בעניין: בקשה למחיקת כותרת

התביעה עונה על הדרישה המזערית, והנספחים מהווים ראשית ראייה לכאורה להתחייבות. במכתב מהנדס העירייה מיום 24/6/08, על נייר מכתבים של העירייה, יש אישור לצדדים להתקשרות, לטיבה, לשיעור שכר הטרחה של התובע, לכך שהתובע ביצע תשריט מפורט וכתב כמויות ולכך שיש לשלם לו על החשבון 100,000 ₪. הצ'ק ששולם לפקודת המשיב, מחזק את הראיות להתחייבות, וכך גם הצטברות יתר הראיות.

אין בכך שאין הסכם חתום כדי לשלול את כשירות התביעה להתברר בסדר דין מקוצר.

גם פקודת העיריות [נוסח חדש] אינה חזות הכל, וכבר הוכרו בפסיקה מקרים בהם חוייבה עירייה למרות שלא היה הסכם חתום ע"י כל הגורמים הקבועים בפקודת העיריות, כאמור בסעיף 203 לפקודת העיריות (ראו רע"א 5210/08 עו"ד רוזנבלום נ' מ.מ. חבל מודיעין, 20.12.2010, מופיע בנבו; ע"א 6705/04 בית הרכב בע"מ נ' עירית ירושלים ואח', פ"ד ס"ג(2)1 (2009)) מכח חובת הההשבה, עשיית עושר ולא במספט ותום לב. כך גם נקבעה בפסיקה תורת ה"בטלות היחסית" בעניין הסכמים, הנוגדים הוראות מנהליות כדוגמת סעיף 197 לפקודת העיריות, אם הוכח אינטרס של צדדים שלישיים, שעלול להיגרם להם נזק ובהתחשב במכלול האינטרסים המתנגשים (בג"צ 2758/01 התנועה למען איכות השלטון נ' עיריית ירושלים, פ"ד נ"ח(4) 289 (2004)).

הסכום הינו קצוב, במובן שאינו דורש שומה או הערכה, אלא חישוב אריתמטי, ואין באי ההסכמה לשלמו, כדי לשלול את הזכות להגיש את התביעה בסדר דין מקוצר (ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה תשיעית, עמ' 187).

יודגש כי על אף שהבקשה התבססה על עובדות לא נתנה המבקשת תצהיר כלשהו בתיק, ואני קובעת כי התביעה ממלאת אחר הדרישות מתביעה בסדר דין מקוצר, והבקשה למחיקת כותרת נדחית.

אין בהחלטה כדי לשלול את בירור כל הטענות כטענות הגנה, והמבקשת תגיש בקשת רשות להתגונן, נתמכת בתצהיר (או תצהירים, לפי הצורך), תוך 14 יום.

החלטה בעניין הוצאות הבקשה תינתן בעת ההחלטה בבקשת הרשות להתגונן.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ד, 25 מאי 2014, בהעדר הצדדים.