08 ינואר 2014

לפני:

כב' הנשיאה ורד שפר

החלטה

1. מושא החלטה זו הנו בקשת התובעים כי הח"מ תפסול עצמה מלדון בכל תביעותיהם, אשר הועלתה במעמד ישיבת יום 02/01/14.

הבקשה נדחתה בהחלטה שניתנה על אתר, ונקבע כי נימוקיה יפורטו בנפרד.

להלן, אם כן, פרטי הבקשה ונימוקי ההחלטה לדחותה.

2. התובע מר הרמן ביקש כי הח"מ תפסול עצמה כליל מדיון בכל תביעותיו, וזאת מהטעמים שפורטו בפרוטוקול מפיו כהאי לישנא -

"א. אני נכה 36 שנה עקב תאונת עבודה עם 100% נכות, כב' הנשיאה דוחה אותי בכל בקשה וכל תביעה, חוץ מזה שכל התיקים שלי נקבעים בפני כב' הנשיאה וזה נותן רוח גבית למל"ל. אין תיק שזכיתי בפני כב' הנשיאה.

ב. אני זכאי לכל מיני זכויות מהמל"ל ואני לא מקבל כלום. הרופא שלי אמר שאם עברתי ניתוח לב פתוח יש לי בעיה של זיכרון ואין לו בעיה לתת לי אישור על כך. כב' הנשיאה בהחלטה קודמת שלה העירה לי על טענתי לפיה יש ללמוד מכך שאני סובל מבעיות לבביות שכתוצאה מהן יש לי גם בעיה בזיכרון וההערה שלה נאמרה בלעג.

ג. אני מתדיין פה בפני בית דין זה קרוב ל- 20 שנה, כל התיקים שלי רק בפני כב' הנשיאה ועד היום לא התייחסתי לכך אבל החלטות אחרונות שינו את דעתי. אין תיק אחד שבו זכיתי בפני כב' הנשיאה שהורתה למל"ל לשלם לי.

אנו דנים בתיקים מתחום הביטחון הסוציאלי וכב' הנשיאה מתנה המשך דיון בתביעות שלי בתשלום הוצאות שנפסקו בגין אותן תביעות.

אני מבקש שכב' הנשיאה תפסול את עצמה ואין טעם שתדון בתביעות שלי שמונחות היום בפניה".

3. התובע, מר סדיק, אשר הדיון בעניין חלק מתביעותיו קוים יחד עם הדיון בתביעות מר הרמן, הן משום שבחלק מהתביעות שניהם מופיעים כתובעים, והן משום שמר סדיק נעזר במר הרמן לצורך הכנת תביעותיו, ניסוחן והדפסתן, החרה החזיק אחרי חברו וביקש כדלקמן -

מר סדיק: גם אני מבקש אותו דבר, גם כל התיקים שלי בפני כב' הנשיאה ואני יודע מראש שאני נדחה בהם, אני מגיע לבית הדין הארצי ושם ההחלטה מתהפכת.

אני הפכתי לבית הדין כבר שלושה פסקי דין ואם בית הדין רוצה אני אהפוך לו גם את ההחלטות בתיקים אלה".

4. ברקע, יש להידרש להחלטה שניתנה בעניינו של מר הרמן ביחס לשורה של תיקים (בל 23216-3-13 ותיקים נוספים), אשר למען הסדר תצוטט בעיקרה להלן:

1. בתיקים שבכותרת ניתן פסק דין בו נמחקו תביעות התובע, מחמת העדר הופעתו לדיון אליו הוזמן כדין.

בפסק הדין נכללו, בין היתר, הדברים הבאים –

" אשר על כן, ונוכח טענות הסף כבדות המשקל של הנתבעים, מוצאת אני לנכון למחוק את תביעותיו של התובע.

