זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע.

טענות התובע

1. התובע היה במועדים הרלבנטיים הבעלים של רכב מ.ר. 4836528 (להלן: "הרכב"). התובע רכש מהנתבעת 1 פוליסת ביטוח לרכבו לתקופה שמיום 1.1.2010 ועד ליום 31.12.10. פוליסת הביטוח נרכשה באמצעות הנתבעת 2, שהינה סוכנות ביטוח. הנתבעת 3 הינה נותנת שירותי הגרירה והחילוץ מטעם הנתבעת 1.
2. ביום 25.9.10 בעודו נוסע בתל-אביב, החל רכב התובע לקרטע והתובע עמד בצד הדרך. התובע התקשר לנתבעת 3 וביקש לשלוח גרר, אך זו סירבה ואמרה כי תשלח מכונאי על מנת שיחליט האם לשלוח גרר. בינתיים, לאחר נסיונות רבים, הצליח התובע להניע את רכבו, ואז התברר לו כי הגלגל הימני נמצא על משטח חולי והוא מסתובב "על ריק". הואיל והכיסוי הביטוחי של התובע כלל גם חילוץ, התקשר התובע שוב לנתבעת 3 וביקש שירותי חילוץ.
3. מכונאי מטעם הנתבעת 3 הגיע למקום, ובסיועו של התובע, חילצו השניים את הרכב בדחיפה. למרות הכיסוי הביטוחי שהיה לתובע, גבה ממנו המכונאי סכום של 450 ₪ עבור חילוץ הרכב.
4. לאחר החילוץ, אמר התובע למכונאי, כי המנוע חם מאוד ונורות האזהרה דולקות ועל כן ביקש כי יזמין גרר. התובע אף ביקש מהמכונאי כי יפתח את מכסה המנוע ויבדוק את הרכב, אך המכונאי סירב והשיב לתובע כי הוא יכול לנסוע ברכב עד ירושלים. התובע נכנס לרכב ואמר למכונאי כי הוא בקושי יכול לסובב את ההגה, אך הפצרות התובע כי יוזמן גרר לא הועילו.
5. התובע נאלץ לנסוע לירושלים, כאשר הנסיעה היתה מסוכנת, שכן לא יכול היה לסובב את ההגה כנדרש. למחרת, נסע התובע למוסך בו מטופל הרכב מיום רכישתו.
6. בעל המוסך אמר לתובע כי אסור היה לו לנסוע ברכב, שכן רצועת המנוע ניתקה ממקומה. כך גם ניתקה ממקומה רצועת הגה הכוח והמזגן. לדבריו, היה על המכונאי לבדוק אם רצועת המנוע תקינה, שכן במרבית המקרים כאשר רצועת הגה הכוח והמנוע ניתקת, הרי גם רצועת המנוע נפגעת.
7. כן אמר בעל המוסך לתובע, כי יהיה צורך בהחלפת המנוע או בשיפוצו, מה שניתן יהיה לוודא רק לאחר פירוק המנוע. התובע ביקש שהות למחשבה ובאותו היום הודיע לנתבעות על בהנזק ברכבו וכי הרכב נמצא במוסך. למחרת הודיע לבעל המוסך כי הוא מבקש שיבדוק את המנוע ויבצע את התיקון הנדרש.
8. שיפוץ ראש המנוע ארך שלושה ימים ותמורת השיפוץ שילם התובע סכום של 6,000 ₪. בתום השיפוץ, נאמר לתובע כי ייתכן ויהיו בעיות נוספות בהמשך בשל הנזק הקשה.
9. התובע פנה לנתבעת 2 בדרישה לעלות השבת התיקון, וזו פנתה לנתבעת 1, אשר דחתה את הדרישה.
10. התובע המשיך לנהוג ברכב עם מנוע חלש והמנוע קרס שוב. כעת היה צריך לפרק גם את אגן השמן ולהחליף בוכנה. התיקון ארך שלושה ימים ותמורתו שילם התובע סכום של 3,300 ₪. בחלוף זמן קצר, נאלץ התובע לטפל שוב בבעיות הקשורות במנוע, כאשר תמורת התיקון שילם סכום של 1,500 ₪. בהמשך, המנוע קרס שוב והיה צורך בשיפוץ חצי מראש המנוע בעלות של 2,750 ₪.
11. התובע טוען כי אילו המכונאי לא היה מתרשל בעבודתו, בודק את הרכב מלכתחילה כראוי, ומזמין גרר, לא היה נגרם נזק למנוע הרכב.
12. התובע דורש לחייב את הנתבעות בעלות הסכום שנגבה ממנו עבור החילוץ בסך של 450 ₪; בעלות הסכומים ששילם עבור תיקון המנוע בסכום של 14,000 ₪ וכן בפיצוי בגין אובדן 10 ימי עבודה שנדרשו לצורך תיקונים, ביטול זמן ועגמת נפש בסכום של 5,500 ₪.

