טוען...

החלטה מתאריך 09/10/13 שניתנה ע"י יואב עטר

יואב עטר09/10/2013

בפני כב' השופט יואב עטר

המבקש

מימון אלון - בעצמו

ע"י ב"כ עו"ד אונגר

נגד

המשיבה

משטרת ישראל תחנת נתיבות - מדינת ישראל

באמצעות עו"ד סירוטה, פמ"ד אזרחי ועו"ד דנה רם

<#1#>

נוכחים: רפ"ק יורי מזרבובסקי

פרוטוקול

ב"כ המבקש:

אנו עסקינן בבקשה לביטול צו סגירה מנהלי שהוצא ביום 22.9.2013, ותוקפו עד 21.10.2013.

מיום מתן צו הסגירה המקום סגור.

מדובר במקום שעובד בין שניים לשלושה ערבים בשבוע והוא מקור פרנסתו ומטה לחמו של המבקש והסמוכים על שולחנו לרבות אחיו. אין למבקש מקור פרנסה אחר. הנזק הכלכלי עד ליום זה ברמת ההכנסה הכספית הינו קרוב ל 100,000 ₪. ככל שצו הסגירה יעמוד על כנו עד 21.10.2013 הנזק הכלכלי יגיע לקרוב ל 200,000 ₪.

המקום הוא מקום בילוי שפועל מחודש אפריל 2008 ומקיים את כל הדרישות שדרשה ממנו המשיבה בקשה, לעניין בטיחותם של המבלים המגיעים למקום.

ככל שבית העסק יישאר סגור ההתחייבויות לספקים, השיקים בחוץ, התשלומים לעובדים, יביאו בגלל שזה עסק שעובד רק 3 פעמים בשבוע יכולים להביא לקריסה ככלית, ולפשיטת רגל. חד משמעית אין פה משחקים, זה עסק שעובד על בסיס מזומן, בא מבלה, קונה שתיה, כרגע הבנקים, איפה ההכנסות, אין הפקדות. מ 22.9.2013 אין הפקדות. ההתחייבויות השוטפות עומדות על כנן.

ארנונה, חשמל, מים, ספקים עובדים הכל עומד על כנו וצריך לשלם את זה.

לגופו של עניין ביום 19.9.2013, ערב חג הסוכות, ערב יוצא דופן, שבו יוצאים לבלות, כמות המבלים היא בכל מקומות הבילוי היא גדולה יותר. זה חזקה. בשעה העסק נפתח העסק עובד.

אני מגיש לבימ"ש את תוכנית הבטיחות ועוד שני אישורים קודמים של משטרת ישראל.

הוא פתוח כמעט 6 שנים. זה מקום שמגיע אליו קהל, יש לו בעברו 5 סגירות מנהליות, חלקן בוטלו חלקן לא. העילה המרכזית לבקשה היום כפי שעולה מהשימוע שהוא הבסיס לבקשה העילה המרכזית היא אי עמידה, היא חריגה מתוכנית הבטיחות.

אני מציג לבימ"ש את תוכנית הבטיחות אני מפנה לסעיף 4 לתוכנית תפוסת קהל, ואושרה על ידי משטרת ישראל. תוכנית שהוגשה.

אני מציג לבימ"ש אישור משטרה, לפיה המקום עמד בכל הדרישות.

אני מציג אישור העסקת שוטרים בשכר.

באותו יום נדון, 19.9.2013 בשעה 1:00 בלילה נערכת ביקורת, קצין תורן של תחנת נתיבות, הוא מגיע למקום בשעה 1:00 בלילה. הכל אני אומר מהשימוע.

לאותו קצין קוראים ערן בן ציון. מגיע קצין. במקום יש מערכת ספירת דיגיטלית שעלתה כסף רב ושחוייב המבקש להתקין אותה והוא התקין אותה. אין מחלוקת שהמערכת מותקנת שהמערכת פעלה באותו רגע. הדברים נאמרים גם מפי המבקש וגם מדבריו של רפ"ק יורי, שכותב בהחלטה שלו בנימוקים להחלטת סגירה המנהלית, הוא כותב שעל פי מערכת ספירה דיגיטלית, נטען על ידי אותו בן צור בפני המבקש באותו ערב שיש כמות מבלים שעולה על כמות המבלים שאושרה לו בתוכנית הבטיחות.

