לפני בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור שהוטלו על המבקש.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות ובקלות ראש. על פי הנטען נהג המבקש את רכבו בעיר יהוד, סטה ממסלול נסיעתו, עלה על מדרכה פרץ גדר של בניין ונכנס על רכבו לחצר הבניין וגורם בתוך כך נזק לרכוש. המבקש היה לכאורה שיכור באותה עת. הוא כשל במבחני הביצוע.

במסגרת הליך מעצר אותו יזמה המשיבה שוחרר המבקש למעצר בית בתנאים מגבילים הכוללים איזוק אלקטרוני, פיקוח אנושי והפקדת ערבויות.

כעת מונחת לפניי בקשת המבקש לשוב ולעיין מחדש בתנאי שחרורו באופן שמעצרו יוגבל למעצר בית לילי ( דברי ב"כ המבקש בישיבת 12.12.13). לטענת המבקש התיק העיקרי קבוע להוכחות לחודש מרץ בפני מותב אחר ואילו המבקש מצוי במעצר בית מלא ממ-26.9.13. בנסיבות אלה ונוכח התמשכות ההליך בתיק העיקרי מדובר בהגבלה לא מידתית על חירותו של המבקש.

המשיבה טענה מנגד כי לא חלף זמן מספיק ממועד שחרורו של המבקש בתנאים מגבילים לצורך הגשת הבקשה. עוד נאמר כי המשיבה איזנה בין הצורך בהגבלה על חירותו של המבקש לבין הסיכון הצפוי ממנו בעת שהסכימה לשחרורו לחלופה עליה סיכמו הצדדים.

בהחלטה מיום 12.12.13 הוריתי לשירות המבחן לחבר תסקיר בעניינו של המבקש ובמסגרתו תינתן הדעת גם על שאלת המסוכנות. בתסקיר ציין שירות המבחן כי התרשם כי המבקש מתקשה לעמוד בגבולות ולווסת התנהגותו כאשר ענישה שהוטלה עליו לא הרתיעה אותו. המבקש גם טשטש את אחריותו למעשיו לכאורה וניסה להשליך את האשם לפתחם של גורמים אחרים, בעל מודעות נמוכה למצבו הבעייתי. לפיכך התרשם שירות המבחן כי קיים סיכון להישנות מעורבותו של המבקש בעבירות תעבורה ועל כן לא בא שירות המבחן בהמלצה להסרת כל המגבלות אלא רק חלק מהן ( איזוק, מעצר בית מלא). ב"כ המבקש הוסיפה וציינה ובצדק כי מן המועד בו הוטלו על המבקש ההגבלות האמורות ועד היום לא נרשמה לחובתו ולו הפרה אחת של תנאי השחרור וגם עניין זה שוקל לטובתו של המבקש.

דיון והכרעה

לטעמי דין הבקשה להתקבל במובן זה שיש הצדקה – נוכח התסקיר והעובדה שלא נרשמה ולו הפרה אחת לחובתו של המבקש עד כה של תנאי השחרור – להקל את תנאי שחרורו של המבקש כפי שיפורט להלן. אלה טעמיי:

ראשית, תסקירו היסודי והממצה של שירות המבחן היה ער לבעייתיות העולה ממצבו של המבקש ועל כן ההמלצה להקל בתנאים היא המלצה "מפוכחת" הנותנת דעתה לקווים הבעייתיים אצל המבקש. אכן, אין להתעלם מכך שהתסקיר מצייר גם תמונה עגומה ביחס למבקש אולם אל לשכוח כי בשלב זה של הדיון אין בית המשפט עוסק בגזירת הדין או בשאלת סיכויי שיקומו של המבקש בעתיד אלא רק בשאלה כיצד ניתן להגביל את הפגיעה בחירותו של המבקש למינימום מבלי לפגוע תוך כדי כך בביטחון יתר ציבור המשתמשים בדרך. באיזון זה אני סבור כי קיום המלצת שירות המבחן לפיה יבוטל מעצר הבית המלא והאזוק האלקטרוני אך המבקש יורשה לצאת רק בליווי פיקוח צמוד מאזנת כראוי בין הצורך בפיקוח מסוים על המבקש לאור הבעיות עליהן עמד בהרחבה תסקיר שירות המבחן לבין הצורך לאפשר למבקש מידה מסוימת של חופש וזאת בהתחשב בין היתר באופי ההגבלות המוטלות עליו כיום ובצפי לסיומו של התיק העיקרי רק בעוד מספר חודשים מעתה.

שנית, כפי שצוין, לזכותו של המבקש נזקפת העובדה שלא נרשמה לחובתו כל הפרה של תנאי השחרור לאורך תקופה ממושכת ולא פשוטה בהם היה המבקש נתון בסד זה.

לאור האמור הגעתי למסקנה כי אין מניעה להיעתר לבקשת המבקש ולשחרר למעצר בית לילי בין השעות 19.00- 06.30. מורה על ביטול האזוק האלקטרוני. מתיר למבקש לצאת מביתו בשעות שבהן לא יהיה נתון במעצר בית וזאת בליווי מפקח אחד שאושר על ידי בימ"ש.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ד, 22 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.