טוען...

גזר דין שניתנה ע"י ד"ר עמי קובו

עמי קובו01/02/2015

בפני

כב' השופט ד"ר עמי קובו, סגן הנשיאה

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

איל עקיבא

הנאשמים

ב"כ המאשימה: עו"ד אורית מנצ'יקובסקי

ב"כ הנאשם: עו"ד צבי ותורי

גזר דין

רקע

  1. הנאשם הורשע בהכרעת דין מנומקת בשלוש עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") ובעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 379 ו -382(ב)(2) לחוק. הנאשם זוכה משלוש עבירות של איומים.
  2. כפי שעולה מהכרעת הדין במועד הרלוונטי היו הנאשם והמתלוננת בני זוג, והתגוררו במשותף עם בנם, יליד 1996 (להלן: "המתלונן"), בדירתם בפתח תקווה. על פי האישום הראשון בתאריך 10.9.13, התקשר הנאשם שלוש פעמים במהלך היום למתלוננת והיא לא ענתה. בהמשך, שב הנאשם מעבודתו לדירה, ניגש אל המתלוננת ואמר לה "למה את לא עונה? אני אשבור לך את הפלאפון". בהמשך אמר לה "את אישה נשואה, את חייבת לענות, ורציתי לדעת אם יש אוכל בבית". במהלך האירוע איים הנאשם על המתלונן בכך שאמר לו: "אתה לא תחייה דקה".
    על פי האישום השני, בתאריך 15.8.13, במהלך ויכוח אשר פרץ בין הנאשם למתלונן, החלו השנים לקלל זה את זה והנאשם אף ירק על פניו של המתלונן. הנאשם דחף את המתלונן באמצעות הכתף, והמתלונן דחף אף הוא את הנאשם. הנאשם צעק בתגובה "מי אתה שתדחוף אותי בחזרה" הרים כיסא, זרק אותו לעברו של המתלונן ופגע בראשו, בהמשך הרים כיסא נוסף וזרק אותו לעברו של המתלונן, אשר הצליח להתגונן. בהמשך למתואר הזמין המתלונן משטרה, מששמע זאת הנאשם אמר למתלונן "אני ארצח אותך אם אני אהיה היום בתא המעצר, אני אצא מתא המעצר ואני ארצח אותך".

טיעוני הצדדים

  1. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד נדב רייכמן וקרן פינקלס, הנאשם יליד 1965, הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות אלימות ואיומים שכוונו כלפי רעייתו ובנו. הערך החברתי שנפגע הינו שלוותו ושלומו של אדם, כמו גם פגיעה בתא המשפחתי. המחוקק קבע בגין עבירות המבוצעות בתוך המשפחה חומרה מיוחדת. בתיק זה ניהל הנאשם הוכחות, זוכה בחלק מהעבירות. המתחם הראוי הינו בין מספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות עד ל- 18 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נעדר עבר פלילי, כעת פרוד מהמתלוננת ומתגורר בנפרד ממנה. המאשימה עתרה לעונש מאסר לתקופה קצרה אשר ירוצה, במידת האפשר, בעבודות שירות, עונש מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.
  2. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד צבי ותורי, ניהול התיק אינו בגדר נסיבה לחומרה, גם אם הנאשם לא היה מזוכה. התיק החל אמנם כתיק בעל נסיבות חמורות מאוד, אך כפי שצוין בהכרעת הדין, גם למתלוננים היה חלק בהסלמה של האירועים. מדובר באירועים מינוריים באופן יחסי. הנאשם נעדר עבר פלילי, היה קרוב לשנה מחוץ לביתו, אין כל קשר בינו לבין המתלוננת, בכוונת הנאשם והמתלוננת להתגרש, חלק מהאירועים היו על רקע מצבם הכלכלי הקשה בו היו נתונים ועל כן ענישה קונקרטית, גם אם לתקופה קצרה, עלולה לפגוע קשה בפרנסתו של הנאשם. עותר להסתפק בעונש צופה פני עתיד.

דיון

  1. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש של צו שירות לתועלת הציבור לצד עונשים נלווים.
  2. במקרה דנן כתב האישום מתאר שני אירועים, ומכאן שיש לקבוע בגינו שני מתחמים הולמים שונים.

