בפני | כב' השופט אפרים צ'יזיק |
תובעת | רהיטי אלי דוד בע"מ |
נגד |
נתבע | צ'רלי כהן ת.ז. 065460529 |
- תובענה שטרית ע"ס 540 ש"ח (בערכי קרן).
- תובענה זאת החלה כבקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו 02-38334-13-3,בנוגע לתיק זה הוגשה התנגדות לביצוע שטר, ומטעמים של יעילות דיונית, בשים לב לסכום הלא ניכר של התובענה הסכימו הצדדים בדיון אשר נתקיים בפני, כי במקום דיון בהתנגדות תידון התובענה השטרית לגופה ויינתן פסק דין בתובענה.
- ההמחאה אשר הוגשה לביצוע, המחאה מס' 0636, מועד פירעונה 1.7.2013, ע"ס 540 ש"ח, עשויה בידי הנתבע לפקודתה של התובעת.
- התובעת טוענת לזכות פירעון ההמחאה מכח האחיזה בה, והתמורה אשר ניתנה, בעוד הנתבע טען להיעדר תמורה ולכישלון תמורה מלא, מקום שהתובעת לא סיפקה את פריט הריהוט אשר הוזמן אצלה אלא פריט ריהוט אחר, אשר סופק באיחור וכאשר הוא מכיל פגמים ניכרים.
- לטענת הנתבע, במועד ביצוע הרכישה (18.2.2013) ביקש לרכוש סלון ביתי מדגם "ברצלונה" כפי שהוצג בחנות התובעת, מרופד עור בצבע "גולד לדר 4114", במחיר כולל של 4,500 ש"ח; בהתאם שולמה על ידי הנתבע מקדמה של 1,300 ש"ח, ונמסרו שש המחאות מעותדות, מתוכן נפרעו 5. ההמחאה נשוא המחלוקת הינה ההמחאה השישית בסדרה, והיחידה אשר לא נפרעה שכן בוטלה על ידי הנתבע.
- לגופה של מחלוקת, טען הנתבע כי כאשר הגיע פריט הריהוט לביתו, התברר כי אין מדובר בפריט אשר הוזמן על ידו, אלא סופק פריט שונה; הנתבע תיאר תלאותיו בדרך להחלפת פריט הריהוט לפריט ריהוט אשר תואם את אשר הוזמן, ובחלוף כחודשיים הגיעו נציגי התובעת וסיפקו פריט ריהוט חלופי, אולם גם הפעם, לא היה מדובר באותו פריט ריהוט, וכך, טוען הנתבע, תלאותיו לא נפסקו, והוא נאלץ להמשיך ולחפש קבלת מענה לפניותיו, ובמסגרת זאת פנה למנהל התובעת, והגיע אף עד למפעל בו יוצר פריט הריהוט, אולם לא זכה למענה.
- הנתבע ציין כי בשלב זה יצר קשר עם בעלי התובעת, וזאת לאחר שנפרעו שלושה מתוך ששת התשלומים המעותדים אשר נמסרו, הלין פעם נוספת על כך כי גם הספות החלופיות אשר סופקו, לא תואמות את אשר הוזמן על ידו, ולא רק זאת, אלא שהכילו מאפיינים לקויים רבים (רגליות מפלסטיק ולא מעץ, קרעים בריפוד ועוד). בהתאם מציין הנתבע כי בחלוף חמישה חודשים ממועד ביצוע ההזמנה, כאשר לא קיבל את הסלון אשר הזמין, הסלון הוחלף פעמיים, וכן בוצעו עבודות תיקון בביתו של הנתבע על ידי קבלן מטעם התובעת, לא נותרה בידו ברירה, ולאור האמור לעיל, ביטל את ההמחאה אשר מסר.
- לאור כל האמור, טען הנתבע כי אין לחייבו לפרוע את ההמחאה, בגין הליקויים והפגמים אשר נותרו בפריט הריהוט אשר רכש, אי ההתאמה לגישתו נופלת בגדר כשלון תמורה מלא ביחס להמחאה המעותדת האחרונה שמסר בסדרת ששת ההמחאות.
- התובעת מצידה, טענה להיעדר כל פגם וכל עדות לפגם, המקימה זכות לקיזוז או לטענת כישלון תמורה, מקום שהנתבע קיבל ספה, זאת הוחלפה לאחר שלא הביע שביעות רצונו מפריט הריהוט הראשון אשר סופק, ופריט הריהוט אשר קיים כיום אמנם הכיל ליקוי, אבל תוקן על ידי התובעת (אשר אף נשאה בעלות ההובלה באמצעות מנוף). עוד נטען, שלא ניתן לטעון לזכות קיזוז כנגד זכות שטרית שיש לתובעת, ולא רק זאת, אלא שלא ניתן לראות כלל הודעת קיזוז בלא הודעת קיזוז מפורשת בכתב.
