אין חולק כי בתאריך 18.4.13, רכש התובע מהנתבע זוג עדשות מולטיפוקל, אותן ביקש להרכיב במסגרת של משקפיים שהביא לנתבע.

התובע שילם לנתבע את הסך של 1,600 ₪.

לטענת התובע, כמפורט בכתב תביעתו, הפר הנתבע את התחייבותו לו כי העדשות תהיינה מתוצרת יפן או שוויץ.

הנתבע הכחיש טענותיו אלה של התובע.

לא מצאתי כי יש מקום להכריע בשאלה זו, כאשר החלטתי לקבל את טענות התובע כי יש להורות על ביטול העיסקה כליל, מטעמים אחרים, כפי שיפורט.

התובע טען כי מיד לאחר שהורכבו העדשות במסגרת שהביא לנתבע, הסתבר לו כי אינן מתאימות לו וכי הוא סובל בגינן מסחרחורות ונופל תוך כדי הליכה.

לטענת התובע, ניסה הנתבע לשכנעו כי ימשיך לעשות שימוש בעדשות ובסופו של דבר – יתרגל, ברם לא כך היה.

כאשר התובע פנה אל הנתבע בטענות כי אינו מצליח להתרגל לעדשות ולעשות בהן שימוש נאות, אכן סיפק הנתבע לתובע עדשות אחרות, אך גם חילופים אלה – לא צלחו.

הנתבע גורס כי הוחלפו לתובע 4 פעמים העדשות ואילו התובע טען כי הוחלפו 3 פעמים.

בנסיבות אלה, וכאשר התובע ממשיך להתקשות בראיה, עתר התובע להורות על ביטול העיסקה והחזרת כספו לו.

בכתב הגנתו, מפרט הנתבע את כל השתלשלות טיפוליו בתובע ואת ניסיונותיו המרובים לרצותו, כאשר דרישותיו של התובע אינן תואמות את אשר סוכם בין הצדדים ולמרות כן, פועל הנתבע שוב ושוב כדי להשביע את רצונו של התובע.

הנתבע אף ציין כי בחנותו מוצבת באופן בולט הודעה בדבר מדיניות הנתבע בכל המתייחס להשבת כספים עבור החזרת עדשות וכי הקונה יהא זכאי רק לקבלת זיכוי ולא החזרת כספים.

למרות כן, לא היה התובע נכון לקבל את הזיכוי שהוצע לו, בסך של 1,296 ₪, הותיר את העדשות בחנותו של הנתבע ועזב את בית העסק בכעס.

הנני מקבלת כמהימנה עליי את טענתו של התובע כי למרות ניסיונותיו – לא הצליח להתרגל לעדשות ולעשות בהן שימוש וכי אלה המשיכו לגרום לו לסחרחורות ולאיבוד שיווי משקל.

הנני קובעת כי בנסיבות אלה, היה התובע זכאי לביטול העיסקה.

כל זאת, כאשר העדשות, מבחינת התובע, לא היו באיכות או בתכונות הדרושות לשימושו הרגיל או למטרה שלשמה נרכשו על ידו.

עפ"י קביעות הסע' 11(3) לחוק המכר, תשכ"ח-1968, הנתבע לא קיים את חיוביו כלפי התובע.

יש לציין בהקשר זה כי התובע הודיע באורח מיידי לנתבע על אי התאמתן של העדשות.

אף בסע' 14 לחוק הגנת הצרכן, הוקנתה לצרכן הזכות לבטל עיסקה עקב אי התאמה של הממכר ועל העוסק להחזיר לצרכן את מחיר הממכר.

הודעתו של הנתבע בדבר מדיניות בית עיסקו, כפי שהוצבה בחנותו, אינה תואמת את ענייננו, כאשר הינה מתייחסת להחזרת טובין, שלא עקב פגם, ואילו התובע החזיר את הטובין הואיל ומבחינתו היו פגומים ולא מילאו את המטרה שלשמה נרכשו.

הנני קובעת כי התובע זכאי להחזר הכסף ששילם לנתבע עבור העדשות.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 1,600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 250 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.

אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג אדר תשע"ד, 23 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.