טענות הנתבעות

1. הנתבעות טוענות, כי ביום 25.9.10, יצר התובע קשר עם הנתבעת 3, והודיע לה כי רכבו נמצא בתל-אביב ואינו מניע. התובע התעקש כי רכבו ייגרר למוסך בירושלים, שכן אינו חש בטוב.
2. מכונאי מטעם הנתבעת 3 הגיע למקום המצאו של התובע ונוכח לגלות, כי דיווחו של התובע שגוי, כי רכבו של התובע מונע אך התחפר, וכי יש צורך לחלצו. המכונאי חילץ את רכבו של התובע. הואיל ופעולת חילוץ מסוג זה אינה מכוסה בכתב השירות של הנתבעת 3, מתן שירות החילוץ היה כרוך בתשלום. כך, סעיף 3.4 לכתב השירות קובע כי "חילוץ הנובע מכל סיבה אחרת, לרבות שקיעת הרכב, יינתן תמורת תשלום מוזל למנוי בהתאם לסעיף ג'. במקרה זה רכב התובע התחפר ועל כן החילוץ היה כרוך בתשלום.
3. לאחר פעולת החילוץ, בדק המכונאי ביסודיות את רכב התובע ומצא כי משאבת הגה הכוח אינה תקינה והורה לתובע לסור למוסך באופן מיידי, על מנת לתקן את התקלה. הנתבעות מציינות, כי משאבת הגה הכוח תפקידה להקל על תמרון בהיגוי וזה מתבטא במצב בו הרכב עומד ולא במהלך נסיעה. בנוסף, בדק המכונאי את תקינות הרצועות ברכב התובע ומצאן תקינות, ולא אבחן בעיית התחממות או בעיה אחרת מעבר לאי תקינות משאבת ההגה. רק לאחר שהמכונאי בדק את הרכב כדבעי ומצאו ראוי ובטוח לנסיעה, אישר המכונאי לתובע להמשיך בנסיעתו.
4. בחלוף עשרה ימים מיום האירוע ולאחר שהמוסך תיקן את רכב התובע, פנה התובע ראשונה לנתבעת 2. לא רק שבעשותו כן גרם התובע נזק ראייתי לנתבעות, שכן לא ניתן לבדוק יותר את הרכב שתוקן, הרי שבכך פעל התובע בניגוד לכתב השירות של הנתבעת, שכן על-פי סעיף 2 לפרק ו' לכתב השירות, בקרות נזק או אובדן כלשהו כתוצאה ממתן שירותי דרך, על מקבל השירותים להודיע על כך באופן מידי לנתבעת 3, דבר שלא נעשה על ידי התובע. כמו כן, בהתאם לסעיף 5 בפרק ו' בכתב השירות, היה על התובע לקבל את אישור הנתבעת 3 בטרם שילם עבור תיקון רכבו.
5. הנתבעות טוענות כי טענת התובע כי הגיע עם רכבו למוסך כאשר רצועת המנוע, הגה הכוח והמזגן ברכבו ניתקו ממקומן, הינה מופרכת , שכן לא יעלה על הדעת כי התובע נסע מירושלים לתל-אביב כאשר רצועת המנוע ההכרחית לפעילות הרכב מנותקת ממקומה.
6. כן טוענות הנתבעות, כי אין קשר סיבתי בין התיקונים ברכב התובע לאירוע התביעה. כך, התובע דורש החזר עבור ביצוע תיקונים שביצע ברכבו למעלה מחצי שנה ממועד אירוע התביעה, לאחר שהתובע נסע ברכבו 12,544 ק"מ ₪ נוספים. כמו כן, התובע לא תמך את תביעתו בחוות דעת להוכחת טענות שבמומחיות.
7. לטענת הנתבעות, ככל שנגרם נזק לרכב התובע, הרי שהוא נגרם בשל מצב מכאני בעייתי של הרכב או על ידי המוסך בו תיקן התובע את רכבו. מכל מקום, לא הוכח כי האחריות לאירוע נשוא התביעה רובצת לפתחן של הנתבעות.

