בפני בקשת הנאשם לבטל את פסה"ד שניתן כנגדו ביום 21.12.14, כאשר לא התייצב לדיון שנקבע בעניינו והוא נשפט בהיעדר. הבקשה נסרקה לתיק ביום 24.12.14 (הוגשה כנראה ביום 23.12.14).

בטרם אמשיך במתן החלטתי אציין כי מזכירות ביהמ"ש העבירה לידי העתק ממכתב תלונה כנגדי אותו כתב הנאשם לנציב התלונות על השופטים, בו הנאשם מתלונן על התנהגות ודרך ניהול המשפט.

כל עוד לא הוגשה בקשה לפסילתי וכל עוד לא פסלתי עצמי מלדון בתיק זה, הרי שאמשיך לדון בו, על פי הדין.

ועתה אמשיך ההחלטה.

הנאשם טוען בבקשתו, בין היתר, כדלקמן:

1. כי ביום 23.12.14 הגיע לביהמ"ש, עפ"י הודעה שקיבל ממזכירות ביהמ"ש, כי אישור המסירה מגלה "לא נדרש" וכי לא קיבל זימון כדין.

2. כי לא היתה קבלת קהל במזכירות ביהמ"ש לעניינים מקומיים.

3. כי לא היה ידוע לו על מועד הדיון והיה בטוח שהוא מתקיים ביום 23.12.14.

4. כי מסירה בע"פ אינה קבילה בהליך פלילי אלא אם נתנה הודעה במהלך הדיון והודע לנאשם על כך.

5. כי החסד"פ קובע שלא ידון אדם בפלילים אלא בפניו ועל כן לביהמ"ש לא היתה סמכות לדון את הנאשם בהיעדרו.

6. כי לפי סע' 130 לחסד"פ אם נוכח ביהמ"ש שקיימת סיבה מספקת, יבוטל פסה"ד.

7. כי הכרעת הדין התקבלה לידיו ממזכירות ביהמ"ש, וממנה עולה כי ב"כ המאשימה עו"ד שמעוני מסר הודעה כוזבת ובדעתו של הנאשם לפתוח בהליך פלילי במשטרת ישראל והודעה ללשכת עורכי הדין...

ועוד..

ביום 24.12.14 הוריתי למאשימה להגיב על הבקשה בתוך 10 ימים.

ביום 4.1.15 הגישה המאשימה את תגובתה בי היא טוענת, בין היתר, כדלקמן:

1. כי היא מתנגדת לבקשה.

2. כי עפ"י הלכת רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793, על הנאשם להעלות על הכתב את מכלול טענותיו ולתמוך הבקשה בתצהיר.

3. כי הנאשם לא צירף תצהיר לבקשתו ולו רק מטעם זה דין הבקשה להידחות.

4. כי סע' 130(ח) לחוק קובע שני טעמים לביטול פס"ד, האחד, קיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות לדיון והשני, גרימת עוות דין כתוצאה מאי ביטול פסה"ד.

5. כי ההזמנה לדיון נשלחה למענו המעודכן של הנאשם וחזרה בציון "לא נדרש". עפ"י סע' 237(ג) לחסד"פ, רואים הזמנה זו כאילו הומצאה כדין. הנאשם לא הסביר מדוע לא דרש את דבר הדואר ומטעם זה דין הבקשה להידחות.

6. כי ביום 10.12.14 התקשרה מזכירות ביהמ"ש הגב' ציונה אזולאי אל הנאשם והודיעה לו טלפונית כי עליו להתייצב לדיון הקבוע ליום 21.12.14.

7. כי אין לקבל את טענת הנאשם שהתייצב בביהמ"ש יומיים לאחר מכן שכן נקבע בהלכת איטליא כי גם אם אי ההתייצבות נבעה משכחה אין בכך כדי להצדיק את ביטול פסה"ד.

8. כי הנאשם לא פירט כל הגנה בפני האישום המצדיק ביטול פסה"ד על מנת שלא ייגרם לו עיוות דין ועל כן הטעם השני אינו מתקיים.

