1. אציין כי הצדדים מסכימים להכרעה על פי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.
2. מהאמור לעיל, ניתן לראות כי הצדדים מסכימים לסיים את הסכסוך שנתגלע בינם, בדרך פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. שכן עולה מהסכמה זו את נכונותו של כל צד שלא יעמוד בתוקף על כל טענותיו, אלא מוכן לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים שעומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).
3. עסקינן בתביעה כספית ע"ס 6,771 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעים, מ.ר 8429467, עקב תאונת דרכים שאירעה בינם לבין רכב הנתבעים מ.ר 4937675 ביום 11.9.2012.
4. טענות התובעת, בקליפת אגוז, רכב התובעת נסע כדין בנתיב ימני לפני כניסה לכיכר, עת פגע בו רכב הנתבעים שסטה לנתיב התובעים מהנתיב השמאלי. עד התביעה, מר אלכסנדר טלמור מסר בעדותו כי רכב הנתבעים סטה לנתיבו, כאשר שניהם נסעו בתוך הכיכר, הוא בימני ורכב הנתבעים בשמאלי.
5. לציין שעד התביעה, מר אלכסנר טלמור, היה התובע מס' 2 בתביעה, ביום 03/01/2015 נדחתה מהעדר התייצבות.
6. טענות הנתבעים, בקליפת אגוז, במהלך נסיעת הנתבעת 1 בנתיבה בטרם הכניסה לכיכר, סטה רכב התובעת, שנסע מאחוריה לנתיבה ופגע בה בצד האחורי של הרכב. הנהג ברכב התובעת התנצל בפניה, ואף שילם לה בעצמו, סך של 800 ₪ בגין הנזק שנגרם לה בתאונה במועד יותר מאוחר. עד ההגנה, מר שלמה ברכה, אימת את עניין תשלום סכום הנזק שנגרם לרכב התובעות על ידי התובע, בסך של 800 ₪ בשיק.
7. לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר עיון בכתבי הטענות ובחומר הראיות שהובא בפני, אני סבור כי דין התביעה להידחות. וזאת לאור העובדה שנהג התובעת שילם לנתבעת סכום הנזק שנגרם לה, כך שמי שחף מאשמה לא נוטל על עצמו אחריות ולא משלם , ודי בזה כדי להראות כי נהג התובעת הינו המזיק. נוסף לכך, בכתב התביעה נטען כי התאונה אירעה לפני הכניסה לכיכר, ואילו במהלך עדות עד התביעה נטען כי התאונה אירעה בתוך הכיכר, ואילו הנתבעת 1 העידה כי התאונה אירעה לפני הכניסה לכיכר. לכן אני מקבל את הגרסה הראשונה של התובעת, שבה התאונה אירעה לפני הכניסה לכיכר. אני קובע שהתובעת לא יכלה להרים את הנטל כדי להוכיח את תביעתה.
8. לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה, ללא צו הוצאות. התובעת תשלם שכר העד מטעמה ע"ס 350 ₪. ההחלטה מיום 03/01/2015 תישאר על כנה.

ניתן היום, ז' אייר תשע"ו, 15 מאי 2016, בהעדר הצדדים.