דיון והכרעה

1. השאלות הטעונות הכרעה בתביעה זו הן: האם נזקי רכב התובע נגרמו בשל התרשלות מכונאי הנתבעת 3, והאם כדין נגבה מהתובע סכום עבור חילוץ רכבו.

נזקי רכב התובע

1. התובע טוען כי מכונאי הנתבעת 3 התרשל בבדיקת הרכב ובשל התרשלותו נגרם נזק למנוע הרכב וכן לחלקים נוספים ברכבו.
2. התובע העיד כי המכונאי לא בדק את רכבו, כפי שהיה עליו לעשות. כך, המכונאי לא פתח את מכסה המנוע אף כי התובע ביקש ממנו לעשות כן ואףך כי הסב את תשומת לבו לכך שההגה אינו תקין. חרף זאת, לא טרח המכונאי לבדוק את הרכב כנדרש ואמר לתובע כי הוא רשאי להמשיך לנסוע מתל-אביב לירושלים וכי הוא אחראי לכך.
3. התובע תמך את טענתו בחוות דעתו של מכונאי מומחה, מר שלום דיין, אשר במוסכו טופל רכב התובע מיום רכישתו ועד לקרות האירוע. בחוות דעתו ציין מר דיין, כי לאחר שבדק את רכב התובע ביום 26.9.10, למחרת האירוע, אמר לתובע כי המכונאי היה חייב להשבית את הרכב ולהזמין גרר, משום שרצועת המנוע ניתקה ממקומה. בנוסף, זיהה מר דיין כי גם רצועת הגה הכוח והמזגן היתה מנותקת. מכאן, שכאשר נוכח המכונאי כי ההגה קשה, פירושו שרצועת ההגה ניתקה, ועל כן היה המכונאי חייב לבדוק האם רצועת המנוע במקומה, שכן סביר כי כאשר רצועת ההגה ניתקת, גם רצועת המנוע ניתקת ממקומה. על כן רשלנותו של המכונאי, אשר לא טרח לפתוח את מכסה המנוע על מנת לבדקו, גרמה נזק גדול למנוע, שהיה עד אז תקין לגמרי. הנזק נגרם משום שהמכונאי אפשר לתובע לנסוע ברכב כאשר רצועת המנוע ורצועת ההגה והמזגן מנותקות. עוד ציין מר דיין בחוות דעתו, כי בעקבות הנזק שנגרם למנוע, היה צורך בשיפוץ המנוע בעלות של 6,000 ₪ וכי השיפוץ ארך שלושה ימים.
4. מטעם הנתבעות לא הובא לעדות המכונאי אשר טיפל ברכב התובע ועל כן טענת הנתבעות כי המכונאי שהגיע למקום בדק את הרכב כראוי לא הוכחה.
5. הנתבעות טוענות כי אילו היתה רצועת המנוע מנותקת, לא יכול היה התובע להמשיך נסיעה, אך טענה זו נסתרת לנוכח האמור בחוות דעתו של מר שלום דיין, כי ניתן להמשיך לנסוע ברכב מרחק מה גם כאשר רצועת המנוע מנותקת, אך הדבר גורם נזק לרכב.
6. לנוכח עדות התובע כי המכונאי לא בדק את המנוע אף כי התבקש לעשות כן, ולנוכח חוות דעתו של מר דיין, כי היות ההגה קשה מעידה על כי רצועת הגה ניתקה ממקומה ועל כן היה על המכונאי לבדוק גם את רצועת המנוע, אני קובעת כי המכונאי התרשל בבדיקת רכב התובע משהתיר לתובע להמשיך בנסיעה ללא בדיקה מקיפה של רכבו, ומשלא הזמין שירותי גרירה, וכי התרשלות זו היא שגרמה בסופו של יום לנזק שנגרם למנוע.
7. התובע העיד כי נטל את הרכב למוסך למחרת היום, ואז התגלה כי נקרעה רצועת המנוע. בהתאם לחשבונית המוסך מיום 27.9.10 נערך שיפוץ למנוע בסכום של 6,000 ₪. בעניין זה איני מקבלת את טענת הנתבעות כי לא הוכח הקשר הסיבתי בין נזקים אלה להתרשלות המכונאי. התובע העיד כי לראשונה החלה תקלה ברכבו ביום 25.9.10, וכי למחרת היום נבדק הרכב על ידי המוסך. עדותו של התובע בעניין זה היתה אמינה עלי ואף נתמכת באמור בחוות דעתו של מר שלום דיין. סמיכות הזמנים בין האירוע המתואר בכתב התביעה לבין בדיקת הרכב על ידי המוסך מעידה על קיומו של קשר סיבתי בין האירוע לבין הנזקים ברכב התובע. כמו כן, אף מר דיין ציין בחוות דעתו כי קיים קשר סיבתי ברור בין אי בדיקת מנוע הרכב, שעה שהיתה קיימת נורית אזהרה בדמות "הגה קשה" לבין הנזקים שנגרמו למנוע.
8. מכאן שיש לחייב את הנתבעות לשאת בעלות התיקון של הרכב בהתאם לחשבונית מיום 27.9.10.
9. יחד עם זאת, איני מקבלת את טענת התובע כי יש לחייב את הנתבעות בתשלום עבור התיקונים הנוספים שבוצעו במנוע הרכב. כפי שעולה מהחשבוניות שצירף התובע, המדובר בתיקונים שבוצעו ביום 6.3.11, 29.3.11 -23.4.12, היינו בחלוף כחמישה חודשים ממועד האירוע. במשך זמן זה המשיך התובע לנסוע ברכב ובהתאם לרישומי המוסך נסע הרכב 12,500 ק"מ. חלוף הזמן וכן השימוש שנעשה ברכב, יש בהם כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע לנזקים הנטענים, שכן אין לדעת מה עבר הרכב בתקופה זו.
10. הנתבעות טוענות כי אין לחייבן בסכום כלשהו, שכן התובע לא הודיע להן על הנזק באופן מיידי, ולא קיבל את אישור הנתבעת 3 לביצוע התיקון, כפי שעליו לעשות כן בהתאם לכתב השירות.
11. ואולם התובע העיד, כי יום למחרת האירוע, פנה לנתבעת 3, הודיע לה על הנזק שנגרם, כי הרכב נמצא במוסך והודיע לה כי היא רשאית לשלוח נציג לבדיקת הרכב, אך הנתבעת התעלמה מפנייתו. לא מצאתי מקום להטיל ספק בדברי התובע, ועל כן אני קובעת כי התובע עמד בתנאי הקבוע בכתב השירות.

