טוען...

פסק דין שניתנה ע"י דניאל גולדברג

דניאל גולדברג07/12/2015

07 דצמבר 2015

לפני:

כב' השופט דניאל גולדברג

נציג ציבור (עובדים) מר אברהם שלו

נציג ציבור (מעסיקים) גב' שרה זימן

התובעת

מורן זקן ת.ז. 038092441

ע"י ב"כ: עו"ד הילה זיגלר

-

הנתבעת

זיפ הופ רשת חנויות בע"מ חברות 513209791

ע"י ב"כ: עו"ד נטעלי ליימן טרכטינגוט ויאיר דוד

פסק דין

  1. לפנינו תביעת התובעת, גב' מורן זקן, לפיצויי פיטורים וכן לסעדים הנובעים מטענתה בדבר פיטוריה במהלך היריון ללא היתר לפי חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 ופיטוריה מחמת הריונה בניגוד לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.

עובדות

  1. הנתבעת מנהלת רשת חנויות בגדים.
  2. התובעת הועסקה על ידי הנתבעת מיום 1.7.08 עד 17.4.12 כעובדת שעתית. שכרה השעתי בסיום עבודתה היה 27 ש"ח. תפקידה האחרון של התובעת בנתבעת היה מנהלת החנות בסניף רמות. בתוקף תפקידה הייתה משבצת את עובדי הסניף, כולל את עצמה, למשמרות.
  3. ביום 8.4.12, שהיה חול המועד פסח, התובעת נטלה חופשה ללא אישור.
  4. התובעת הוזמנה לשיחת שימוע לפני הממונה עליה, מר לירן פוראני (להלן: "לירן"). שיחת השימוע התקיימה במשרדי הנתבעת בקניון מלחה ביום 10.4.12. במהלך שיחת השימוע רשם לירן טרוניות שהעלה כלפי תפקודה של התובעת ובסיומן רשם "תגובת העובדת: מורן התפטרה ולא רוצה להשאר ברשת ובחנות". התובעת ולירן חתמו על המסמך שרשם לירן.
  5. למחרת, ביום 11.4.12, התקשרה התובעת אל הממונה על לירן, מר גיא ימין (להלן: "גיא"). תוכן השיחה שנוי במחלוקת.
  6. ביום 12.4.12 הודיע גיא לממונה עליו בנתבעת, מר רותם אבקסיס (להלן: "רותם"), כי בעקבות התפטרותה של התובעת ביום 10.4.12 הוא מינה עובד אחר להיות אחראי על החנות בסניף רמות.
  7. ביום 16.4.12 פנתה התובעת לרותם בדואר אלקטרוני וטענה לגבי השימוע לפני לירן מיום 10.4.12 כי "מתוך עצבים אמרתי ללירן שאינני מעוניינת לעבוד איתו יותר ובכלל בחברה, לירן כתב זאת על אותו דף, וביקש ממני לחתום על זה – וכך היה – ראוי לציין, ולהדגיש כי חתמתי אך ורק מתוך עצבים, לא הייתה לי כוונה לעזוב את החברה – אני עובדת חברה מזה 4 שנים, ומקווה להמשיך לעבוד בה בהמשך". בהמשך מכתבה טענה התובעת כי למחרת התקשרה לגיא וביקשה לבטל את הדף שחתמה עליה ו"הסברתי לו שזה נעשה מעצבים" וגיא הבטיח לבדוק את העניין ולחזור אליה, אך לא חזר. בהמשך מכתבה טענה כי התייעצה עם עו"ד שהסביר לה שלא ניתן לתפוס אותה בהתפטרותה כיוון שזו נעשתה "בעידנא דריתחא". התובעת הודיעה בהמשך המכתב שכוונתה האמיתית היא להמשיך לעבוד בנתבעת.
  8. ביום 17.4.12 כתב מנכ"ל הנתבעת, מר זאב אהרונסון, לתובעת מכתב בו נאמר כי הוא מאשר שהתפטרותה של התובעת מיום 104.12 התקבלה בחברה והחברה נערכה בהתאם. עוד הודיע מנכ"ל הנתבעת כי "לא נוכל לקבל את חזרתך מהתפטרותך ולכן היא נידחת".
  9. אין מחלוקת כי בעת סיום עבודתה של התובעת היא הייתה בחודש השלישי להריונה.

