<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד לילך ניסן

ב"כ הנאשם עו"ד ג'יג'יני

בהעדר הנאשם

פרוטוקול

ב"כ הנאשם: הנאשם מודה.

<#3#>

הכרעת דין

הנאשם מודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום, לפיכך אני מוצאת אותו אשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום שהיא מהירות של 106 קמ"ש במקום 50 ומרשיעה אותו בהתאם.

<#4#>

ניתנה והודעה היום א' שבט תשע"ד, 02/01/2014 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה: הנאשם נסע למעלה מפי 2 מהמותר בחוק. מדובר בעבירה חמורה מאוד, הטמון בה סיכון הן לנאשם והן לכלל משתמשי הדרך. חומרה יתרה טמונה בעובדה כי העבירה בוצעה בדרך עירונית בה הסכנה להיפגעות הולכי רגל חפים מפשע גדולה בהרבה. הנאשם נוהג משנת 98 לחובתו 16 הרשעות קודמות, שתיים דומות. אחרונה משנת 2005 אבל לנאשם עבירות שאי אפשר לקרוא להן טכניות, עבירה משנת 2011 נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, עבירה דומה אחרת, נהיגה ברמזור אדום משנת 2006 ועוד עבירות. אבקש לפסול את הנאשם לתקופה שלא תפחת משנה, פסילה על תנאי, קנס וכן מאסר על תנאי.

ב"כ הנאשם: הנאשם נוהג 15 שנים, עברו יחסית נקי, יחסית מקל. עברו רק פועל לטובתו. העבר מלמד על האיש ועל התנהגותו בכביש. הנאשם בחר להודות ללא כל הבטחה מצד המאשימה, ביקש לקבל את עונשו. ההודאה שלו היא הפנמה של חומרת העבירה, מודע יותר לנהיגה בכביש הזה שם וכן מודע לעבירה הזו. הנאשם נשוי אב לשלושה ילדים, אשתו לא עובדת. הנאשם עובד כמחלק עיתונים וכן עובד בסודה קלאב. העבירה בוצעה בשעות הלילה ב 04:00, בנסיבות מסוימות זוהי נסיבה מקלה, מדובר בכביש ריק מאנשים. מדובר בדרך חברון, המצלמות שם חדשות. היו טענות לגבי מהירות המכסימלית המותרת בכביש זה שהינה 70, יש בלבול מסוים. אולם איני טוען זאת לגבי הנאשם בעבירה הנוכחית. הנאשם מאוד הופתע מהעבירה עצמה למרות שקיבל את האחריות. בד"כ נוהג בזהירות רבה. מדובר ב 26 קמ"ש מעל הברירה. אבקש עונש מידתי אשר לא יעלה על חודשיים פסילה. עברו לטובתו, הכביש לטובתו. פעם ראשונה שמגיע בחייו לבית המשפט. 15 שנים נוהג על הכביש, עובד כל יום על הכביש. עמדת המאשימה מאוד הפתיעה אותי. עמדת המאשימה צריכה להיות ב"כ יציבה ועקבית ביחס לתובעים. לא שמעתי את העמדה הזו אף פעם. אני סבור כי העונש הראוי במקרה כזה הוא פסילה, פסילה על תנאי וקנס ולא מאסר על תנאי.

<#5#>

גזר דין

הנאשם בפני הורשע על סמך הודאתו בנהיגה במהירות של 106 קמ"ש במקום 50 קמ"ש בדרך חברון בירושלים, בשעה 04:25 בלילה.

בניגוד לטענת המאשימה עברו של הנאשם ביחס למועד הוצאת רישיון הנהיגה ולתוכן העבירות אינו מכביד. עבירה אחרונה ברירת משפט היא משנת 2011, לפניה עבירה אחת בשנת 2010 ויתר העבירות מ 2006 ומטה.

צודק ב"כ הנאשם כי מתחם הענישה בעבירה שכזו גם בלעדי התייחסות לעברו של הנאשם אינה כוללת מאסר על תנאי, מה עוד שמאסר על תנאי דינו כמאסר בפועל ויש להצהיר על עמדה עונשית זו בטרם יודה הנאשם בעבירה המיוחסת לו וזאת לא נעשה.

לעניין תקופת הפסילה, גם כאן צודק ב"כ הנאשם כי נסיבות ביצוע העבירה, מקום העבירה ועברו התעבורתי של הנאשם אינו מצדיק פסילה כה ארוכה כפי שבקשה המאשימה. פסילה כזו ניתנת בד"כ למי שמעורב בת.ד. ומואשם ברשלנות וגרם חבלה.

אשר על כן אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1. לתשלום קנס בסך 2,000 ₪ אשר ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 2.3.14.

2. לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודשיים.

הנאשם יפקיד רישיונו או אישור משרד הרישוי על העדר רשיון במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 2.3.14.

מובהר בזאת כי חובת הנאשם כי חובתו להפקיד רישיונו במזכירות ביהמ"ש שאם לא כן, מחד יהא פסול מלנהוג ומאידך תקופת הפסילה לא תיחשב אלא מיום הפקדת הרישיון.

הנאשם מוזהר שהעונש המקובל על נהיגה בפסילה הוא מאסר בפועל.

3. לפסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום א' שבט תשע"ד, 02/01/2014 במעמד הנוכחים.