עסקינן בתביעה על הסך של 50,000 ₪ אשר הגישה התובעת , עורכת-דין במקצועה ,כנגד הנתבעת בגין שכ"ט עו"ד ,אשר לטענת התובעת, מגיע לה לאור שכירת שירותיה בייצוגה כעו"ד על ידי הנתבעת.

רקע וטענות הצדדים

1. התובעת הינה עורכת דין במקצועה ואשר מתעסקת בדיני משפחה.
2. הנתבעת הינה עורכת דין במקצועה ואשר נשואה למר עלאא אבו חאטום שהינו גם עורך דין (להלן: מר עלאא").
3. לטענת התובעת, הנתבעת פנתה אליה, ביום 19.04.12 לשם קבלת ייעוץ וייצוג משפטי במספר תיקי משפחה נגד בעלה, כאשר בין הצדדים התקיימה ישיבה נוספת לידילשכת עורכי הדין בנצרת, ועוד ישיבה ליד מזרע וישיבה נוספת בנכס בו נכחה התובעת בנצרת.
4. נטען שביום 02.05.12 פנתה הנתבעת שוב לתובעת, לקבלת ייעוץ משפטי נוסף, לצורך ייצוגה נגד בעלה בביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת בתביעה למזונות ומדור, למשמורת קטינים, לפירוק שיתוף, בבקשה להטלת עיקולים ובהליכי גירושין בית דין כנסייתי.

הישיבה התארכה כ 3 שעות באותו יום, וכן חתמה התובעת על ייפוי כוח לטובת התובעת לייצוגה בכל ההליכים הנ"ל.

לאחר מכן הכינה התובעת את התביעות, ולטענתה היא אף החתימה את הנתבעת עליהן ולאחר מכן הגישה אותן ביום 21.05.12. בנוסף לטענתה היא הגישה בקשות לעיקולים ונוהל מו"מ עם הבעל ועם עו"ד ביטון חובב ועו"ד באת כוחו של הבעל.

1. לטענת התובעת, באשר להסכם שכ"ט, התובעת לא החתימה את הנתבעת על הסכם כאמור, וזאת מתוך יחסי אמון, ולאור היכרותה עם משפחת הנתבעת, ולאור היותה עורכת דין, וכי הנתבעת הבטיחה שתשלם שכ"ט מוסכם בין הצדדים שהיה בעל פה ,בסך של 50,000 ₪.
2. עוד נטען, כי אין עוד חיסיון לנתבעת, שעה שהיא סירבה לשלם שכ"ט ופתחה הליך משפטי נגד התובעת לקבל ניירת שהושארה במשרד התובעת.
3. לטענת התובעת, אם אכן וויתרה התובעת לנתבעת על שכ"ט אזי מדוע השאירה הנתבעת את תיקיה ומסמכיה אצלה.
4. לאחר תקופה מסוימת פנתה הנתבעת לתובעת והודיעה לה כי היא מתכוונת לחזור לבעלה והתובעת הסבירה לה שעליה לשלם מלוא שכ"ט.

נטען שאף הגיעה הנתבעת עם בעלה לתובעת בכדי שיחתום על הסכם שלום בית, אך התובעת הפנתה אותו לעו"ד שלו, וקבעו פגישה יום למחרת עם התובעת, אך הפגישה לא התקיימה משום שנטען שהבעל הנתבעת שכנע אותה לגשת לביהמ"ש, ולהגיש בקשה חתומה בידי שניהם לביטול עיקול נגד הבעל.

1. התובעת טענה שמהלך זה נעשה ללא ידיעתה וכי היה מן הראוי שתודיע לה הנתבעת אודות המהלך, לסיים את ההליך בצורה נאותה, ולקבל חומריה.
2. בנוסף נטען, שהנתבעת כתבה לתובעת במסרון, כי אין לה מה לדאוג וכי היא תשלם מה שמגיע לה, אך מאז חזרתה לבעלה היא לא הגיעה למשרד התובעת ולא שילמה את חובה.
3. התובעת ציינה כי באחת הבקשות שהוגשו מטעם הנתבעת לביהמ"ש, במסגרת ההליכים בינה לבין בעלה, נדרשה היא להפקיד 10,000 ₪ עירבון, לאחר מכן שוחרר הפיקדון והוא הועבר מביהמ"ש באופן טכני לחשבון התובעת, והנתבעת ידעה אודות כך, ולאחר מכן פנה בעל הנתבעת באמצעות צד ג' והודיע לתובעת כי סך זה של 10,000 ₪ יהווה שכר טרחתה.
4. התובעת הודיעה בתגובה לבעל, כי הוא אינו הלקוח שלה, וכי על הנתבעת לבוא בעצמה ולסגור את העניין עם התובעת.
5. התובעת מסכימה לקיזוז הסכום שהועבר לידה ע"י ביהמ"ש משכ"ט הנתבע.
6. לטענת התובעת, אם אכן סגרו הצדדים את החשבון, אזי מדוע לא טרחה הנתבעת לבוא לתובעת ולסיים את ההליך בצורה נאותה.
7. הנתבעת טוענת כי בתחילת הייצוג לא היה סיכום לא בעל פה ולא בכתב בינה לבין התובעת, אך עת הסתיים הטיפול של התובעת, הוסכם כי סכום העירבון אשר הופקד בקופת ביהמ"ש בסך של 10,000, וכן החזר אגרות בתיקים שנפתחו, יהוו שכר טרחתה של התובעת כאשר נטען שהתובעת קיבלה את מלוא הסכום הזה (ערבון) .