המחלוקות

  1. שתי המחלוקות העיקריות בתיק הן:
  2. האם התובעת התפטרה כטענת הנתבעת או שמא פוטרה כטענת התובעת, בכך שהנתבעת סירבה לאפשר לה לחזור לעבודתה לאחר שהודיעה כי התפטרותה נעשתה "בעידנא דריתחא".
    1. ככל שייקבע שהתובעת פוטרה - האם הנתבעת ידעה על היריונה של התובעת בעת סיום עבודתה והאם פיטוריה נעשו ללא היתר לפי סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים ו"מחמת" הריונה – בניגוד לסעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה?
  3. מחלוקות משנה לגבי הפלוגתה הראשונה, העולות מתצהירי התובעת ועדי הנתבעת, הן:
    1. האם כאשר זומנה התובעת לשימוע הוסברו לה הטעמים לזימון?
    2. האם לירן התנהג כלפי התובעת בשימוע באופן מבזה?
    3. האם יש לקבל את גרסת התובעת בתצהירה כי לירן ניצל את האווירה הטעונה בשימוע ואת סערת הנפש של התובעת והחתים אותה על מסמך ריק ולאחר מכן רשם "ככל העולה על רוחו".
    4. האם התובעת הביעה רצונה להתפטר בעידנא דרתחא, כטענתה, או שמא הודעת התפטרותה לא הייתה בעידנא דרתחא וכל שאירע הוא שמספר ימים לאחר התפטרותה התקפה התובעת התחרטה והעלתה גרסה בדויה בדבר התפטרות בעדנא דרתחא, כטענת הנתבעת.
    5. מה היה תוכן פנייתה של התובעת לגיא ביום 11.4.12? האם כטענת התובעת היא הודיעה על ביטול התפטרותה בשל כך שנעשתה ב"עידנא דרתחא" או כגרסת גיא ביקשה התובעת "לסיים יפה" ולקבל פיצויי פיטורים למרות התפטרותה?
  4. התובעת העידה לעצמה ומטעם הנתבעת העידו לירן וגיא.

גרסת התובעת בתצהירה

  1. בתצהירה טענה התובעת שהייתה לה יד חופשית בקביעת סידור העבודה בחנות, וכי כנהוג בחברה אין המנהלים תערבים בהחלטת מנהלת חנות בנושא סידור עבודה, למעט מקרים חריגים. לאור זאת, היא לקחה שני ימי חופשה שבאחד מהם ממילא היא לא הייתה עובדת בשל לימודים, ודאגה לאייש את החנות באחראי במקומה. בתום ימי החופשה, ללא הודעה מוקדמת, התקשר אליה לירן ודרש ממנה להגיע לשימוע "מעכשיו לעכשיו" מבלי שפירט את נסיבות עריכת השימוע ומבלי שניתנה לה שהות לברר את זכויותיה. במהלך השימוע לירן התייחס אליה בצורה מבזה ומשפילה, תוך שהטיח בה האשמות חסרות בסיס. לירן החל "לתעד" את השימוע והיא הבחינה כי הוא רושם דברים שאין להם כל בסיס במציאות, כגון שאינה פועלת לפי נהלי החנות, לא פותחת דלתות החנות. בהמשך רשם לירן כי התובעת התפטרה ואינה רוצה לעבוד בנתבעת, דבר שהיה שקרי מיסודו. לירן ראה את מצוקתה וניצל אותה בכך שהחתים אותה על מסמך ריק ולאחר מכן רשם ככל העולה על רוחו. לפני שהלכה התובעת אמרה ללירן שהיא אינה מאמינה שהוא עושה כך לאישה בהיריון. לירן לא נתן לה העתק של המסמך עליו החתים אותה. למחרת התובעת התקשרה לגיא ומסרה לו שהיא מעוניינת לחזור לעבודתה בהקדם. גיא הבטיח תשובה אך לא חזר אליה. לכן היא פנתה לגורמים נוספים בנתבעת ולבסוף קיבלה את הודעת המנכ"ל שהודיע לה שאינה יכולה לשוב לעבודתה.

