שניהם ע"י ב"כ עו"ד משה גולני

1. ביום 26.7.2011 אירעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכב מסוג טויוטה (להלן: הטויוטה) בה נהג גבי זהר (להלן: נהג הטויוטה), ורכב מסוג פורד (להלן: הפורד) בה נהג נתבע מס' 1 (להלן: נהג הפורד). כתוצאה מהתאונה נגרמו נזקים לטויוטה. התובעת, שהינה מבטחתה של הטויוטה, הגישה תביעה כנגד נהג הפורד ומבטחתו, וטענה כי האחריות על התאונה רובצת על נהג הפורד.

גרסת נהג הטויוטה

2. בהודעה על תאונת רכב מיום 27.7.2011 (ת/2) נרשמה גרסת נהג הטויוטה:

"רכב המבוטח חצה רמזור ירוק בכיוון ישר בשד' ירושלים לכיוון ק. ים מצד שמאל. רכב צד ג' חצה רמזור באור אדום ונכנס ברכב המבוטח בצידו השמאלי של הרכב".

בהודעה זו נרשם כי נגרם נזק לשתי הדלתות בצד שמאל.

3. במהלך עדותו בבית המשפט חזר נהג הטויוטה על תוכן הודעתו, והתייחס לתמונות שהוצגו לו (ת/1, ת/3 ו-ת/4). לדבריו, הוא הבחין בפורד רק לאחר הפגיעה. הוא אישר כי לא ראה את הרמזור בנתיב נסיעתו של נהג הפורד , ושיער כי הוא חצה באדום.

4. מטעם התובעת העידה נלי זהר, אשתו של נהג הטויוטה, אשר ישבה לידו בעת התאונה. לדבריה, הטויוטה חצתה את הצומת באור ירוק והפורד (אותו ראתה רק לאחר ההתנגשות) התנגש בטויוטה באמצע הרכב.

גרסת נהג הפורד

5. בהודעתו לחברת הביטוח נרשמה גרסתו של נהג הפורד:

"הגעתי לצומת פניתי שמאלה באור ירוק ובזמן שהייתי בתוך הצומת רכב צד ג' התחיל בנסיעה ונכנסתי בו".

כן צוין כי הפורד נפגע בחלקו הקדמי ימני.

6. בעדותו בבית המשפט אישר נהג הפורד כי התאונה ארעה לאחר שפנה שמאלה. הוא אישר כי הפורד פגע בדלת האחורית השמאלית של הטויוטה ואילו הפורד נפגע בפגוש ובפנס מצד ימין.

הכרעה בשאלת האחריות

7. בשונה מהנטען בכתב ההגנה, לפיו הפורד נפגע על-ידי הטויוטה, לא הייתה מחלוקת בין הנהגים בעדויותיהם כי הפורד פגע בטויוטה. נהג הפורד אישר את הכיוון ממנו הגיע בתמונה ת/5, אולם בשונה מנהג הטויוטה, הוא ציין כי התמונה ת/3 איננה של מקום התאונה.

אין מחלוקת כי הטויוטה נפגעה בצד שמאל, כפי שאף עולה מהתמונות שהוגשו, ואילו הפורד נפגע בצד ימין מקדימה. בנסיבות אלה, המסקנה הינה כי נהג הפורד לא נהג בזהירות הנדרשת ופגע בטויוטה. לפיכך, האחריות לתאונה רובצת על כתפיו. עם כניסתו של נהג הפורד לכביש הראשי לאחר הפניה היה עליו לוודא את המצב בכביש ולמנוע את הפגיעה בטויוטה שנסע בנתיב בכביש הראשי.

8. נוכח האמור לעיל, הנני מעדיף את גרסת נהג הטויוטה על פני גרסת נהג הפורד. מאחר וכפות המאזניים נוטות לטובת גרסת נהגת הטויוטה, הרי שהתובעת עמדה בחובת ההוכחה לפיה האחריות לתאונה רובץ על נהג הפורד.

הנזק

9. התובעת הגיש את תביעתה בסך 21,890 ₪ (הסכום כפי שתוקן בדיון ביום 2.9.2014) וצירפה לכתב התביעה נספחים להוכחת מרכיבי הנזק: חוות דעת שמאי מיום ,14.8.2011 ממנה נלמד נזק בסך 17,061 ונזק של 7,425 ₪ בגין ירידת ערך ₪. כמו כן צורפו אישורים בדבר הוראת תשלום לנהג הטויוטה על-ידי התובעת בסך 20,832 ₪, תעודת זיכוי בסך 415 ₪ ומכתב התראה בטרם נקיטת הליכים לפיו התובעת פיצתה את מבוטחה בסך 21,891. הנתבעים לא חלקו על גובה הנזק.

התוצאה

10. לאור האמור לעיל, הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

(א) 21,890 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 8.9.2013, ועד לתשלום המלא בפועל;

(ב) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל;

(ג) שכר טרחת עורך דין בסך 2,900 ₪ ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ח שבט תשע"ה, 17 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.