אני מתנגד לכל הרחבת חזית, וכל עדות שמועה או סברה במקור הליך השימוע.

לפי השימוע בן ציון הגיע למקום בשעה 1:00 אני מפנה שוב לנימוקים נשוא צו הסגירה של פק"ד יורי. אני אומר כבר כעת שמעולם לא הוצא צו סגירה מנהלי למקום הזה, בשל הפרה לכאורה של תוכנית הבטיחות שמהותה הכנסת כמות מבלים גדולה מהקבוע בתוכנית. בעניין יש לומר שני דברים והמקום פועל 5 שנים מעולם לא באו ואמרו לו תשמע יש יותר מבלים תסגור את העסק.

בעניין הזה, אני אומר אחד על פי תוכנית הבטיחות מאושר על ידי המשטרה, כמות של 280 מבלים במקום. כלומר, 200 בתוך המבנה עצמו ועוד 80 בחלק המכונה מתחם קיץ שהוא למעשה יחידה אחת עם האזור הסגור. יש מבנה יש דלתות פתוח ומצד אחד זה תחת כיפת השמים ומצד שני זה מקורה. יש מעבר חופשי של מבלים בין המתחם הפתוח לסגור. יוצאים החוצה לעשן. אני הייתי במקום. מדובר באזור אחד. אני אומר שלמבקש אין למעשה שליטה למעבר בין המתחם הפתוח המכונה מתחם קיץ למתחם הסגור ולכן אין לו אפשרות לעמוד.

מלכתחילה כאשר הגישו את זה ככה זה האישור שניתן. זה אישור שלא ניתן לקיימו.

הניסיון להחמיר את התמונה שעולה כאילו כולם היו במתחם הסגור, אנו עומדים ששני המתחמים פעלו והייתה תנועה חופשית של הקהל בין שניה מתחמים. יש מערכת ספירה דיגיטלית שעלתה עשרות אלפי שקלים שהמבקש התקין. המערכת פועלת באופן הבא היא מותקנת בכניסה למקום אדם שנכנס נספר. ביציאה מהמקום בגב המקום איפה שאנשים יוצאים מותקן גם חיישן, שגורע את היוצאים וכך נוצרת תמונת מצב עדכנית על מספר השוהים במקום.

אין חיישנים לעניין מעבר בין המתחם הפתוח למתחם הסגור, אלא המערכת נותנת אינדיקציה על מספר השוהים בתוך המועדון בכללותו לרבות המתחם הפתוח.

למערכת הזו יש אינדיקטור. כל מה שאני אומר הוא לא במחלוקת. למערכת יש מעין רמזור, המדליק מעין רמזור אדום בכניסה כאשר כמות המבלים על פי הספירה הדיגיטלית עולה על כמות האנשים שהוגדרה למערכת שהיא במקרה דנן 280 הרמזור נדלק, ואז נעצרת הכניסה.

באותו ערב הרמזור לא נדלק.

בעניין זה אני מפנה לנימוקים לצו הסגירה.

אנו טוענים שלא הייתה כמות מבלים גדולה יותר. אני לא יודע מה היה בין בין ציון לבין המבקש, הוא אמר לו יש לך כמות גדולה יותר, הוא אמר לו תעצור כניסה למבלים נוספים והמבקש עצר את הכניסה. אותו בן ציון לדאבון הלב הוא לא נוכח בשימוע. מה כותב רפ"ק יורי, הוא אומר: "על פי מערכת ספירה דיגיטלית בהתרשמותו של הקצין במקום נכחו יותר מ 367 איש". בהתרשמותו!

אני לא יודע מה היה בפני יורי אם הוא ראה דוחות או לא, שכן לא ראיתי את חומר החקירה, הוא כותב בהתרשמותו של הקצין. הדעת נותנת שבן ציון דיבר עם יורי ואומר לו מה אני התרשמתי.