9. כי מדובר בבעל דין המהלך אימים על ביהמ"ש ועל המאשימה, באמצעות הגשת תלונות למשטרה ועוד, לרבות בקשת פסילה שנדחתה ע"י כב' נשיא ביהמ"ש העליון השופט גרוניס אשר גם כנגדו הגיש תלונה למשטרה.

10. כי במועד דיון קודם – 9.11.14- הנאשם עזב את אולם ביהמ"ש על דעת עצמו ובו ביום הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון וביהמ"ש נעתר לבקשה והזמנה לדיון הנדחה נשלחה אל הנאשם.

11. כי יש לדחות את הבקשה ולחילופין, היה ויבוטל פסה"ד יש להשית על הנאשם הוצאות.

הכרעה

זימון כדין לדיון

שאלה ראשונה בה עלי להכריע היא האם הנאשם זומן כדין לדיון שהתקיים ביום 21.12.14.

ביום 9.11.14 הנאשם הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון מאותו יום, בקשתו נתקבלה ודחיתי את הדיון ליום 21.12.14.

המזכירות שלחה אל הנאשם הזמנה לדיון אשר חזרה "לא נדרש".

סע' 237(ג) לחסד"פ קובע כי כאשר נוכח ביהמ"ש כי המצאה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או לחתום על אישור המסירה, רשאי ביהמ"ש לראות את המסמך כאילו הומצא כדין.

כאשר אדם אינו פונה אל סניף הדואר על מנת לאסוף דבר דואר שנשלח אליו, הוא למעשה מסרב לקבל את דבר הדואר ועל כן בדין נקבע על ידי כי במקרה זה ההזמנה לדיון הומצאה כדין לנאשם.

יתרה מזאת:

1. הנאשם אשר הוא הגיש את בקשת הדחייה, חובה היתה עליו לבדוק מה עלה בגורל בקשתו ולברר מהי ההחלטה שניתנה בה.

2. מזכירות בית המשפט יצרה קשר טלפוני עם הנאשם לאחר שהסתבר כי ההזמנה לדיון חזרה עם ציון "לא נדרש" ומסרה לו על מועד הדיון שנקבע ליום 21.12.14.

בנסיבות אלה אני קובע כי ההזמנה לדיון נשלחה כדין לנאשם.

האם היתה הצדקה לאי ההתייצבות?

הנאשם אינו מפרט מדוע לא התייצב מעבר לטענה כי לא זומן כדין וכי לא היה ידוע לו על מועד הדיון.

כפי שקבעתי לעיל, הנאשם זומן כדין ואם לא די בכך, הנאשם שהגיש את בקשת הדחייה ביום 9.11.14, לא טרח לבדוק מה עלה בגורל בקשתו ולברר מהי ההחלטה שניתנה בה וכן גם למרות שמזכירות בית המשפט יצרה עמו קשר טלפוני, לאחר שהסתבר כי ההזמנה לדיון חזרה עם ציון "לא נדרש", ומסרה לו על מועד הדיון שנקבע ליום 21.12.14, בכל זאת בחר שלא להתייצב.

כמו כן, הנאשם לא צירף תצהיר לאימות העובדות הנטענות בבקשתו.

לפיכך אני קובע כי הנאשם לא הציג כל סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

טענת הגנה/מניעת עיוות דין

הנאשם אינו מפרט כל טענת הגנה בפני האישום ועל כן אין להתייחס גם לטעם זה כדי לבסס ביטול פסה"ד.

סוף דבר

בנסיבות אלה, כאשר קבעתי כי הנאשם זומן כדין, כאשר הנאשם לא פירט כל סיבה מוצדקת לאי התייצבותו ולא פירוט כל טענת הגנה, ולאחר שראיתי כי לא ייגרם לנאשם כל עיוות דין, אני דוחה את הבקשה.

פסה"ד מיום 21.12.14 יישאר על כנו.

יצוין כי לנאשם זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי לוד, על פסה"ד, כפי שצוין עליו.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ה, 05 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.