ניתנה ביום 25 נובמבר 2013

השופטת רונית רוזנפלד

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא השופטת איטה קציר; בל' 32613-05-13). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 14.3.13 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה, כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 0% בתחולה מיום 21.7.11.

2. לפי העולה מן המסמכים שבתיק, המבקש נפגע בתאונת דרכים ביום 31.5.11, ופגיעתו הוכרה כתאונה בעבודה (להלן: התאונה). ביום 13.3.12 התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון בעניינו של המבקש וקבעה כי דרגת נכותו היציבה היא 0%, בתחולה מיום 21.7.11. על החלטה זו הגיש המבקש ערר לוועדה הרפואית לעררים.

ביום 17.10.12 התכנסה הוועדה, ולאחר ששמעה את תלונות המבקש קבעה בסעיף הממצאים והנימוקים, כדלקמן:

"CT עמ"ש צווארי מיום 12.1.12 ללא ממצא פתולוגי.

CT מיום 7.11.08 בלט דיסקלי בגובה 5L-4L שמאל. שינויים ניווניים היפרטרופים.

CT עמ"ש מותני מ 12.1.12 ב.מ.פ.

לורדוזיס צוואר ומותני שמורים. עומד על קצות האצבעות ועקבים ללא קושי. עולה על ספת הבדיקה בכוחות עצמו. לסג דו צדדי שלילי. כוח גס גפים תחתונות תקין. אין הגבלה בתנועות הגב התחתון.

יושב בספת הבדיקה ללא קושי כשרגליו ישרות וגבו מוטה לפנים. תנועות הצוואר כיפוף מגיע עם הסנטר לבית החזה, ישור ˚90 סבוב לצדדים ˚80 לכל צד. תנועות נצפו חופשיות."

הוועדה אבחנה כי המבקש סובל מ"כאבי צוואר וגב". בחלק הסיכום והמסקנות קבעה הוועדה "לאור ממצאי הבדיקה הקלינית הועדה דוחה את הערר." משכך קבעה הוועדה כי דרגת נכותו היציבה של המבקש היא 0%, בתחולה מיום 21.7.11. על כך הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

3. בערעורו לפני בית הדין האזורי טען המבקש, כי השוואה בין תוצאות בדיקת ה-C.T. מיום 7.11.08 ובין תוצאות בדיקת ה-C.T. מיום 12.1.12 מלמדת כי ישנה החמרה במצבו. הוועדה לא נימקה מדוע אינה מקבלת את מסקנותיו של האורטופד המטפל דר' אמין פאר בדבר הגבלה בתנועות ממנה סובל המבקש ולכן לא מילאה הוועדה את חובתה ולא התמודדה עם תלונותיו. לפיכך ביקש המבקש כי עניינו יוחזר לוועדה באותו הרכב. לאחר הדיון שהתקיים בעניינו ביקש המבקש להוסיף ולטעון כי הוועדה לא פירטה בהחלטתה את טווחי התנועות של עמוד השדרה המותני.

4. בפסק הדין מושא הבקשה קבע בית הדין האזורי, כי הוועדה בדקה את המבקש ובחנה את תוצאות בדיקות הדימות בעניינו. נקבע כי בדיון לפני הוועדה מדרג ראשון הובאה לתשומת ליבו של המבקש העובדה שבדיקת ה-C.T. לא צורפה במלואה, אך חרף זאת בנימוקי הערר לא נטען דבר בעניין זה, ובא כוח המבקש לא מצא לנכון לצרף את העמוד החסר. כמו כן, ממצאי בדיקת ה-C.T. הצביעו על בלט דיסק, ממצא אשר אין בו לכשעצמו לתרום לקיומה של נכות. הוועדה רשאית להעדיף את ממצאי בדיקתה הקלינית על פני בדיקות הדמיה. לפיכך, נדחו טענות המבקש באשר להתייחסות הוועדה לבדיקת ה-C.T. מיום 12.1.12. נוסף על כך, דחה בית הדין האזורי את טענת המבקש לפיה הוועדה לא התייחסה למסמכים הרפואיים מאת דר' פאר. מפרוטוקול הוועדה עולה כי הונח בפני הוועדה כרטיסו הרפואי של המבקש, הכולל את סיכומי הביקור אצל דר' פאר. אין הוועדה חייבת לכלול בהחלטתה התייחסות מנומקת למכתב רפואי הניתן במהלך הטיפול השגרתי בו מצוין כי המבקש סובל מ"הגבלה בתנועות" ללא פירוט נוסף. אשר לטענת המבקש שנטענה לאחר הדיון, נקבע כי זו מכוונת כנגד שיקול דעתה של הוועדה כיצד לערוך את הבדיקה הקלינית, נושא המצוי בגדר תחום סמכותה הבלעדית. פריטי הליקוי הרלוונטיים אינם מפרטים טווחי תנועה, ולכן, אין הוועדה מחויבת לבדוק קיומה או העדרה של הגבלה בתנועה על דרך של ציון טווחי התנועה במעלות דווקא. עוד נקבע כי אין הוראה שבדין המחייבת את הוועדה לערוך את הבדיקה בדרך לה טען המבקש, וכי המבקש לא הציג כל תימוכין לטענתו כאמור. משנמצא כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה נדחה הערעור.

