בפניי תביעה כספית לפיצוי התובעת בגין נזקים שנגרמו לרכבה, רכב מסוג סקודה מספר רישוי
35-808-67 (להלן: "הרכב"), עקב תאונב שאירעה בכפר ג'דיידה-מכר.

הנתבעתהינה תאגיד מים וביוב 'אלעין' הפועלת בשטח הכפר הנ"ל ומי שנושאת באחריות להספקת מים והנחת קווי מים וביוב ותחזוקתם.

לטענת התובעת, תוך כדי נסיעה בשטח הכפר בצהרי יום 25.1.2013 רכבה עלה על מכסה שוחת ביוב שלא היה מחובר לכביש, המכסה התהפך ופגע ברכב וכתוצאה מכך הגלגל האחורי-ימני של הרכב התפוצץ, הרכב התרומם, התנדנד ונחבט בכביש (להלן: "התאונה").

התובעת הוסיפה, כי לאחר התאונה הרכב טופל במוסך 'סקר' ושמאי אשר הוזמן ע"י בעל המוסך בדק את הרכב והעריך עלות התיקונים בסך של 13,666 ש"ח.

לטענת התובעת, על הנתבעת לפצותה בגין נזקיה מאחר שעובדיה הניחו את המכסה מבלי לדאוג לחזקו ולחברו לכביש באמצעות יציקת בטון באופן שימנע את תזוזתו.

הנתבעת בתורה מכחישה את טענות התובעת, הן לגבי עצם אירוע התאונה והן לגבי הנזקים הנטענים.

לטענת הנתבעת, בשעות הבוקר של יום התאונה נתקבלה הודעה על תאונה אחרת שאירעה כתוצאה משבירת מכסה השוחה שבנדון עקב הגשמים שירדו לילה קודם לכן. בעקבות זאת הגיעו עובדים מטעמה ותיקנו את מכסה השוחה תוך יציקת בטון מסביב למכסה והצבת שילוט וצמיגים על מנת להסדיר את התנועה של הרכבים מסביב לשוחה.

משכך, טוענת הנתבעת כי לא ייתכן כי מכסה השוחה גרם לתאונה. לחילופין, גם בהנחה כי התאונה אירעה כנטען, הרי שזו נגרמה כתוצאה מרשלנותה של התובעת, שכן מדובר בכביש רחב, כאשר מסביב לשוחה הוצב שילוט וצמיגים על מנת למנוע מעבר של רכבים.

לסיום, הנתבעת מכחישה את הנזקים הנטענים על ידי התובעת בהיותם מופרזים ובלתי סבירים.

דיון:

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקות ביניהם על בסיס המסמכים שיש בתיק וסיכומים בכתב מטעמם, ואלה אכן הוגשו.

השאלה הראשונה המצריכה הכרעה נוגעת לנסיבות התאנה. לאחר ששקלתי טענות הצדדים, אני מקבלת את גרסת התובעת בנדון אשר מקבלת חיזוק מעצם העובדה שאינה שנויה במחלוקת כי עובר לתאונה מכסה השוחה אכן היה שבור והשתחרר או יצא ממקומו. זה המקום להוסיף, כי גם סוג הנזקים שנגרמו לרכב יכול להתאים לתאונה כמתואר, ואילו העובדה כי לגלגל הקדמי של הרכב לא נגרם כל נזק אין כדי לגרוע ממסקנה זו. אגב כך יצוין, כי לא מן הנמנע שתנועת הגלגל הקדמי של הרכב שימשה כוח מניע להתרוממות המכסה, באופן שפגע מיד לאחר מכן בגלגל האחורי.

מתוקף כך מתבקשת המסקנה הנוספת, כי עובדי הנתבעת לא קיבעו את המכסה כהלכה ולא גידרו את המקום באופן שיכול היה למנוע מעבר רכב התובעת במקום. בהקשר זה יצוין, כי הנתבעת לא צירפה מסמכים המתעדים את מהלך העבודה שבוצעה על ידי עובדיה בבוקר יום התאונה על מנת לבסס את טענותיה לגבי מהלך העבודה ומהותה, ולא צירפה תצהיר מטעם מי שיכול היה לאשר את טענותיה מידיעה אישית (צורף רק תתצהיר של מי שאישר כי העובדות המפורטות בכתב ההגנה הן למיטב ידיעתו בלבד).

לסיום, איני מוצאת נפקות לטענת הנתבעת כי מדובר בכביש רחב וכי התובעת יכולה הייתה בנקל לעקוף את השוחה. אין מחלוקת לעניין זה כי מדובר בשוחה המצויה בשטח הכביש ולפי התמונות ניכר כי היא מצויה בתוך נתיב הנסיעה ולא מעבר לו, ודי בנתון זה כדי להביא למסקנה כי לא נפל פגם בהתנהגותה.

בנסיבות אלה אני מקבלת גרסת התובעת לפיה התאונה ארעה כתוצאה מליקוי הקשור למכסה השוחה שהינו באחריות הנתבעת.

אשר לנזק - התובעת צירפה חוות דעת של שמאי מטעמה, לפיה עלות תיקון הנזקים אשר נגרמו לרכב עומדת על סך של 13,666 ש"ח. כמו כן, התובעת צירפה קבלות בדבר ביצוע התיקון בתמורה לסכום הנ"ל. בנוסף לכך וכעולה מחוות הדעת, בעקבות התאונה חלה ירידה בערך הרכב בשיעור של5% המתבטאת בסכום של 3467 ש"ח.

הנתבעת לא הגישה חוות דעת נגדית ודי בכך כדי לקבוע כי תוכנה לא נסתר.

משכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 13,666 ש"ח בגין הנזק הישיר ועוד סך של 3467 ש"ח בגין ירידת ערך.

בנוסף לכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 1200 ש"ח בגין שכר טרחת השמאי, בהתאם לחשבון שכר הטרחה שצורף לכתב התביעה.

סיכומו של דבר, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 18,333 ש"ח. לסכום זה יש להוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 17% כולל מע"מ והחזר אגרה ששולמה.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לב"כ הצדדים. נזקים אשר נדנזקים אשר נדגרמו לרכבה , רכב מסוג ______________________________________________________________

ניתן היום, כ"ה אלול תשע"ד, 20 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.