הרקע ותמצית טענות הצדדים

1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת, מפעילת מכונת לשטיפת מכוניות (להלן: "מכונת השטיפה"), בטענה כי כאשר יצא רכבו ממכונת השטיפה, התברר כי ישנו קרע גדול בצדו של צמיג אחורי.

2. לטענת התובע, לאחר נסיעה קצרה של כ- 30 מטר לאחר סיום השטיפה זיהה את הקרע בצמיג, ומייד פנה לפנצ'ריה קרובה, ורכש צמיג חדש.

במהלך הדיון הציג התובע 2 תמונות של הצמיג הקרוע (מסומן ת/1); קבלה על רכישת צמיג בסך 1,150 ₪ (מסומן ת/2) ושרטוט של המנהרה (מסומן ת/3). התובע ציין כי להערכתו, הקרע בצמיג נגרם בעת יציאת הרכב ממכונת השטיפה, ולדבריו: "ככה נראה לי אלא כן יש במסילה משהו".

3. הנתבעת טענה כי לא ייתכן שהקרע בצמיג נגרם במכונה, שכן מכונה זו מיועדת לרכבים גדולים, ישנו פס מיוחד שתפקידו לאזן את הרכב למרכז המסילה, והצמיגים אינם באים במגע עם צידי המסילה, וכי גם ביציאה, הרכב יוצא בצורה ישרה. מנהל הנתבעת טען בעדותו כי הנזק בוודאי נגרם מסיבה אחרת, ואפשר שנבע משפשוף במדרכה.

4. במהלך הדיון נשמעה גם עדותו של מנהל תחנת השטיפה, אשר טען כי נזק יכול להיגרם בצמיג קדמי בצד שמאל אם הרכב לא נכנס ישר, אך לא בצמיג אחורי, ואישר כי התובע פנה אליו כ- 50 דקות לאחר השטיפה בטענה כי נקרע צמיג ברכבו במכונת השטיפה.

דיון והכרעה

5. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה, הכל כפי שיפורט להלן.

6. אין ספק כי בסמוך מאד לאחר צאתו של רכב התובע ממכונת השטיפה, גילה התובע כי ישנו צמיג קרוע, וזאת בשים לב לעובדה כי הוא פנה לפנצ'רייה הנמצאת באותה כתובת שבה פועלת תחנת השטיפה. בנוסף, מנהל התחנה אישר שפחות משנה לאחר שטיפת הרכב, חזר אליו התובע וטען כי נאלץ להחליף צמיג שנקרע במכונת השטיפה.

7. עיון בתמונות הצמיג ת/1 מעלות כי מדובר בנזק משמעותי לצמיג, כזה שלא היה מאפשר לתובע לנהוג ברכב אלא למרחק קצר ביותר, וקשה להניח כי לו היה מגיע עם צמיג שאין בו אוויר כלל לתחנת השטיפה, היה העובד הנמצא במקום מתעלם מכך ומכוון את הרכב לתוך מכונת השטיפה.

8. על כן, אני קובעת כי התובע עמד בנטל להוכיח את הטענה, כי הצמיג נקרע בתחום תחנת השטיפה, בתוך מכונת השטיפה או ביציאה ממנה, ברמת השכנוע הנדרשת במשפט האזרחי (בשיעור של 51%).

האחריות

9. משעבר התובע את המשוכה של הוכחת גרסתו לעניין אירוע הנזק, יש לשקול אם קיימת התרשלות של הנתבעת לאירוע ולתוצאותיו, בין כמסקנה עצמאית ובין כפועל יוצא מהפעלת הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" כאמור בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] אשר לפיו:

"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה."

10. הנתבעת היתה "בעל השליטה" במכונת הניקוי במועד שבו נשטף רכבו של התובע, וישנה אפשרות ממשית שהנזק לרכב נגרם בשל בעיה כלשהי או ליקוי מסוים במכונת השטיפה. בנוסף, הנתבעת לא הוכיחה כי בוצעו על ידה טיפולים תקופתיים, בדיקות תקינות או ביקורת שוטפת וקבועה, ועל כן אני קובעת שלא הוכח בפניי כי הנתבעת נקטה זהירות סבירה בבדיקת תקינות מכונת השטיפה וסביבתה הקרובה.

11. כפועל יוצא מהאמור, אני קובעת כי הנתבעת אחראית לנזקי התובע.

12. התובע הוכיח כי נגרמה לו הוצאה בסך של 1,150 ₪ - עלות החלפת הצמיג שנפגע, לצמיג חדש. מאחר ולא הובהר מה היה מצבו של הצמיג הישן, ואם השתפר מצבו של התובע בשל החלפתו לצמיג חדש, מצאתי כי יש לפצותו בכל עלות הצמיג, ללא הפחתה, ומנגד אין להוסיף פיצוי נוסף בגין "בזבוז זמן" כדרישת התובע.

סוף דבר

13. אני מעמידה את הסכום לתשלום ליום מתן פסק הדין על סך של 1,150 ₪, ומחייבת את הנתבעת בתשלום סכום נוסף של 250 ₪ בגין הוצאות משפט, ובסה"כ 1,400 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעת, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט אדר תשע"ד, 19 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.