גרסת עדי הנתבעת בתצהיריהם

  1. לירן העיד בתצהירו כי במהלך פסח 2012, שהינו זמן עמוס בחנויות הרשת, החליטה התובעת על דעת עצמה שלא להתייצב לעבודתה מבלי לקבל אישור ומבלי לעדכן את הממונים עליה. בשל היעלמותה נקלע לירן למצוקת כוח אדם והוא נאלץ לאתר עובד חלופי למלא את מקומה של התובעת. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהתובעת הפרה נהלים. היא נהגה לאחר לשעת הפתיחה – 9:30, היא הירבתה לשוחח בטלפון תוך כדי עבודתה חרף הערות חוזרות. לאחר שעדכן את גיא והונחה על ידו להזמין את התובעת לשימוע, לירן יצר קשר עם התובעת אך היא ביטלה את טענותיו בבוז והודיעה שאין בכוונתה להגיע לעבודה. לאור האמור לירן זימן אותה לשימוע והבהיר לה כי הזימון הינו על רקע אי שביעות רצון מתיפקודה והפרת נהלים באי הופעתה לעבודה. במהלך השימוע הוא פרס לפני התובע את הכשל החמור בהתנהגותה. לא הייתה לו כל כוונה לפטרה. בתגובה הודיעה התובעת כי אינה מעוניינת לעבוד יותר בנתבעת והיא מבקשת להתפטר. הוא הציע לה לחזור בה ולהתנצל אך התובעת הייתה נחושה להתפטר. לפיכך הוא העלה על הכתב את דבר התפטרותה וביקש ממנה לאשר בחתימתה שזה רצונה, והתובעת עשתה כן. לירן עדכן את גיא הממונה עליו בעניין החלטת התובעת להתפטר. לירן מכחיש כי התובעת אמרה לו שהיא בהיריון וטוען כי נודע לה לראשונה על הריונה ממכתב בא כוחה לנתבעת מיום 22.5.12. התובעת יצאה מהשימוע מבלי שנתנה לו הזדמנות לצלם את המסמך שרשם.
  2. גיא העיד בתצהירו כי לירן עדכן אותה על היעדרותה של התובעת בחג הפסח 2012 והוא הנחה את לירן למצוא לה מחליף ולהזמינה לשימועלאחר שלירן יצר איתה קשר ודיווח לו שהתובעת הודיעה שלא תגיע לעבודה. בתום השימוע לירן עדכן אותו בדבר מהלך השימוע לרבות הודעת התובעת בדבר רצונה להתפטר. למחרת התובעת התקשרה אליו והודיע לו כי היא מעוניינת לסיים את דרכה בנתבעת בצורה יפה וכי היא מבקשת שעל אף התפטרותה ישולמו לה פיצויי פיטורים. גיא הסביר לה שאין היא זכאית לפיצויי פיטורים הואיל והתפטרה. בשום שלב בשיחה לא ביקשה התובעת לחזור בה מהתפטרותה.

קביעת ממצאי עובדה

  1. אנו נאלצים לקבוע כי עדות התובעת לפנינו לא הייתה מהימנה. כך למשל, עוד טרם נחקרה התובעת על תצהירה ניתן היה לקבוע כי דברים שכתבה בתצהירה אינם מהימנים על פניהם, בשים לב לכך שהם סותרים עובדות ברורות שלמעשה אין עליהן מחלוקת. הדברים אמורים לגבי ניסיונה של התובעת בתצהירה לטעון כי לא אישרה בחתימתה את הודעת ההתפטרות שנתנה ללירן בשימוע מיום 10.4.12, בטענה שלירן החתים אותה על מסמך ריק וכתב לאחר מכן דברים ככל העולה על רוחו. ניסיון זה נסתר באופן ברור ממזכר הדוא"ל ששלחה התובעת לרותם ביום 16.4.12, בו הודתה כי אישרה בחתימתה את הודעת ההתפטרות שנתנה ללירן, אך טענה כי הדבר נעשה "מתוך עצבים". לא ברור מדוע הייתה התובעת צריכה להסתבך באמירת אי אמת בתצהירה בעניין זה מאחר שממילא טענתה היא שהתפטרותה הייתה בעידנא דריתחא, ואולם לעניין מהימנות עדותה של התובעת לא ניתן להתעלם מן העובדה שהיא לא בחלה באמירת אי אמת בתצהירה תוך ניסיון לייחס מעשה פסול ללירן.
  2. בחקירתה הנגדית של התובעת נחשפו אי דיוקים נוספים בתצהירה. כך, בתצהירה מסבירה התובעת כי הואיל והייתה מנהלת החנות והממונים עליה לא התערבו במשמרות שקבעה, לא היה פסול בנטילת חופשה על ידה בפסח. בחקירתה הנגדית הודתה התובעת כי הפרה נהלי הנתבעת בכך שלא קיבלה אישורו של לירן לחופשה, ואישרה כי בשימוע מיום 10.4.12 היא הודתה לפני לירן שטעתה בכך שנטלה חופשה ללא אישורו.
  3. בשים לב לכך, איננו מקבלים את טענת התובעת כי לירן התנהג כלפיה באופן משפיל ומבזה בשימוע ואנו מעדיפים את עדותו של לירן לפיה הבירור היה ענייני מבלי שנהג כלפי התובעת בחוסר כבוד כלשהו. כמו כן, אנו מקבלים את עדותו של לירן לפיה לא הייתה לו כוונה לפטר את התובעת אלא אך לנזוף בה (לקיים "שיחת נו-נו-נו" כהגדרתו), וכי הוא ביקש מהתובעת שתתנצל ולא תתפטר.
  4. בדומה, אנו מעדיפים את עדותו של גיא בעניין תוכן השיחה שהתקיימה בינו לבין התובעת ביום 11.4.12, לאמר: התובעת לא ביקשה לבטל את התפטרותה אלא ביקשה לקבל פיצויי פיטורים חרף התפטרותה, וגיא הודיע לתובעת כי יבדוק וישיב לה. ממצא זה גם נתמך במזכר דוא"ל של גיא לרותם מיום 12.4.12.
  5. בהתאם לכך, אנו סבורים כי טענות התובעת במזכר דוא"ל שכתבה לרותם ביום 16.4.12, בכל הנוגע לתוכן שיחתה עם גיא מיום 11.4.12, מהוות שכתוב של העובדות, לאחר קבלת ייעוץ משפטי.