התובע ישלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

בהינתן העובדה שהתובע נוטל דרור לעצמו ומגיש חדשות לבקרים תביעות רבות כנגד הנתבע וכנגד גורמים נוספים, בהתעלם מהעובדה שכבר הוגשו ונדונו תביעות קודמות באותם נושאים ובאותן עילות, ולאחרונה אף מכתיר את רובן בכותרת "בהול" או "דחוף" שלא לצורך גם במקרים בהם כל הלימה בין בהילות לנושא התביעה איננה קיימת, הרי שמוצאת אני לנכון לקבוע שתשלומן של הוצאות אלה יהווה תנאי לדיון בכל תביעה עתידית שתוגש חלף אלה שנמחקו, או בבקשה לביטולו של פסק דין זה".

2. התובע ביקש לבטל את פסקי הדין שניתנו, בשל שלל טענות, והודה כי קיומה של הישיבה אליה הוזמן "פרח לגמרי מזכרונו", ובמועד מאוחר יותר אף הגיש מסמך רפואי, חלק מסיכום המחלות מהן הוא סובל, ובו נכלל אזכור ל – "MEMORY DISTURBANCE".

התובע ביקש שפסק הדין יבוטל מבלי שיידרש לשלם הוצאות משפט למי מבין המשיבים.

3. מטעם המשיבים הוגשה תגובה מפורטת לבקשה, הכוללת שורה ארוכה של נימוקים מדוע אין לבטל את פסק הדין ולאפשר לתובע להמשיך ולהטריד אותם לשוא, ובכל מקרה הופנה בית הדין לכך שבפסק הדין נקבע כי תנאי לדיון בבקשה לביטולו יהיה תשלום ההוצאות שנפסקו.

4. הצדק עם המשיבים.

אין זו הפעם הראשונה שהתובע מנצל לרעה את העובדה שנטיית בתי הדין לעבודה בדרך כלל הינה שלא לחייב בהוצאות משפט מבוטחים המגישים תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי או גופים אחרים בגין זכויות מתחום הבטחון הסוציאלי, ונוטל דרור לעצמו ומגיש תביעות רבות בנושאים ובעניינים שכבר נתבעו על ידיו ונדונו, תוך שהוקדש להם זמן שיפוטי רב.

כפי שצויין בפסק הדין, התובע מגיש גם שלל בקשות מסוגים שונים תוך שהוא מכתיר אותן כדחופות ובהולות ללא כל הצדקה עניינית.

התנהלות זו של התובע גוזלת זמן רב מבית הדין, וזאת על חשבון תובעים אחרים, בניהם גם כאלה המבקשים זכויות מתחום הבטחון הסוציאלי, וסובלים ממצוקות ונכויות שחומרתן אינה נופלת מזו של התובע, שמכוחה מבקש הוא לעשות שימוש להקניית הבהילות לה הוא טוען לתביעותיו ובקשותיו. רק בשנה זו הגיש התובע 13 תביעות ובמסגרת כל אחת מהן שלל בקשות.

נראה כי למרבית הצער חוזר התובע לנוהג בו נהג בשנים האחרונות – בהגישו עשרות רבות מאוד של תביעות מן הגורן ומן היקב, בעיקר נגד המוסד לביטוח לאומי, חלק בלתי מבוטל מהן חופפות, תוך שהוא מנצל את הנטייה שלא לחייב בהוצאות משפט.

5. בנסיבות שפורטו לעיל, אינני מוצאת לנכון לדון בבקשת התובע לביטול פסק הדין, בטרם יקויים התנאי שנקבע לדיון בה – והוא תשלום הוצאות המשפט שנפסקו".

5. יובהר שגם בעניינו של מר סדיק ניתן פסק דין בו חויב, מנימוקים דומים, בהוצאות משפט.

6. אומר כי אכן על פי החלטת הח"מ בתוקף תפקידה כנשיאה אשר מופקדת, בין היתר, על חלוקת וניתוב התיקים בבית הדין, מרוכזות כל תביעותיהם של מר הרמן ומר סדיק בפני.