ב"כ המשיבה:

אני מציגה לבימ"ש את חומר החקירה לעיון.

ב"כ המבקש:

לאחר שבימ"ש מוסר לעיוני את דוח הפעולה של פק"ד בן ציון. צו הסגירה מתבקש היום על כך שהוכנסה כמות מבלים גדולים מהאמור בתוכנית הבטיחות. דא עקא, מר בן צ יון מגיע בשעה 1:00 הוא מתרשם שיש כמות מבלים גדולה. אני מפנה לאמצע ההודעה שלו, מה הוא עושה הוא לא סוגר את המקום. אז למה לסגור אותו עכשיו? מה הוא אומר, הוריתי לבעל המקום לעצור כניסת מבלים נוספים. אם באותו רגע אדם הפר את תוכנית הבטיחות סגור לו את המקום יש לך סמכות למה הוא לא סגר את המקום?? הוא הורה לו לעצור כניסת מבלים נוספים. זאת אומרת שעבירת הבטיחות שהיום משמשת בסיס לצו הסגירה המנהלי בעצם הושתקה לעצם ההתנהלות של הקצין בן ציון.

לבוא היום ולטעון שבגלל כמות המבלים הגדולה יש לסגור ל 30 יום זה בלתי סביר בלתי מידתי ולא עומד בדרישות החוק. כותב מר יורי, הוא מסמיך את עיקר הנימוק לצו הסגירה, בכמות האנשים, ובסוף כותב כך: "בנוסף לכך בסביבות השעה 3:00 התרחשה קטטה בתוך המועדון". הוא לא מפרט מה קטטה איזה קטטה, מי נפגע, מי ניזוק. המדובר בשני אנשים שדחפו אחד את השני והוצאו באופן מידי על ידי מאבטחים שהיו במקום.

אציין כי באותו יום על פי תוכנית הבטיחות - היו 10 מאבטחים ועוד שני שוטרים בשכר שנמצאים מתחילת הערב.

אני אומר אם זו העילה אותו בן ציון יכול להורות על סגירת המקום, הוא לא הורה על סגירה, זאת אומרת שהוא לא סבר באותו רגע שנשקפת סכנה לשלום הציבור.

אני רוצה לדבר משפטית. חוק רישוי עסקים סעיף 23 מקנה לקצין משטרה, בדרגת רפ"ק להורות על סגירה לאלתר של חצרים, אם הוא נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר. בן ציון האיש שהיה באירוע ב 1:00 בלילה וראה כמות מבלים גדולה או לכאורה גדולה מהמותר בתוכנית הבטיחות לא סבר שיש מסוכנות לשלום הציבור מכיוון שאם היה סבור באותו רגע היה סוגר לאלתר. הוא אפשר את המשך האירוע וב 3:00 בלילה פרצה קטטה וזה לא הבסיס לבקשה שלהם וזה גם עולה מהתוכן והאופן שבו נוסחו הנימוקים לצו הסגירה.

האירוע של הקטטה אירוע מינורי של סטירות שהסתיים עוד לפני שהחל והם הוצאו החוצה לא דקירות לא בקבוקים לא סכנה לשלום הציבור ושום דבר, והאירוע הסתיים ואחרי זה המסיבה נסגרה , ולאחר מכן הוא סגר את המקום.

יומיים לאחר מכן נערך השימוע וניתנה ההחלטה נשוא הבקשה לביטול צו הסגירה.

בשורה ארוכה של פסקי דין, מתייחס בית המשפט לאופן שבו ראוי שקצין משטרה יפעיל את סמכותו הנתונה לו בסעיף 23. הסמכות צריכה להיות מופעלת במשורה, התכלית של צו סגירה מנהלי, לפי סעיף 23 בשונה מהתכלית לבקשה לצו סגירה לפי סעיף 17, התכלית של צו הסגירה המנהלי, היא בהרתעתם של מפעילי העסק, ובדרבונם להשיב את פעילותם אל תלם החוקיות.