חילוץ רכב התובע

1. התובע טוען כי הנתבעת 3 לא היתה רשאית לגבות ממנו תשלום עבור חילוץ הרכב.
2. סעיף 3.4 לכתב השירות שהינו חלק בלתי נפרד מפוליסת הביטוח שרכש התובע קובע כי חילוץ המכונית כולל חילוצים קלים ממקומות הסמוכים לכביש, כתוצאה מתאונת דרכים, גניבה או תקלה שמקורה ברכב ושיש בה להשבית את הרכב, ובלבד שמשך החילוץ לא יעלה על 20 דקות ... חילוץ הנובע מכל סיבה אחרת לרבות שקיעת הרכב, יינתן תמורת תשלום מוזל למנוי בהתאם לסעיף ג'.
3. במקרה זה, מדובר בחילוץ שנבע בשל התחפרות הרכב ולא בחילוץ שנגרם בשל תאונת דרכים, גניבה או תקלה שגרמה להשבתת הרכב, ולפיכך על-פי תנאי כתב השירות, רשאית היתה הנתבעת 3 לגבות מאת התובע תשלום עבור החילוץ. על כן אני דוחה את את טענת התובע בעניין זה.
4. סיכומו של דבר: אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת 3 לשלם לתובע את עלות תיקון הרכב במוסך בסך של 6,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 27.9.10 ועד התשלום פועל. כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת 3 לשאת בהוצאות התובע, לרבות בפיצוי בגין ביטול זמנו, בסכום של 1,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 יום.

ניתן היום, י' סיוון תשע"ה, 28 מאי 2015, בהעדר הצדדים.