הצדדים בתיק זה הסכימו כי בית המשפט יפסוק לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984.

באשר לאחריות, הרי שלאור מכלול העדויות והראיות שהובאו בפניי, לאחר עיון בכתבי טענות הצדדים ובתמונות הנזק ולאחר ששמעתי את העדים מטעם הצדדים, אני מטיל על שני הצדדים אחריות בחלוקה שווה.

באשר לנזק, טענה הנתבעת כי סכום התביעה אינו משקף את הנזק בפועל שנגרם לתובעת. הנתבעת ביקשה לזמן את המצהירה מטעם התובעת לדיון אשר תביא עימה מסמכים בנוגע לתשלומים שבוצעו. במועד הדיון הודיע ב"כ התובעת כי המצהירה נמצאת בחופשת לידה אך הודיע כי התייצבה מצהירה אחרת מטעם התובעת וכי ברשותה כל המסמכים והאסמכתאות בנוגע תשלומים הקשורים לתיק זה. בדיון התברר כי המצהירה המקורית ילדה לפני מספר שבועות, ועל כך יש להעיר כי היה על התובעת לבקש מבית המשפט להגיש תצהיר חלופי וכן ליידע את הצד שכנגד, שכן לא מדובר בנסיבה מפתיעה; ובפרט שהנתבעת הגישה לתיק הודעה כי היא עומדת של חקירת המצהירה. יחד עם זאת, מסתבר כי ב"כ הנתבעת התעקש על כך כי דווקא המצהירה המקורית היא שתחקר על תצהירה ואף שהמצהירה האחרת הגיעה לבית המשפט יחד עם מסמכים, הודיע ב"כ הנתבעת לב"כ התובעת כי אין לו עניין לחקור מצהירה זו, ועל כן שחרר ב"כ התובעת את המצהירה לדרכה עוד טרם תחילת הדיון.

משויתרה הנתבעת על חקירת המצהירה החלופית וסירבה להצגת המסמכים מטעם התובעת אין לה אלא להלין על עצמה בכך שמנעה הצגת ראיות בפני בית המשפט אשר יכולות היו לשפוך אור על המחלוקת. אילו היתה נחקרת המצהירה החלופית ייתכן ובית המשפט יכול היה להכריע במחלוקת וכמו כן להתרשם האם זהותה של המצהירה המקורית היה כה קריטי להוכחת התשלומים או שמא גם המצהירה החלופית יכולה היתה למסור פרטים בעניין. אך כאמור, משויתרה הנתבעת על עדותה של המצהירה החלופית ולא הביאה מטעמה כל ראיה או חוות דעת אחרת להיקף הנזק, אין היא יכולה לטעון כי הנזק לא הוכח על פי מה שצורף לכתב התביעה.

לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 4240 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 17.8.11.

לנוכח התנהלות התובעת, כאמור לעיל, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, י"ד אלול תשע"ד, 09 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.