5. בבקשתו חוזר המבקש על טיעוניו כפי שנטענו לפני בית הדין האזורי. המבקש מוסיף, כי תוצאות בדיקת ה-C.T. מיום 12.1.12 לא עמדו במלואן לפני הוועדה ומשכך נפלה טעות משפטית בהחלטתה. בדיקת ה-C.T. מיום 12.1.12 מעידה על החמרה במצבו בהשוואה למצבו בשנת 2008, ועל כן על הוועדה לקבוע האם החמרה זו קשורה סיבתית לתאונה אם לאו. עוד נטען כי לא ברור מהו שיעור הנכות הרפואית שזקפה הוועדה לחובת עברו הרפואי של המבקש, ושומה עליה לקבוע את שיעור נכותו בעמוד השדרה המותני ולאחר מכן לחוות את דעתה ביחס לשיעור נכותו בגין העבר.

6. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 14.3.13 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי מתבקשת תגובת המוסד לביטוח לאומי לשאלה מדוע לא יוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתשוב ותיזקק לתוצאות בדיקות ה-C.T. מיום 7.11.08 ומיום 12.1.12. הוועדה תיבחן האם יש ממצאים העולים מבדיקות אלה המקנים נכות בעניינו של המבקש. הוועדה תציין בהחלטתה את טווחי התנועות בעמוד השדרה המותני של המבקש.

7. התייחסות המוסד לביטוח לאומי מתבקשת נוכח העולה מפרוטוקול הדיון בבית הדין האזורי, לפיו אין מחלוקת כי לפני הוועדה הרפואית לא עמד פענוח תוצאות בדיקת ה-C.T. במלואו. בכל זאת, ואף שככל הנראה תוצאות הבדיקות לא הוצגו לוועדה עקב טעות במשרדו של ב"כ המבקש, נראה כי נכון יהיה להחזיר את עניינו של המבקש לוועדה, על מנת שתתייחס לממצאים העולים מבדיקה זו, הן כשלעצמם והן בהשוואה לבדיקת ה-C.T. הקודמת. הוועדה תנמק האם יש בממצאים שבבדיקה כדי להקנות דרגת נכות למבקש, והאם יש קשר סיבתי בין ממצאים אלה לבין התאונה, לרבות על דרך ההחמרה. יובהר, כי ככל שעומדים בפני הוועדה נתונים מוכחים לפגיעה קודמת ממנה סובל המבקש בעמוד השדרה המותני רשאית היא לערוך 'חשבון עובר ושב', ובלבד שתמנה את אותם מסמכים ונתונים מוכחים עליהם מבוססת קביעתה, ותסביר את השפעתם על קרות הנכות שאינה קשורה לתאונה.

משמוחזר עניינו של המבקש לוועדה, תתבקש הוועדה להתייחס גם לסוגיית ההגבלה בתנועות עמוד השדרה של המבקש נוכח האמור במסמכים הרפואיים מאת דר' אמין פאר. הוועדה תציין את טווחי התנועה של עמוד השדרה המותני של המבקש ותנמק, האם לאורם ולאור ממצאי בדיקתה יש לקבוע למבקש דרגת נכות.

8. המוסד לביטוח לאומי יגיש תגובתו לשאלה כפי שפורטה בסעיף 6 לעיל עד ולא יאוחר מיום 26.12.13.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ד (25 נובמבר 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.