עוד נטען, כי הנתבעת מתכוונת להגיש תלונה בלשכת עורכי הדין נגד התובעת, בשל הפרת חיסיון עורך דין לקוח וכי היא אינה מסכימה לחשיפת המידע בתיק זה.

1. לטענת הנתבעת, התובעת הגישה תביעה זו, לאחר שביקשה הנתבעת דרך ב"כ התובעת שתחזיר לה את החומר שנמצא אצלה, אך זו סירבה ועיכבה את החומר אצלה ועל כך הגישה הנתבעת תביעה ת.א 60919-06-13.
2. ביום 12.11.15 התקיים דיון בפני במהלכו נשמעו מטעם התובעת התובעת עצמה, ומטעם הנתבעת נשמעה עדותה של הנתבעת עצמה ועדות בעלה עו"ד עלאא אבו חאטום.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בעדותם ובסיכומיהם הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל אם כי לא במלוא סכומה.
2. מעדות התובעת התרשמתי כי אכן ניהלה עם הנתבעת מספר פגישות לצורכי אסיפת החומר וכי אכן השקיעה זמן ועבודה לצורך הכנת התיק.

בנוסף הוגשו ע"י התובעת תביעה למזנות, למשמורת ועוד הליכים אשר מצריכים משאבים לצורך הגשתם, וכן ניהלה משא ומתן עם עורכי דינו של הבעל עו"ד קופטי ועו"ד חובב ביטון.

1. כאן המקום לציין, כי היה מן הראוי לזמן עו"ד חובב או קופטי להעיד בפני ביהמ"ש בכדי להוכיח את טענותיה של התובעת.

בנסיבות אלו יש להפעיל כלפי התובע את החזקה בעניין אי הבאת עדים רלבנטיים, קרי לו היה מוזמן עד הראיה היתה עדותו פועלת לרעתה. (ע"א 620/74 יוסף מור נ' פלונית, פ"ד ל(1) 218; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, עמ' 657).

1. בנוסף היה מן הראוי לחתום על הסכם מסודר שעה שעסקינן בעורכת דין שהציפייה ממנה הינה לערוך הסכם שכר טרחה בכתב.

אמנם מצאתי כי משעה שגם הנתבעת עוסקת כעו"ד אזי היה מצופה אף מהנתבעת לבקש את עריכתו של הסכם כאמור דהיינו, מצד אחד התובעת הוכיחה כי אכן השקיעה מאמצים בתביעתה, אך מצד שני לא נחתם הסכם מפורט בכתב ולא הובאו עדים רלוונטיים מצד התובעת על כן מצאתי, שאין מקום לחייב בכל הסכום הנתבע אלא בחלקו הראוי בלבד.

1. באשר לסך שכ"ט שנטען על ידי הנתבעת כי סוכם בין הצדדים ( 10,000 ₪ והחזר אגרות) מצאתי כי סך זה אינו משקף את כל הסכום המגיע לתובעת אודות השקעתה ועבדותה.

מצד שני, אף הסכום הנתבע ע"י התובעת הינה מופרז ולא הוכח בפני על כן מצאתי לפסוק סך של 15,000 ₪ כולל מע"מ, שהינו השכר הראוי הכולל לתובעת.

מתוך סך זה כבר שולם לתובעת סך של 10,000 ₪.

1. בנוסף הנתבעת תשלם לתובעת אגרה בסך של 379 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 2000 ₪.
2. השכר הראוי והאגרה הינם בסך של 17,379 ₪. מסכום זה כבר שולם לידי התובעת סך של 11,852 ₪ (ראה פרוט' מיום 12.11.15 עמ' 8 ש' 6-10) על כן יש לשלם את ההפרש בסך של 5,527₪.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 5,527 ₪ וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלתה העתק פסק-דין זה , שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד יום תשלומו המלא בפועל.

1. מאחר וסכום פס"ד הינו פחות מסכום התביעה שבגינו שולמה אגרה, אני מורה למזכירות להשיב את יתרת האגרה (העודפת) לתובעת על ידי בא כוחה.

המזכירות תמציא העתק פסק-דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"א אב תשע"ו, 25 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.

ניתן היום, כ"א אב תשע"ו, 25 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.

חתימה