותרת להעדיף שיקולי גמול, הרתעה ומניעה ולגזור דינו למאסר שלא יפחות מ- 6 חודשים.

נתקבל תסקיר, ממנו עולה שהם בהליכי גירושין, בנם המשותף שהוא בן 8 נמצא במשמורת האם, הנאשם עלה ארצה מאתיופיה בהיותו בן 13, השלים 12 שנות לימודים ובעל תעודת בגרות חלקית אך השלים זאת בשנת 2000. לא גויס לצה"ל ולא ברור מדוע. עובד כנהג אוטובוס כשנתיים ועל פי חוות דעת מעסיקו הוא עובד מסור, נאמן, מפגין נאמנות, רצינות וחריצות.

הנאשם נוטה להציג פסדה של תפקוד תקין והוא מטשטש קשיים במסגרת המשפחתית שיתכן והשפיעו על התנהלותו.

רק מהשיחה עם המתלוננת עלה כי הוא איבד שני אחים שנפטרו לפני מספר שנים ויתכן ולא עיבד את האבל.

את המתלוננת הכיר במהלך לימודי השלמת הבגרויות במכללה והם נישאו כעבור 3 שנים. הנאשם תיאר בעיות כלכליות ובעיות אמון, הוא התייחס לקשר הזוגי באופן מצמצם והתקשה לבחון באופן חלקי את חלקו ותרומתו. המתלוננת סירבה להגיע למפגש עם שירות המבחן אך שוחחה איתם בטלפון ודיווחה על מערכת יחסים מורכבת מתחילתה, מאופיינת בחשדות, קמעה ורכושנות מצד הנאשם כלפיה, שבירת חפצים, איומים לפגוע בה ובעצמו, קשיי תקשורת ונטייה שלה לרצות אותו על רקע חשש ממנו. מאז הוצא צו ההרחקה אין קשר ביניהם.

קיימות מחלוקות לגבי הסדרי ראיה ורכוש. לכן הליך הגירושין לא הושלם עד היום. הוא חש פגוע ומשליך האחריות עליה. יש להם חובות גדולים על רקע התנהלות בעייתית בנישואים והוא לא משלם מזונות. לדברי הנאשם הקשר עם בנו חודש לאחרונה, לאחר נתק של שנתיים, שכן סירב לפגוש אותו במרכז הקשר. המתלוננת טוענת שהוא לא פעל באופן אקטיבי כדי להיפגש עם הילד. הנאשם שלל בעיית התמכרות, טוען שצריך אלכוהול באופן מבוקר פרט לסופי שבוע. הוא שלל צורך בטיפול.

בחוויתו האישית הנאשם חש שמתנהל באופן מאופק ורגוע וכי התלונה היא אקט נקמני להשיג יתרון בגירושים. הוא ממשיך להתקשות לבחון באופן חלקי את חלקו בהסלמת האירועים. המתלוננת הדגישה שהיא עייפה מהאופן הבעייתי בו מתנהל וחשה שחלה הסלמה בחומרת האלימות והתעורר בליבה חשש ממשי שעלול לממש את איומיו. לכן עודדו אותה לפנות לטיפול במרכז לאלימות לקבלת ליווי ותמיכה.

מדובר במי שמגלה יכולות וכישורים לתפקוד תקין, אך יחד עם זאת, מתעוררים סימני שאלה באשר לקשיים שאותם איננו מבטא הבאים לידי ביטוי בהימנעות, קושי בתקשורת וקושי בביטוי רגשי, כשהוא עסוק בהצגת חזות חיובית מתפקדת ובתחושת קורבנות.

כגורמי סיכון התייחסו להתנהגות התלותית והאובססיבית כלפי המתלוננת ומריכוזו העצמי וגישתו הקורבנית והקושי לקחת אחריות, קושי לעמוד בתשלום המזונות והביקורת לגבי התפקוד ההורי של המתלוננת וחוסר יכולת שיתוף. מאידך גיסא, מאז פרידתם מספטמבר 13' לא אירעו אירועי אלימות נוספים וכאמור חידש את ביקורי הבן. לאור האמור, אינם באים בהמלצה טיפולית אך ממליצים על מאסר מותנה כעונש מציב גבולות הצופה פני עתיד.

באשר למתחם העונשי בעבירות אלימות במשפחה:

באשר למתחם העונשי הראוי למי שתוקף ומאיים על בת זוג בהווה או בעבר :

בע"פ 2037/92 יצחק בן דוד נ' מדינת ישראל, מיום 22.6.92 (לא פורסם) נקבע:

"בית המשפט מצווה לשרש את התופעה של אלימות שבתוככי המשפחה, שנעשית יותר ויותר למכת המדינה, וכן מצווה הוא להגן על הצד המוכה, שלא תמיד כוחו עומד לו להגן על עצמו. הרתעה זו צריך והינתן לה ביטוי על ידי השתת עונש מאסר משמעותי, למען ישמעו ויראו, הן מי שהורשע במעשה אלימות והן עבריינים בכח".

בברע"פ 1293/08 אלכסנדר קורניק נגד מדינת ישראל , מיום 25.6.08, מדובר בנאשם שהגיע לבית בת זוגו, ממנה חי בנפרד, כדי להשיב בתם לרשותו, על-פי הסדרי ראיה, ואיים כי יפגע בה . הנאשם צירף שני תיקים נוספים בעבירות של תקיפת בת זוג ואיומים , הוטל עליו מאסר בפועל של שנה וכן מאסר מותנה של שנה למשך 3 שנים בגין כל עבירת אלימות כולל איומים, וכן קנס בסך 5000 ₪ והתחייבות בסך 5000 ₪.