כל מה שבימ"ש היום צריך להכריע האם בנסיבות שהיו באותו ערב, נשקפה מסוכנות לציבור או לשלומו והאם צו הסגירה שהוצא, בנסיבות הללו, אני מדגיש את הנסיבות שלא הורו להם לסגור כשראו שיש כמות גדולה.

אנו סבורים שלא היה מקום מלכתחילה להוציא צו סגירה בנימוקים כפי שנימוקו עובר להחלטה למתן הצו, גם אם בית המשפט סבור כי הייתה כמות מבלים גדולה יותר, והדבר מצדיק סגירה מנהלית על מנת להשיב את בעל העסק אל תלם החוקיות נדמה לי שצו סגירה ל 7 ימים היה בו די כדי להרתיע את המבקש מלשוב ולהכניס כמות מבלים לכאורה גדולה יותר. אני מזכיר שמעולם לא הוצא צו סגירה על בסיס הזה של כמות מבלים. בפועל העסק סגור מ 19.9 וב – 21.9 הוא זומן לשימוע. העסק סגור מ 19.9 אחרי המסיבה.

אני סבור שהמידתיות צריכה להיות כזו שמחד מרתיעה את האדם ומאידך לא פוגעת במשלח ידו בקניינו ובזכויות המעוגנות בחוק יסוד

יבוא וחברי ויגיד אין למקום רישיון עסק אולי אין לו גם היתר בניה, טענות שזה לא המקום להעלותן כיוון שהן לא רלוונטיות לעניין צו הסגירה. אומר בימ"ש בע"פ (חיפה) 4972-03-09 ששונוב נ' משטרת זבולון. קובע בימ"ש כך, הוגעתי עצמי בשאלה האם עצם העובדה שלעסק, טרם ניתן רישיון כדין , מן הדין הוא שאטה את הכף לטובת המערער והחלטתי שאין זה מן המידה לעשות כן. לדעתי בבואנו לדון בתוקפו של צו סגירה מנהלי על פי סעיף 23 לחוק רישוי עסקים אל לנו לערב מין שבאינו מינו. ניהול עסק ללא רישיון הינו עבירה לכשעצמה, ושומה על רשויות החוק לאכוף את ביצועו של החוק לעניין זה, אך אין בין עניין זה לבין צו מכוח סעיף 23 לחוק ולא כלום". האמירה הזו מודגשת במקור.

יש לי כאן שורה ארוכה של מסמכים תוכניות, אישורים של אדריכלים, יהיה למקום הזה רישיון עסק בקרוב מאד.

הרשות המקומית מעולם לא פנתה בכתב אישום לסגור את העסק כיוון שאין לו רישיון עסק.

אין ומעולם לא הוגש כתב אישום על ידי הרשות המקומית. הוועדה המקומית של שמעונים שהיא אחראית על נושא התכנון והבניה.

אני מציג הודעת אימייל שניתן אישור היתר זמני.

אין מחלוקת שהיה היתר זמני לניהול עסק. אין מחלוקת שכעת אין רישיון עסק במובן הזה שזה נמצא בהליך של רישוי כל הדרישות מקוימות, העסק.

ב"פ 1381/13 מאפריל 2013 – קובע כב' השופט היימן כדלקמן: "הפגיעה הקשה הכרוכה בסגירה – פגיעה בחופש העיסוק של המפעילים, גריעה מחופש התנועה והביטוי של המבלים – תחשב לבלתי חוקית, אם אין לתכלית ראויה או בלתי מדתית. פעולה בתכלית ראויה באורח שאינו עולה על הנדרש, אלו הן חובותיה של הרשות המנהלית ושל בית המשפט לברר ובתוך כך בקשה לסעד ביניים".

צו הסגירה המנהלי, השיג את מטרתו, התרעת המבקש. העסק לא נסגר בשעה 01:00 כי הוא לא סבר שיש מסוכנות. למעשה אין ולא היתה מסוכנות לשלום הציבור. גם החזרת שלום הציבור, מסוג התרעתי, הושגו ואין עוד מקום להותיר את העסק סגור והפגיעה בקניין של המפגש, אנו סבורים שהיה מקום לבטל את הצו אחרי שבוע שבועיים. להוציא צו לשבעה ימים. גם המסגרת המקסימאלית היא לשלושים יום. יש הסבר למה ל- 30 יום?

