הנאשם הודה והורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ברכב שרישיון הרכב שלו פקע וללא ביטוח תקף.

לנאשם רישיון נהיגה משנת 2006 ולחובתו 17 הרשעות קודמות ובהן שתי הרשעות בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול, משנת 2008.

לנאשם עבר פלילי רובו מביהמ"ש לנוער.

כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר מותנה של 8 חודשים שהינו בר הפעלה בגין פל 415/08 (תעבורה פ"ת מיום 23.12.10).

הנאשם היה במעצר בית עד היום וזאת מיום 2.6.13 כשרובן החה במעצר בית מלא.

ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל מאחר והנאשם אינו מקיים את החלטות ביהמ"ש, חוזר ומבצע עבירות חמורות גם כשתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי וכי יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי.

ב"כ הנאשם עתר שלא להפעיל את המאסר המותנה בנימוק שהנאשם למד את הלקוח, הנאשם מבקש לשקם את חייו וכן לאור המלצת שרות המבחן.

בעניינו של הנאשם הוגשו 2 תסקירים שהינם חיוביים ומלמדים כי הנאשם נטל אחריות על מעשיו. הנאשם אשר בעבר היה שקוע בסמים, מבקש להוכיח שינוי בחייו.

מהתסקירים עולה כי הנאשם נתן סה"כ שמונה בדיקות שתן אשר נמצאו נקיות משרידי סם.

הנאשם קיים שיתוף פעולה מלא עם שירות המבחן, הביע רצון להשתלב בתהליך טיפול בתחום הסמים וגילה מוטיבציה שבטאה שינוי בדרך חייו.

וע"פי התסקיר המשלים, הנאשם החל כבר הליך של קליטה ביחידה לנפגעי סמים בעכו.

שירות המבחן ממליץ לשקול בחיוב את הארכת המאסר המותנה ע"מ למנוע שליחתו למאסר ולאפשר את שיקומו של הנאשם. כמו כן ממליץ שירות המבחן את העמדת הנאשם בצו מבחן למשך שנה והטלת צו של"צ בהיקף של 300 שעות.

העבירות בהן הורשע הנאשם הינן חמורות ומשקפות זלזול בחוק ובהחלטות ביהמ"ש. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מההליך השיקומי אותו עובר הנאשם כפי שעולה מהתסקירים של שירות המבחן.

בעניין זה נפסק ב- ע"פ 8092/04 חביב נ. מדינת ישראל מפי כב' השופ' פרוקצ'יה כי להישג שיקומי מן הראוי לתת משקל נכבד במסגרת שיקולי הענישה וכי:

"שיקומו של עבריין מועד תורם לקיומה של ציפיה כי לא יחזור לעולם הפשע. ציפיה זו מקדמת את טובת הציבור ומתיישבת עם אינטרס ציבורי רחב."

אני סבור כי היה ותינתן לנאשם הזדמנות להוכיח כי שינה את דרכיו ונגמל מסמים, תהא בכך תועלת רבה יותר לציבור מאשר אם הנאשם ישלח לרצות מאסר בפועל.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, את מצבו האישי של הנאשם והמלצת שירות המבחן, החלטתי לתת לנאשם הזדמנות אחרונה להוכיח התנהגות נורמטיבית ולא למצות עימו את הדין, וזאת מתוך תקווה כי הנאשם ידע לנצל את ההזדמנות ויחזור לדרך הישר.

לאור כל האמור לעיל, ביהמ"ש גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם לא יאוחר מיום 7.8.14. אם הפקיד הנאשם כספים, יקוזז הקנס מסכום הפיקדון והיתרה תוחזר לנאשם.

2. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים.

תקופה זו מצטברת לכל פסילה אחרת אשר הנאשם נושא בה.

תקופת הפסילה תמנה מיום 2.10.13.

הנני מורה על הפעלת עונש הפסילה של 3 החודשים שהוטלו על תנאי בביהמ"ש לתעבורה בפ"ת בתיק פל 415/08 ביום 23.12.10 וזאת באופן חופף.

3. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

4. אני מורה על הארכת תוקף של עונש המאסר על תנאי למשך 8 חודשים כפי שנפסק בביהמ"ש לתעבורה בפ"ת בתיק פל 415/08 ביום 23.12.10 לשנתיים נוספות.

5. ניתן בזה צו מבחן כנגד הנאשם וזאת למשך 12 חודשים, במסגרתו יעבור טיפול ביחידה לנפגעי סמים ביפו בהתאם לתסקיר שירות המבחן מיום 28.4.14.

6. ניתן בזה צו לביצוע עבודות של"צ בהיקף של 300 שעות וזאת בהתאם לתסקיר שירות המבחן מיום 28.4.14.

7. המזכירות תעביר עותק מהפרוטוקול לשירות המבחן.

8. כל ההגבלות אשר הוטלו על הנאשם בתיק מס' 751-10-13 לרבות הערבויות ומעצר הבית מבוטלות לאלתר.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ניתן היום, ז' אייר תשע"ד, 07 מאי 2014, במעמד הנוכחים

קלדנית: ציפורה דוידי