קביעת מתחם העונש ההולם

  1. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
  2. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע על ידי ביצוע עבירת התקיפה הינו זכותו של כל אדם לשמירה על בטחונו האישי ועל גופו. הערך שנפגע על ידי ביצוע עבירת האיומים הינו הזכות לשלוות נפשו, ביטחונו וחירות פעולתו של הפרט.
  3. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי באישום הראשון מדובר בפגיעה ברף שאינו גבוה בערך המוגן. הנאשם איים על המתלוננת שישבור את מכשיר הטלפון שלה, ועל המתלונן "שלא יחיה דקה". באירוע השני מדובר בפגיעה ממשית בערך המוגן. הנאשם תקף את המתלונן וזרק לעברו כסא ופגע בו ובהמשך איים עליו ברצח, במילים מפורשות.
  4. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים של תקיפה בנסיבות מחמירות הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:
  5. בע"פ (מחוזי מרכז -לוד) קצב נ' מדינת ישראל (10.11.10), התקבל ערעור של נאשם אשר הורשע בביצוע עבירות של התעללות בקטין או בחסר ישע על ידי אחראי, המערער הכה את ילדיו הקטינים במספר הזדמנויות. הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה ונרתם לטיפול מוצלח. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו והמיר את העונש מעבודות שירות לעונש של צו שירות לתועלת הציבור ועונשים נלווים.
  6. בת"פ (ת"א) 23736-10-12 מדינת ישראל נ' אומורדיון (6.10.13), הורשע נאשם על פי הודאתו בביצוע עבירה של תקיפת קטין בנסיבות מחמירות על ידי אחראי. הנאשם ללא עבר פלילי, הודה ונטל אחריות. בית המשפט התחשב בחלוף הזמן וכן בהעדר אירועים נוספים. נידון ל – 8 חודשי מאסר על תנאי ועונשם נלווים.
  7. בת"פ (רח') 60585-01-13 מדינת ישראל נ' פלוני (3.3.14), הורשע נעשם בעבירות של איומים ותקיפה כלפי הוריו, הנאשם איים על אימו ודחף את אביו והפילו לקרקע. הנאשם נעדר עבר פלילי, סבל ממצוקה נפשית, נידון ל – 6 חודשי מאסר על תנאי ועונשים נלווים.
  8. בת"פ (ק"ג) 25048-07-13 מדינת ישראל נ' גילבוך (30.4.14), הורשע הנאשם בעבירות של איומים וניסיון תקיפת בת זוג. באירוע אחד איים הנאשם כי יהרוג את המתלוננת ובאירוע שני זרק לעברה עגלת קניות שלא פגעה בה. הנאשם נעדר עבר פלילי, לקח אחריות, הודה במסגרת הסדר טיעון בו תוקנו כתבי האישום. נידון ל – 4 חודשי מאסר על תנאי.
  9. בת"פ (ב"ש) 27115-03-11 מדינת ישראל נ' פלוני (9.5.12), הורשע נאשם בעבירות של תקיפת קטין, איומים ותקיפה בנסיבות מחמירות. הנאשם תקף את ילדיו הקטינים באמצעות חגורה. הנאשם יליד 1953, ללא עבר פלילי, לקח אחריות על מעשיו והשתלב בהליך טיפולי של שירות המבחן. נידון לצו מבחן למשך 18 חודשים ועונשים נלווים.
  10. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים של איומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:
  11. בת"פ (אילת) 47527-11-12 מדינת ישראל נ' פלוני (1.4.2014) הורשע הנאשם לאחר שמיעת ראיות בעבירת איומים כלפי אשתו כי יפגע בילדם ונקבע מתחם ענישה שבין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 4 חודשי מאסר בפועל, פיצוי והתחייבות.
  12. בת"פ (כ"ס) 2581-09 מדינת ישראל נ' רחבי (5.1.10), הורשע נאשם במספר עבירות איומים כלפי אשתו, אשר בוצעו באותו יום. הנאשם ללא עבר פלילי, שירות המבחן לא בא בהמלצה. נידון ל - 3 חודשי מאסר בניכוי ימי מאסרו ולעונשים נלווים.
  13. בת"פ (פ"ת) 10544-01-10 מדינת ישראל נ' מדבדב (11.2.10), הורשע הנאשם בעבירת איומים. הנאשם צעיר, חייל בצה"ל, ללא עבר פלילי אשר היה שרוי תחת מתח רב, נידון ל - 35 ימי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו וכן מאסר על תנאי.
  14. בת"פ (כ"ס) 41196-05-10 מדינת ישראל נ' גידו (15.7.2012), הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בעבירת איומים לרצח על רקע ויכוח על חנייה. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 8 חודשי מאסר מותנה, קנס ופיצוי.
  15. בת"פ (צפת) 21596-08-11 מדינת ישראל נ' סננס (22.5.2012), הורשע הנאשם על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירת איומים, בכך שאמר למתלוננת כי יהרוג אותה על רקע סכסוך כספי. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 3 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי.
  16. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
  17. הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; הנאשם תקף את המתלונן וזרק לעברו כיסאות. אירוע זה היה עשוי להביא לתוצאה חמורה ולפגיעה משמעותית במתלונן.
  18. שיקול לקולא במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות טמון בחלקם של המתלוננים בשני האירועים. כפי שעולה מהכרעת הדין המתלונן גידף את הנאשם (באישום הראשון) ומנע ממנו לצאת מן הבית (באישום השני).
  19. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם בגין האירוע שבאישום הראשון (איומים) הינו החל ממאסר על תנאי ועד לשישה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות. מתחם העונש ההולם בגין האירוע האיומים והתקיפה בנסיבות מחמירות באישום השני הינו החל ממאסר על תנאי ועד ל - 8 חודשי מאסר בפועל.
  20. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. שיקול ההגנה על שלום הציבור והשיקול השיקומי אינם מצדיקים סטייה מהמתחם.