נבקש להיעתר לבקשה לביטול צו הסגירה.

הנקודה החשובה ביותר, שעובר לצו, במקום מתקיימים מידי פעם אירועים קטנים. מציג הזמנה לחתונה של בני זוג שצפויים להתחתן מחר.

אנו סבורים שהצו איננו מידתי. בכל מקרה, נבקש לבטל את הצו היום. ובכל מקרה, נבקש מבית המשפט יקח בחשבון את האירוע מחר.

גב' אטל קולב

אני עתידה להתחתן מחר במועדון ה"טרויה". לצורך החתונה הזמנו קרוב ל- 200 אנשים, רובם מאילת, ומתארכים היום בבית מלון באשקלון, על מנת להגיע מחר לחתונה. אנו התחייבנו לסלון כלות, צלם, זמר אורח, קלידן, השכרת רכב, קייטרינג חיצוני, רב. לכל אלו התחייבנו כספית.

ב"כ המשיבה

מפנה לחומר החקירה שהוגש.

ראשית, מדבריו האחרונים של חברי, עולה כי גם הוא מסכים לכך שהוצאת צו הסגירה המנהלי, היתה מצודקת, רק שלשיטתו ראוי היה לעשות זאת לתקופה קצרה יותר. מכאן, שאינו חולק על קיומה של עילה המצדיקה את הסגירה המנהלית.

למועדון קופת שרצים, ולא בכדי, טרח חברי להדגיש כי לא נסגר בעבר בעילה של עודף מבלים בלבד.

מציג דף סיכום. בחצי שנה האחרונה, ב- 12.4.13 נסגר המועדון ל- 15 ימים, בשל ליקויים שונים, לרבות בכמות המאבטחים. ציוד בטחון לא תקין, ליקוי בתחום כיבוי האש ועוד.

ב- 25.3.12 – הוצא צו סגירה ל- 21 ימים, בשל קטטה במועדון.

ב- 21.10.11 – הוצא צו סגירה ל- 30 ימים, קטטה במועדון.

כך למשל, הוזהר בעל המועדון, בשימוע מיום 18.9.11 – כי המועדון יסגר, בין היתר, מאחר ובמועדון נכח מספר רב של מבלים, מעבר למותר. מציג פרוטוקול שימוע שנערך למבקש ביום 18.9.11 בפני רפ"ק אילן שושן, מט"ח נתיבות.

גם ביום 6.5.11 – הוצא צו סגירה למשך 30 ימים בשל קטטה במועדון.

לאור בקשת בית המשפט, לא אמנה אירועים קודמים, אשר התרחשו למעלה משנתיים.

עיננו הרואות, לא מדובר במקרה ראשון או שני, שבהן נדרשת המשטרה להתערב בשל סיבות כאלו ואחרות, ולצערי, בעל המועדון אינו מפנים את הלקח, גם כאשר המשטרה נוהגת איתו לפנים משורת הדין, ומסתפקת באזהרה בלבד.

בנוסף, והגם שזו לא סיבת הסגירה המנהלית, אך מאחר וחברי התייחס לכך, אציין, שאין היתר בנייה למועדון. אין רישיון עסק בתוקף, אין אישור כיבוי אש לפעולת המועדון, ואם אני טועה, שחברי יציג את השנים. כך שמדובר בעסק שהליקויים בפעולתו רבים מאוד, לא רק בהיבט המשטרתי.

אכן באותו ערב, הורה קצין המשטרה לעצור כניסה, ונדמה שהחלטתו היתה הגיונית משתי סיבות. ראשית, בזמן שבוצעה ביקורת, התפתחה קטטה מחוץ לתחומי המועדון. אנו לא מבססים עליה את הסגירה, זה היה מחוץ למועדון, אבל הכוח המשטרתי נאלץ לרוץ ולטפל בקטטה שבה הותקפו שוטרים, ולכן סדר הקדימויות כלל קודם את הטיפול בקטטה בחוץ, ובמקביל עצירת כניסת אנשים. ברור לכולנו, כאשר יש צפיפות כה גדולה בתוך המועדון, הרי שהוצאה בבת אחת של אנשים מהמועדון, עלול ליצור דוחק, וכתוצאה מכך פציעה של אנשים.