- בכל הנוגע לאי ההתאמה, סבורני כי דברי נציג התובעת (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 10-13) מוכיחות את טענות ההגנה דווקא: "הגיע הסלון השני ואחריו יומיים הוא אמר שהסלון כבר יותר טוב אבל יש לו איזה חור, אמרתי לו שאני שולח לו איש שירות של סלונים, הוא תיאם איתו בטלפון והגיע אליו אחרי כמה ימים או מיד אפילו, הוא אמר לי שאין לו בסלון שום דבר חור של סיכה שהוציאו את הסיכה החוצה. הוא הראה לי תמונה. אמרתי לו שיקח את הכסף שלו בחזרה שיניח לי. ".
- הנתבעת מצידה, אישרה כי לא נאמר שהסלון מתאים, אלא "יותר טוב", ואף הציעה ביטול ההתקשרות; חזקה שהצעת ביטול שכזאת לא הייתה באה לעולם לו סופק במדויק הפריט אשר הוזמן.
- בכל הנוגע לשאלת הנוגעות להודעת הקיזוז ולמעמדה מול העילה השטרית, לגישתי מדובר בהודעת קיזוז כנגד חיוב שהינו שטרי גרידא, אלא מדובר במערכת חוזית סבוכה ומורכבת, וכאשר מדובר בצדדים קרובים לשטר, ממילא ניתן, לראות בשטר כחוזה, או כחלק מהמערכת החוזית.
- ראה לעניין זה, ההלכה הידועה בעניין דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה (4) 193, שם נפסק :"בפרשה שלפנינו העותר והמשיבים הם צדדים קרובים. כל הגנה העומדת למשיבים כנגד זכות העותר על-פי עיסקת היסוד (ההסכם השני) עומדת להם גם כנגד התביעה השטרית. על-כן רשאים המשיבים לטעון, כנגד החבות על-פי השטר... ...אכן, שטר הוא מותנה כאשר חזותו מעידה עליו כי חבותו של העושה היא מותנית. כאשר נקבע בשטר כי התמורה נתקבלה בהתאם לחוזה פלוני, אין לפרש זאת כהתניית החבות על-פי השטר לקיום תנאי החוזה. הפרשנות של הוראה כזו אינה אלא זו שהעושה מציין את הטעם לעשיית השטר. קביעה כזו אינה פוגמת בשטר. אך כאמור, לאור המסקנה שאליה הגיע בית-המשפט העליון, אין לנו צורך לבחון מחדש שאלה זו. כמו כן אין לי צורך לבחון השאלה באשר לדרכי הפרשנות של לשון השטר. אף כאן יש להבחין בין צדדים קרובים לצדדים רחוקים. בכל הנוגע לצדדים קרובים, יחולו על פרשנות השטר הדינים הרגילים של פרשנות חוזה..."
- ואוסיף. סעיף 53 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 קובע: "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים."
- ככל שנחיל מכח פסה"ד בעניין צמח, את כללי הפרשנות החוזיים כאמור בסעיף 53 (א) לחוק על הצדדים, שהינם צדדים קרובים לשטר, הרי שככל שמדובר בעסקה אחת (ואין חולק לגבי כך בנסיבות מקרה זה), הרי שדרישת הפירוט אינה הדרישה המחמירה של סעיף 53 (א) סיפא, אלא הדרישה המקלה יותר, של סעיף 53 (א) רישא.
- בית המשפט העליון נדרש לסוגיה מעין זאת בע"א 6250/98 nordland papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג (2) 274, שם נפסק: "דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עיסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. על-כן רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלבד שהחיוב השטרי ועיסקת היסוד הם "עיסקה אחת". אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך "עיסקה אחת" הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב."
- משהגעתי לכלל מסקנה כי אכן מדובר באותה התקשרות, סבורני כי הקיזוז הינו אפשרי בנסיבות העניין, אולם מן הראוי לבחון את הודעת הקיזוז ; פניותיו הכתובות של הנתבע, מתאריכים 2.4.2013, 9.4.2013, 11.5.2013 המכילות הודעה על פגם ועל אי התאמה, כמו גם האמירה כי השטרות "יעוכבו" עד הסדרת העניין, ניתנות לגישתי להפרש כהודעת קיזוז על מלוא סכום השטר, שאינו ניכר כלל.
- מקום שאכן ניכר כי ישנה אי התאמה בממכר, אי נוחות וטרדה בהיקף כולל העולה על הסכום ההמחאה, ומקום שנזקים אלו ברי קיזוז לאור שלושת המכתבים והאמור לעיל, אני דוחה את התביעה השטרית.
- אני מורה על סגירת תיק הוצאה לפועל 02-38334-13-3.
- מקום שההתקשרות לא בוטלה, ולא ננקט הליך עצמאי על ידי הנתבע, וכן מקום שהצדדים ייעלו הדיון בהליך, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט"ז ניסן תשע"ה, 05 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.