07 נובמבר 2013

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 21.7.13 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה למערער 0% נכות החל מיום 1.2.13 בגין פגיעה בעבודה מיום 28.12.11.

ביום 6.11.13 התקיים דיון, אך הצדדים לא הצליחו להגיע להבנות.

2. רקע:

• 1. וועדה רפואית מדרג ראשון שהתכנסה ביום 27.2.13 קבעה למערער 10% נכות יציבה.
  2. ביום 9.4.13 הגיש המערער ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון.
  3. ביום 9.6.13 התייצב המערער בפני הוועדה אשר עצרה את הדיון והודיעה לו על כוונתה להפחית את אחוזי הנכות, ועל כן לאפשר לו למשוך את הערר.
  4. ביום 10.6.13 קיבל המערער מכתב מהמשיב לפיו הוועדה שוקלת לבטל את דרגת הנכות שנקבעה על ידי הוועדה מדרג ראשון, וכי בטרם תתקבל החלטה סופית בעניין, ניתנה לו האפשרות להמציא לוועדה, תוך 30 יום, מסמכים והוכחות לחיזוק טענותיו כנגד ההחלטה. עוד צוין במכתב כי המערער רשאי להודיע על ביטול הערר, ובמקרה כזה לא תמשיך הוועדה לדון בערר ואחוז הנכות שנקבע יישאר ללא שינוי.
  5. המערער המציא חוות דעת רפואית מד"ר שופאני עזיז, מומחה לכירורגיה פלסטית, אשר המליץ על קביעת 10% בגין צלקת בולטת, מכערת הממוקמת במצח המרכזי.
  6. חוות דעתו של ד"ר שופאני עזיז הומצאה לוועדה וחרף זאת החליטה ביום 21.7.13 לקבוע למערער 0% נכות החל מיום 1.2.13.

3. להלן עיקר טיעוני ב"כ המערער:

א. יש לבטל את החלטת הוועדה וזאת מאחר שהוועדה מדרג ראשון קבעה למערער 10% נכות, כמו גם המומחה מטעם המערער אשר המליץ על 10% נכות.

ב. השבת הסך של 19,378 ₪ שקיבל המערער מהמשיב כמענק בעקבות הנכות שנקבעה על ידי הוועדה מדרג ראשון, עשויה לגרום למערער ולמשפחתו נזק כלכלי קשה.

ג. המערער הוא זה שהגיש את הערר לאחר שראה עצמו נפגע מהחלטת הוועדה מדרג ראשון, והמשיב כלל לא ערער על ההחלטה.

ד. יש להורות על ביטול החלטת המשיב, ולקבוע למערער 10% נכות.

4. להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב:

א. המערער הוזהר ובחר שלא למשוך את הערר.

ב. הוועדה התייחסה לתלונות המערער הן מבחינה נוירולוגית והן לעניין הצלקת. הוועדה התייחסה לחוות דעתו של ד"ר שופאני עזיז, ולא קיבלה את מסקנותיו.

ג. מדובר בקביעה רפואית מובהקת שבסמכותה הבלעדית של הוועדה ואין בית הדין מתערב בה.

ד. לא נפלה טעות משפטית כלשהי בהחלטת הוועדה.

5. החלטת הוועדה - דיון ומסקנות

א. הלכה פסוקה היא כי הוועדה חייבת להעמיד את המבוטח על כך שהיא עשויה להפחית מדרגת נכותו כפי שנקבעה על ידי הוועדה מדרג ראשון, וליתן לו האפשרות 'להתגונן' בפני אפשרות כזאת, בין היתר על ידי הבאת חוות דעת רפואית (ראו, למשל, דב"ע מג/01-1241 גלילי - המל"ל, לא פורסם).

כאמור, הוועדה עצרה את הדיון והודיעה למערער על כוונתה להפחית את אחוזי הנכות, ועל זכותו למשוך את הערר. יתרתה מזאת, ביום 10.6.13 נשלח למערער מכתב מטעם הוועדה אשר חזר על כוונתה להפחית אחוזי הנכות ועל זכותו למשיכת הערר. עוד נכתב ברחל בתך הקטנה כי היה והמערער יודיע על ביטול הערר, אז לא תמשיך הוועדה לדון בעניינו ואחוזי הנכות שנקבעו יישארו ללא שינוי.

ב. כפי שעולה מפרוטוקול הוועדה מיום 21.7.13, כוונת הוועדה להפחית את אחוזי הנכות ומאידך זכות המערער למשוך את הערר ולהותיר את אחוזי הנכות כפי שהיו, הוסברו למערער על ידי ד"ר פלאח מאזן, אחד מחברי הוועדה, בשפה הערבית.

ג. באשר לצלקת, קבעה הוועדה כי הצלקת הגלידה היטב, לא רגישה, לא מכוערת, כמעט מקבילה לכפלי העור הטבעיים, ומצבה אינו מסביר את תלונות המערער.

כמו כן, הוועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר שופאני ולא קיבלה את מסקנותיו משום שמדובר בצלקת שטוחה בצבע העור ולא בולטת, ולכן המצב מתאים לנכות בשיעור 0%.

לאור האמור לעיל, משהוסבר למערער כראוי כי הוועדה מתכוונת להפחית את אחוזי הנכות וכי זכותו למשוך את הערר, הרי הוועדה קיימה את חובתה בהתאם להלכה הפסוקה.

ד. מבחינה נוירולוגית המערער נבדק על ידי הוועדה ביום 9.6.13 ונקבע כי הבדיקה תקינה ואינה מסבירה את תלונותיו על כאבי ראש ומשכך נקבע כי אין נכות נוירולוגית.

הוועדה כאמור בדקה את המערער, התייחסה לתלונותיו, לתיעוד הרפואי ולחוות הדעת מטעמו, וקבעה לו 0% נכות.

החלטת הוועדה מנומקת וברורה ועל כן אינני מוצא מקום להתערב בה.

לא נעלמה מעיני טענת ב"כ המערער בדבר הקושי הכלכלי בהשבת הכספים למשיב. יחד עם זאת ועל אף ההבנה למצבו של המערער, אין בכך כדי להוות עילה להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

6. לסיכום -

לאור האמור לעיל, משלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה.

בשים לב לכך שמדובר בתובענה מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

7. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלתו.

ניתן היום, ד' כסלו תשע"ד, (07 נובמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.