הצורך בריכוז כל התביעות בפני שופט אחד, לפחות ככל שהדבר נוגע לתביעותיו של התובע מר הרמן, נולד לפני יותר מעשור, כאשר כבר אז נהג הוא "להציף" את בית הדין בעשרות רבות של תביעות ובקשות, רבות מהן חופפות וחוזרות על עצמן, והתברר כי העובדה שהן מפוזרות בין השופטים פוגעת באפשרות לעמוד על אותן כפילויות, וגורמת לכך שבאותן סוגיות נאלצו לדון מספר שופטים, וכמובן מגדילה את היקף העבודה שמתחייב מהטיפול במכלול התביעות.

אי לכך כבר אז הוחלט שהיעילות מחייבת ריכוז כל התביעות בפני שופט אחד.

ניתן להבין את חיוניותה של פעולת ריכוז זו נוכח מתכונת התנהלותו של התובע, מעיון בפסק הדין שניתן ע"י מותב בראשות הח"מ עוד בשנת 2001 ביחס למספר עשרות של תביעות שהגיש מר הרמן (בל 2211/99, ניתן ביום 11/12/01, פורסם בנבו), אשר ברישא שלו נאלץ בית הדין להקדיש עמודים רבים רק למיון וסיווג תביעותיו של התובע, ובו נאמרו, בין היתר, הדברים הבאים -

"נוכח מסקנתנו שלעיל, לפיה דין התביעות כולן להידחות, איננו מוצאים צורך להרחיב את הדיון אשר לכך, שחלק הארי של התביעות הרבות נשוא פסק דין זה, הוגשו בכפל ושילוש זו לזו, או שהדיון באחת מהן, מייתר את הדיון בשתיים או שלוש נוספות.

התלבטנו האם בנסיבות שתוארו לעיל היה מקום לחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט, חרף הנוהג הרווח בבתי הדין שלא לעשות כן כאשר מדובר במבוטח שתביעתו כלפי המל"ל נדחתה, (שהרי ניתן לאמר – אם לא במקרה שכזה – באיזה מקרה נכון יהא לעשות כן...) ברם – החלטנו להימנע מכך, בהתחשב בעובדה שבעת האחרונה ניכרת מגמה מצד התובע לדלל את הנהר בן העשרות הרבות של התביעות אשר "הזרים" לבית הדין, וכן נטייה לבוא לידי הסדרים דיוניים אלו ואחרים אשר מונעים הכבדה נוספת על כל הנוגעים בדבר".

7. אשר לטענה לפיה הח"מ דחתה את כל תביעותיהם של התובעים, מעבר לכך שהדבר איננו מדויק, הרי שאין מדובר בעילת לפסלות שופט, ועל כל אחד מפסקי הדין שבהם נדחו התביעות – ניתן היה להגיש ערעור.

יודגש המובן מאליו, והוא כי בית הדין בוחן כל תביעה של מי מבין התובעים מושא החלטה זו לגופה, ללא שמץ של דעה קדומה או משוא פנים.

גם מבחינה אדמיניסטרטיבית, לוחות הזמנים של הדיונים בתביעותיהם נקבעים לפי העניין, ובדרך כלל מוקדם מהרגיל, ובית הדין גם משתדל לרכז את הדיונים בתביעותיהם למועדים ספורים, בין היתר כדי למנוע מהם לכתת רגליהם לבית הדין חדשות לבקרים.

בית הדין מאזין לטיעוניהם של התובעים באורך רוח, גם כשהם חוזרים על עצמם, וגם כשהם נטולי בסיס מבחינה משפטית, כפי שהוא נוהג בתובעים בלתי מיוצגים תמיד, ומתחשב בכל בקשה עניינית שלהם.

8. אשר לטענה לפיה בית הדין התייחס במי מבין החלטותיו באופן מעליב למי מבין טענותיו של התובע – לא ברור באיזו החלטה מדובר, וספק אם תמצא החלטה כלשהי של בית הדין בה נאמרו דברים שיש בהם כדי להוות עלבון לתובע.

אשר על כן ומהנימוקים שפורטו בהחלטה דלעיל – נדחתה הבקשה שהח"מ תפסול עצמה מלדון במכלול תביעות התובעים.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ד, (08 ינואר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.