פיטורים או התפטרות

  1. על רקע העובדות הללו, עלינו להכריע במחלוקת בשאלה אם התובעת התפטרה, או שפוטרה בכך שהנתבעת סירבה לקבלה לאחר שהסבירה כי הודעת התפטרותה הייתה חסרת תוקף בשל נתינתה ב"עידנא דריתחא"?
  2. הכללים המשפטיים בנדון ידועים: הודעה על כוונה לסיים את קשר ההעסקה, בין הודעת התפטרות של עובד ובין הודעת פיטורים של מעביד, צריכה להעיד על רצון ברור וחד משמעי של נותן ההודעה לסיים את קשר ההעסקה, ואין מקום להיתפס להודעות שניתנות ב"עידנא דריתחא". בה במידה, הודעה תקפה על סיום קשר ההעסקה אינה ניתנת לביטול חד צדדי על ידי נותנה.
  3. איננו שוללים את טענת התובעת כי בעת שנתנה ללירן את הודעת ההתפטרות, היא הייתה נסערת, וכי אכן הודעה זו ניתנה על ידי "בעדנא דריתחא". נסיבות מתן ההודעה – במהלך שימוע בו הוטחו נגדה טרוניות של הנתבעת כלפי תפקודה – תומכות במסקנה זו.
  4. ואולם, למחרת כאשר התובעת שוחחה עם גיא וביקשה לקבל פיצויי פיטורים חרף התפטרותה, היא אישרה למעשה את הודעת ההתפטרות. לפיכך, גם אם ההודעה המקורית ניתנה ב"עדנא דרתחא", בחלוף יום כבר נתנה התובעת ביטוי חיצוני לכך שדברים שאמרה בשעת סערה בשימוע כבר התיישבו עם רצונה האמיתי והמבורר בינה לבין עצמה.
  5. התובעת, אם כן, נתנה הודעת התפטרות לנתבעת, והנתבעת הייתה רשאית להסתמך עליה והסתמכה עליה בפועל, כאשר מינתה מנהל לחנות בסניף רמות במקומה של התובעת, כעולה ממזכר הדוא"ל של גיא לרותם מיום 12.4.12. הסתמכות זו היא העומדת ביסוד הנמקת מנכ"ל הנתבעת במכתבו לתובעת מיום 17.4.12, לפיה הנתבעת כבר נערכה בהתאם להודעת ההתפטרות שנתנה התובעת, ועל כן לא ניתן לבטל את התפטרותה של התובעת.
  6. אשר על כן אנו קובעים כי התובעת התפטרה מעבודתה.
  7. בהתאם לכך דין תביעותיה של התובעת כולן להידחות.
  8. מעבר לצריך אנו קובעים כי גם במחלוקת העובדתית בעניין ידיעת מי מנציגי הנתבעת אודות הריונה של התובעת בעת סיום עבודתה – התובעת לא הוכיחה את גרסתה ואין בסיס לפקפק בהכחשת עדי הנתבעת כי לא ידעו על הריונה של התובעת.

סוף דבר

  1. התביעה נדחית.
  2. בשים לב לסכום התביעה התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.
  3. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ו, (07 דצמבר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

008707713 אברהם שלו

052906971 שרה זימן

גולדברג

נציג ציבור

נציג ציבור

דניאל גולדברג, שופט

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
07/12/2015 פסק דין שניתנה ע"י דניאל גולדברג דניאל גולדברג צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 מורן זקן משה בן שימול
נתבע 1 זיפ הופ רשת חנויות בע"מ ענת בוארון