גזירת העונש המתאים לנאשם

  1. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
  2. הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הנאשם הינו ילד 1965, וזו לו הרשעה ראשונה. אין ספק כי הרשעה ועונשים אשר יוטלו עליו יפגעו בו.
  3. כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו; הנאשם בחר לנהל את משפטו, ואף זוכה מחלק מהעבירות. ניהול משפטו של נאשם הינו זכותו הבסיסית ואינו נזקף לחובתו.
  4. עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; הנאשם נעדר עבר פלילי.
  5. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שמדובר בעבירות אלימות במשפחה, לצידן קבע המחוקק ענישה מחמירה.
  6. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש של שירות לתועלת הציבור לצד עונשים נוספים.
  7. סוף דבר
  8. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
  9. 100 שעות שירות לתועלת הציבור. שירות המבחן מתבקש להגיש תכנית של"צ לאישור תוך 30 ימים, ללא צורך בדיון המשך.
  10. 3 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מהיום על אחת מהעבירות בהן הורשע.
  11. פיצוי בסך 500 ₪ למתלונן. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.5.15 ויועבר למתלוננים בהתאם לפרטים שתעביר המאשימה. ככל שקיימת הפקדה בתיק זה, הרי שלבקשת הנאשם, הפיצוי ישולם מתוך ההפקדה, והיתרה תושב למפקיד בכופף לכל הוראה חוקית.
  12. התחייבות בסך 2,000 ₪, לבל יעבור הנאשם במשך שנה מהיום עבירה מן העבירות שבהן הורשע. ההתחייבות תחתם תוך 7 ימים, וככל שלא תיחתם יאסר הנאשם למשך 7 ימים.
  13. מזכירות בית-המשפט תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן.
  14. זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ב שבט תשע"ה, 01 פברואר 2015, בנוכחות הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
16/10/2013 החלטה על הודעה מהרווחה 16/10/13 אשרית רוטקופף צפייה
01/02/2015 גזר דין שניתנה ע"י ד"ר עמי קובו עמי קובו צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מבקש 1 מדינת ישראל עמית מיכלס
משיב 1 איל עקיבא צבי ואתורי