על פס"ד זה הוגש ערעור לבימ"ש מחוזי שנדחה , וצויין שגם לעניין העונש נשקלו שיקולים ראויים ואף שעברו של הנאשם נקי, מדובר בענישה שאיננה חריגה והיא משקפת מדיניות הענישה כלפי מי שתוקפים את בנות זוגם.

לדברי כב' השופט ג'ובראן בנסיבות אלה לא מצא סטיה מנורמת הענישה המקובלת וכי העונש הולם.

הערך החברתי המוגן, הראשון במעלה, לכשמדובר בעבירות אלימות כלפי בת זוג, בין מילולית בין פיזית, הינו הצורך להגן על שלומו ובטחונו של הציבור בכלל, והחלשים בחברה שאינם יכולים להגן על עצמם בפרט.

העונש ההולם מי שמרים יד על חלש ממנו , הנתון לחסדיו, מאיים עליו ומעמידו במצב שחש סכנה לחייו, הינו ללא ספק מאסר. ניתן להימנע ממאסר רק אם נסיבות העבירה ברף התחתון, והנאשם לוקח אחריות מלאה על מעשיו, מביע חרטה ואם צריך, משתלב בהליך טיפולי – שיקומי, שיש בו לצמצם במידה רבה המסוכנות הנשקפת ממנו.

אם מדובר באיום בנסיבות חמורות, קיימת נזקקות טיפולית, אך הנאשם לא מכיר בכך ודוחה כל הצעה טיפולית, וקיימת אפשרות להסלמה באלימות, יש להחמיר עימו ואפילו אם מדובר במי שבעת העבירה עברו היה נקי.

בנסיבות חמורות, כשנלוות לאלימות המילולית ולאיומים, תקיפה הגורמת חבלות של ממש, על אחת כמה וכמה שיש להטיל מאסר, לתקופה שבין 10 עד 18 חודשים .

בגין עבירת איום הנעברת על ידי אדם שעברו נקי ואשר נסיבותיה אינן חמורות, המתחם העונשי נע בין אי הרשעה לעונש מרתיע. אולם, אם מדובר ברצדיביסט שלחובתו הרשעות דומות בעבירות אלימות, או בעבירת איום הנעברת בנסיבות חמורות, החוזרת על עצמה והמאוים נמצא בסכנה, בעוד המאיים דוחה הצעה טיפולית, המתחם העונשי ינוע בין עונש מרתיע למאסר, בין בעבודות שירות, בין בכלא.

לאור עברו הנקי ותפקודו הנורמטיבי, אילו היה לוקח אחריות ומשתלב בהליך טיפולי, ניתן היה במקרה זה להתחשב בנאשם ואולי אף להימנע מהרשעה. אולם, כפי שצוין לעיל, הנאשם ממשיך לטעון שמדובר בעלילה שבה להיטיב מצבה הרכושי של המתלוננת. הוא לא לוקח אחריות על חלקו כלל ומביע עמדה קורבנית. בשל כך קיימת מסוכנות. המתלוננת חוששת ממנו אולם עדיין יהיה קשר ביניהם שכן הם הורים לילד.

בנסיבות אלה, המתחם הראוי הוא בהחלט מאסר, בהתחשב בעובדה שלא בחל באיום עם סכין והמשיך לאיים גם בנוכחות האב באירוע האחרון. יש בכך להעיד על אדם שאינו בוחל לנקוט באלימות וכי הוא נזקק בהחלט לטיפול בשליטה בכעסים וכן ליצירת קשר זוגי מיטיב ואין לי אלא להביע צער על כך שלא השכיל לנצל ההזדמנות שניתנה לו לשתף פעולה עם שירות המבחן.

כשמדובר באיום תוך שימוש בסכין ועבירות אלימות נוספות, ללא טיפול מקטין מסוכנות, העונש הראוי הוא אכן מאסר, אולם לא אוכל לקבל את עתירתה של התביעה באשר לתקופת המאסר ונראה כי יש מקום להסתפק בתקופת מאסר קצרה אותה יוכל לשאת בעבודות שירות על מנת שלא תיפגע פרנסתו ובכך יהיה כדי לאפשר גבולות בעתיד.

לאור האמור, הנני דנה את הנאשמים לעונשים הבאים:

1. חודשיים מאסר, בניכוי התקופה שהיה עצור, בעבודות שירות במרכז הקהילתי גרמנוב ביבנה, וזאת 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות יומיות, בעבודות אחזקה וסיוע, מנהלה ושירותים בפיקוח ישראלי שרון. בפיקוח של אינפורקר לבנה .

תחילת המאסר מיום 7.2.16 ועליו להתייצב בשעה 08:00 במועד זה בפני המפקח על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה במפקדת גוש דרום ב"ש, ליד כלא ב"ש, (אוטובוס אגד מתחנה מרכזית בב"ש קו 46).

על הנאשם לדווח לממונה על עבודות השירות בשב"ס אודות כל שינוי בכתובתו ובפרטיו.

כמו כן, מוסבר לו כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע וכי כל הפרה תביא להפסקה מנהלית של העבודות ולנשיאה בעונש בין כותלי הכלא.

2. אני מטילה על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור העבירות בהן הורשע.

3. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע במשך 3 שנים מהיום.

אם לא יחתום על ההתחייבות, יאסר למשך 90 ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתן והודע היום כ' כסלו תשע"ו, 02/12/2015 במעמד הנוכחים.

<#5#>

צו

הפיקדון שהופקד יושב למפקיד או מי מטעמו ובתנאי שלא נרשם עיקול.

<#6#>

ניתן והודע היום כ' כסלו תשע"ו, 02/12/2015 במעמד הנוכחים.