גם בהודעה שלו וגם בשימוע, הודה המבקש כי במועדון היו מספר מבלים מעבר למותר. כך שניסיונות חברי לטעון כיום שיש סימני שאלה סביב מספר המבלים, והאם עברו את המספר המותר אינם רלוונטיים.

לשאלת בית המשפט, מאחר ובעת ביצוע ביקורת התפתחה קטטה מחוץ למועדון, שאליה התייחסתי קודם, והשוטרים נדרשו לצאת ולנסוע לתחנה ללוות את העצורים שנעצרו באותה קטטה, הרי שבאותו עת לקצין שנכח במקום, לא היתה יכולת מבצעית לפנות את הקהל מהמועדון, וזאת להבדיל ממניעת כניסה, שהצריכה השמת שוטר אחד בכניסה, על מנת למנוע כניסת מבלים.

שיקולי הפגיעה בזכות היישום והקניין, כבודם במקומם מונח. יחד עם זאת, יש כאן החלטה מנהלית, מתחם השיקול הדעת של בית המשפט מצומצם, וזאת רק למצב בו ההחלטה חורגת ממתחמי הסבירות. למקום יש ליקויי בטחון חמורים, ו המקום פועל ללא רישיון בכלל. מתנהלת תביעה של בעל המקום, בבית משפט זה, בתאריך 10.9.13, לפני ימים אחדים, ששם הוא תובע אחרים שלטענתו השכירו לו את הנכס, ומפנה לטיעוני ב"כ בת"א 3893-08-13. בא כוחו אומר בפרוש, אין לעסק היתר בניה, רישיון עסק והיתר לשימוש חורג.

בנוסף, בהליך בפני כב' השופט אמוראי, בצ"מ 49652-03-12 – ניתנה החלטה בעקבות הסכמת הצדדים, לתנאים שמתחייב לעמוד בהם בעל המועדון, ועל אף שניתנה הסכמתו וחתימתו, גם בהם אינו עומד. כך למשל, באירוע הקטטה, נשוא הליך זה, בניגוד להתחייבות שלו, לא הודלקו האורות במועדון, מיד כשהחלה הקטטה.

כמו בכל הליך מנהלי, גם בהליך זה, הרשות המנהלית, ובמקרה זה משטרת ישראל, נהנית הרשות המנהלית מחזקת התקינות של המעשה המנהלי, כפי שהוכח וישנן דוגמאות נוספות שלא מניתי. פעם אחר פעם, נמנעה המשטרה מלסגור את המקום למשך פרק הזמן המקסימאלי של 30 יום והסתפקה באזהרות או סגירה לתקופה קצרה יותר. לכן, אינני רואה שום הצדקה להתערבות בית המשפט.

מציג אסופה של החלטות בעניינו של המבקש הספציפי הזה, בהליכים בבית המשפט השלום והמחוזי.

ב"כ המבקש:

חברי התייחס לעברו של המבקש, אין ומעולם לא הוצא צו סגירה מנהלי על כמות מבלים שחורגת מהכמות המותרת.

זה שהוא הוזהר בשנת 2011, ועכשיו נטענת הטענה שזה מצדיק צו לשלושים ימים זה אקסלוסיבי, בל נשכח שהמקום הזה עובד כל שבוע. כל העבר שחברי וכל הרפש שהוא ניסה להטיל במבקש זה יפה כשפועלים בחלל ריק. העסק עובד ומפעיל עובדים 5 שנים. נכון שהיו קטטות בעסק ואחת מהן אף הייתה חמורה, אבל בגין הקטטות הללו הוא שילם עונשו והוא מקפיד.

באים אנשים למקום כל זמן שהוא מקיים הוראות הבטיחות...

המבקש מקיים את הוראות הבטיחות. בהנחה שיש 280 אנשים מבלים במקום ופועלים קטטה בין שני מבלים איפה עובר הקו? למה ב 1:00 בלילה הקצין בן ציון לא סגר את המקום?

