27 מרץ 2014

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 17/7/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערער נכות זמנית בשיעור 10% מיום 5/6/12 ועד 5/9/12, וכן קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 0% מיום 6/9/12 ("ההחלטה").

2. הוועדה התכנסה ביום 8/5/13 לדון בערר המערער, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחית לנוירולוגיה ומומחה לרפואה תעסוקתית. לאחר שהקשיבה לתלונות המערער, עיינה במסמכים הרפואיים שהונחו לפניה, לרבות כרטיס רפואי, בדיקות אולטרא סאונד, CT, MRI ו- EMG. המערער אובחן כסובל מרגישות בברכיים ובגב מותני. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, ולשם סיכום הדיון ביקשה לקבל לעיונה צילומי רנטגן שבוצעו במסגרת המעקב סמוך לתאונה, וכן ביקשה שתבוצע בדיקתEMG עצבי גפיים תחתונים.

ביום 17/7/13 שבה הוועדה והתכנסה, ולאחר שעיינה בבדיקות ההדמיה ובתיק הרפואי, התייחסה לחוות דעתו של ד"ר אבו פול. הוועדה סיכמה וקבעה כי נכותו של המערער הינה בשיעור 0%, ודחתה את הערר.

טענות הצדדים:

3. טענת הערעור העיקרית היא שקביעות הוועדה עומדות בסתירה מוחלטת לממצאים העולים מהתיעוד הרפואי שהמערער הגיש לוועדה, לרבות חוות דעת ד"ר אבו פול מיום 18/12/12.

4. לטענת המשיב, לא נפל בהחלטת הוועדה כל פגם משפטי, שכן הוועדה ביססה מסקנתה על ממצאי בדיקתה, ונימקה קביעותיה הרפואיות באופן ברור.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקולים הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

בכל הנוגע לקביעותיה המקצועיות של הוועדה הרפואית לעררים, כלל ידוע הוא כי בית הדין לעבודה אינו נוטה להתערב בהן, כל עוד לא נפל בהליך פגם של ממש. ההכרעה בשאלה כיצד תקבע הוועדה את ממצאיה – על אלו בדיקות תסמוך וכיצד תשקלל את כלל הממצאים – היא עניין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הוועדה, ובית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה המקצועי. בדומה, אין מקום לטענות המערער בנוגע למשקל שייחסה הוועדה הרפואית לבדיקות ההדמיה שעמדו לפניה. בדרך כלל עדיפים ממצאי הבדיקה הקלינית שעורכת הוועדה הרפואית על פני ממצאי הצילומים למיניהם, לעניין הערכת היכולת התפקודית בפועל.

גם הטענות בנוגע לשיעור הנכות הזמנית ותקופת תחולתה הן טענות המכוונות כנגד קביעות רפואיות-מקצועיות, ואין בית הדין מוסמך להתערב בהן.

6. באשר לממצאים הרפואיים בבדיקת המערער: עיון בפרוטוקול הוועדה מיום 8/5/13 מעלה כי על פי ממצאי הבדיקה הקלינית שנערכה למערער אין ספזם פרה ורטברלי, טווחי תנועת הגב המותני ביישור, בסיבוב ובהטייה בטווח מלא, אין דלדול שרירים בגפיים תחתונים, לסג שלילי דו צדדי, החזרי פיקה ואכילס שווים, כוח גס 5/5, הברכיים ללא תפליט, יציבות שמורה.

בישיבתה המסכמת עיינה הוועדה, בין היתר, בתיקו הרפואי של המערער, וציינה כי כבר בשנת 2000 קיים תיעוד על כאבי גב. לאור האמור, הגיעה הוועדה למסקנה, על יסוד הבדיקה הקלינית, בדיקות ההדמיה והתיק הרפואי של המערער, כי המערער סבל ממחלה בגב מותני ובברכיים עוד קודם לתאונה שהוכרה כפגיעה בעבודה. מדובר במסקנה המעוגנת בקביעותיה הרפואיות של הוועדה, ולא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה. טענת המערער בדבר היוועצות עם מומחים רפואיים וקיומה של ספרות רפואית התומכת בתלונותיו, היא טענה רפואית שבית הדין אינו מוסמך לדון בה.

7. באשר לחוות דעת של ד"ר אבו פול מחודש 12/12: הוועדה קבעה כי אינה מקבלת את מסקנותיו של ד"ר אבו פול מאחר שבבדיקתה לא מצאה מגבלות המתוארות בבדיקתו של המומחה מטעם המערער. הוועדה הוסיפה, כי גם ד"ר אבו פול התייחס בחוות דעתו לתיעוד רפואי נרחב אודות הגב בעברו של המערער. הנה כי כן, הוועדה יצאה ידי חובת ההתייחסות לחוות דעתו של ד"ר אבו פול, משנימקה נמק היטב מדוע מסקנתה שונה ממסקנתו. לא זו בלבד שהוועדה מצאה בבדיקתה ממצאים שונים מאלה שמצא ד"ר אבו פול בנוגע לטווחי תנועת עמוד השדרה המותני והברכיים, אלא שפירטה את הפגמים שנפלו לדעתה בחוות דעתו של ד"ר אבו פול. לאור האמור, נדחית טענת המערער בנוגע להתייחסות הוועדה לחוות דעתו של אבו פול.

סוף דבר:

8. לאור כל האמור, ומשלא מצאתי טעם משפטי המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה – הערעור נדחה בזאת.

9. אין צו להוצאות.

10. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ה אדר ב תשע"ד, (27 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.