בפניי תביעה ראשית על סך 7,434 ₪ ותביעה שכנגד על סך 13,847 ₪.

רקע ועובדות

התובעת הינה חברת ביטוח אשר עת קרות התאונה ביטחה את רכב נהג התובעת.

הנתבע 1 הינו אדם פרטי אשר עת קרות התאונה נהג ברכב הנתבעים.

הנתבעת 2 הינה חברת ביטוח אשר עת קרות התאונה ביטחה את הרכב בבעלותו של נתבע 1.

טענות התובעת

התובעת טוענת כי ביום 6.11.12 הורד רכבה מגרר וזאת בסמוך למוסך.

לטענתה, לאחר שהורד הרכב, נכנס נהג הגרר לרכב התובעת והחל נוסע מעט שמאלה תוך כוונה להשתלב בנתיב השמאלי לצורך כניסה למוסך.

זאת ועוד, טוענת התובעת כי לפתע הגיח רכב הנתבעים תוך ביצוע עקיפה בנתיב הימני, בו עדיין מצוי רכב התובעת, והתנגש ברכבה.

טענות הנתבעים

הנתבעים טוענים כי רכב התובעת חסם את נתיב הנסיעה הימני ועל כן רכב הנתבעים ניסה לעקוף אותו משמאל. לטענת הנתבעים, עם סיום העקיפה, הגיח לפתע רכב התובעת מצד ימין וזאת תוך סטייה לכיוון נתיב נסיעתם של הנתבעים ופגע ברכבם והסב להם נזקים.

דיון והכרעה

בדיון שבפניי נוכחים הצדדים עצמם, באי כוחם ועד התביעה.

תחילה, העיד בפניי מר סלהוב יהורם אשר עת קרות התאונה נהג ברכב התובעת (להלן: נהג התובעת).

בגרסתו, טען בפניי נהג התובעת כי הגיע באמצעות גרר לכיוון המוסך ביפו. לטענתו, הוא הוריד את רכב התובעת מן הגרר והחל נוסע עם רכב התובעת לכיוון המוסך מצד שמאל. לטענתו, בדיוק לפני הכניסה רכב הנתבעים התנגש בו וגרם לו לנזקים. בעדותו החופשית, מסר נהג התובעת כי הוא לא לקח אחריות על התאונה וכי הציע לשלם את סכום ההשתתפות העצמית של הנתבעים וזאת משום שחשש לאבד את מקום עבודתו. בנוסף, ציין נהג התובעת כי "כבר הייתי על המדרכה" (ראה: שורה 5 עמ' 2 לפרוטוקול). בחקירתו הנגדית, נשאל נהג התובעת אודות מיקום התאונה והשיב כי הוא אכן חוסם את הנתיב הימני וכי התאונה לא קורית בנתיב השמאלי שכן "אין לי מה לחפש בנתיב השמאלי" (ראה: שורה 3 עמ' 4 לפרוטוקול).

לאחר מכן, העיד בפניי מר לוזון ניסים, עד תביעה אשר היה נוכח במקום התאונה לאחר קרותה. לגרסתו, היה בתוך המוסך ועם משמע רעש של תאונה יצא החוצה והבחין בשני הרכבים כאשר הם נמצאים במגע פיזי לאחר התנגשות.

בחקירתו הנגדית נשאל עד התביעה אודות מיקום התאונה והשיב כי התאונה הייתה בנתיב השמאלי. זאת ועוד, עד התביעה נשאל אודות טופס הודעתו לחברת הביטוח בו ציין כי נהג התובעת לוקח אחריות אודות התאונה. כתשובה, מסר עד התביעה כי הוא אינו יודע למה התכוון נהג התובעת באומרו כי הוא לוקח אחריות וכן משער כי התכוון נהג התובעת לנטילת אחריות לעניין ההשתתפות העצמית כפי שהציע נהג התובעת.

זאת ועוד, עד התביעה הוסיף כי רכב התובעת היה על הכביש וזאת בניגוד לגרסתו של נהג התובעת בפניי היום אשר ציין כי רכבו היה על המדרכה בכניסה למוסך.

בהמשך הדיון, העיד בפניי הנתבע 1 (להלן: הנתבע) ונהג רכב הנתבעים מר יוסי בר אשר מסר גרסתו לעובדות התאונה. לדידו, בעודו נוסע לכיוון רחוב הרצל, בכביש בעל שני נתיבים, הוא הבחין כי גרר חוסם את הנתיב השמאלי ועל כן התכונן לביצוע עקיפה שדרך הנתיב הימני. לטענתו, טרם ביצע את העקיפה, בדק כי שטח הנסיעה מאפשר זאת ורק לאחר מכן החל לבצעה. עוד הוסיף הנתבע כי החל לבצע את העקיפה וזאת כאשר לפתע הוריד נהג התובעת את רכב התובעת מן הגרר ונכנס למוסך מבלי להבחין ברכב הנתבע.

לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתב הטענות ושמעתי את עד התביעה, אני קובע כי דין התביעה הראשית להידחות ואילו דין התביעה שכנגד להתקבל ולהלן נימוקיי:

אני קובע כי גרסתו של נהג התובעת אינה מהימנה ועומדת בסתירה לאמור בכתב התביעה שכן, בכתב התביעה, נמסר מאת נהג התובעת כי התאונה התרחשה בנתיב הימני וזאת בניגוד לגרסה אותה מסר בפניי היום לפיה התאונה התרחשה בנתיב השמאלי. זאת ועוד, נהג התובעת מציין בפניי היום כי רכבו היה מצוי על המדרכה בכניסה למוסך וזאת בניגוד לטופס ההודעה ולכתב התביעה לפיו נהג התובעת רק החלק בניסיון השתלבותו לכיוון נתיב הנסיעה השמאלי.

יתרה מזאת, נראה כי דווקא בגרסת עד התביעה יש משום חיזוק גרסת הנתבעים לפיה התאונה התרחשה בנתיב השמאלי וזאת בניגוד לאמור בכתב התביעה .

גרסתו של נהג הנתבעים לא נסתרה והטענה כי הוא נסע במהירות גבוהה אין לה כל תימוכין שכן עד התובעת הודה כי לא ראה את הרכב לפני התאונה.

אני משוכנע כי בהצעתו החופשית של נהג התובעת בדבר תשלום ההשתתפות העצמית יש משום הודיה באחריות לקרות התאונה שכן, אין סביר לחשוב כי יציע לשלם בעבור נזק כל זמן שהוא מאמין כי הוא אינו אשם לקרותו.

אני קובע כי נהג התובעת חסם את נתיב הנסיעה ובכך לא אפשר לנתבע לנסוע בכיוון נסיעתו ואף ביצע השתלבות בחוסר זהירות ובכך גרם לתאונה ולנזקים האמורים בכתב התביעה.

אי לכך ובהתאם לזאת, התביעה הראשית נדחית והתביעה הנגדית מתקבלת.

סוף דבר

התביעה הראשית נדחית.

התביעה שכנגד מתקבלת.

הנתבעת שכנגד תשלם לתובעים שכנגד סך של 13,847 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55% בתוספת אגרה כפי ששולמה. זאת ועוד, הנתבעת שכנגד תישא בשכר העדים כפי שנפסק.

התשלום יבוצע תוך 30 יום מיום מתן פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ד חשוון תשע"ח, 13 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.