הטענה שהייתה קטטה בחוץ והשוטרים לא הוציאו את האנשים בבת אחת, זה לא עולה מהעדות של בן ציון. אי אפשר להוסיף עובדות שלא בא זיכרן בצו סגירה המקורי. אי אפשר להוסיף עובדות שלא הונפקו בצו הסגירה המקורי.

בן ציון היה כל הערב במקום. שני השוטר בשכר היו כל הערב במקום וכשהתפתחה קטטה, התפתחה בלי קשר למועד הזה, והגיעו שתי ניידות, וזה מה שאומר הלקוח שלי. יורי מסר את המידע לעו"ד סירוטה עכשיו, אציין שיורי לא היה באירוע. מי שכן היה באירוע זה המבקש, ולמה לא לסמוך על עדות המבקש כפי שאני אומר עכשיו. לא סגרו המקום כי לא נשקף סיכון לציבור.

לגבי אישור כיבוי אש - אני מציג מסמך מאפריל 2013 של חברת דורון נגב אש בע"מ שיש לה היתר חברה שהכל עומד בדרישות.

חברי כאשר טען, מניח הנחות.

יש אישור כיבוי אש.

אנו בסוף עוסקים בשאלה משפטית. סעיף 23 מתווה את העקרונות לדעתנו העסק סגור מ 19.9.2013 ההרתעה שהיא הבסיס לרציונל של סעיף 23 לחוק רישוי עסקים, הושגה, באיזון שבין הפגיעה בזכות הקניין לבין הבטחת שלום הציבור והחזרת שלום הציבור שהופר.

אבקש לבטל את הצו היום.

#3#>

החלטה

בפני בקשה לביטול צו סגירה מנהלי שניתן על ידי קצין משטרה, מכוח הוראות סעיף 23 לחוק רישוי עסקים התשכ"ח – 1968.

עניינו של צו הסגירה במועדון המכונה , "מועדון הטרויה".

צו הסגירה ניתן ביום 21.9.2013, בעקבות אירוע, בו בליל 19 – 20/2013 סמוך לשעה 01:00, נתגלה כי במקום נכחו יותר מ 377 מבלים, וזאת הגם שעל פי תוכנית הבטחות מותר להכניס למתחם המועדון עד 200 מבלים ו 80 מבלים נוספים במתחם פתוח המצוי בצידו.

צו הסגירה ניתן לאחר שנערך על ידי נותן הצו (קצין המשטרה המוסמך) שימוע למבקש, ולאחר שבמסגרת ההנמקה לצו הסגירה, צויין כי המתחם הפתוח היה ריק, ולמעשה, עולה מסיכום השימוע שערך הקצין המוסמך כי המבלים היו במתחם המועדון עצמו. בנוסף, כחלק מהשיקולים שפורטו במסגרת החלטתו של הקצין המוסמך צויינה העובדה שבמקום, סמוך לשעה 03:00, התרחשה קטטה בתוך המועדון.

עיינתי בתיק החקירה, ונחה דעתי, כי התשתית הראייתית שעמדה בפני הקצין המוסמך אכן מצביעה על כך, שבמקום נכחו כ 100 מבלים מעל המותר והמותנה ולמעשה, כ – 170 מבלים מעל המותר בתוך מתחם המועדון הבנוי (כפי שיובהר בהמשך). התשתית הראייתית נסמכת בין השאר, על דוחות פעולות של קצין המשטרה פקד ערן בן ציון, והשוטר שי אוחיון, אשר הגיעו למקום, נוכחו בצפיפות רבה, ציינו כי להערכתם הכיל המקום כ – 450 מבלים, וכי פלסו דרכם, אל צג מערכת ספירת הנוכחים, הדיגיטלית, אשר העלה כי במקום נמצאים 377 בליינים. קצין המשטרה בן ציון, ציין מפורשות בדו"ח הפעולה כי במרפסת (המתחם הפתוח המכונה "מתחם הקיץ") הייתה נוכחות דלילה של כ – 10 מבלים, ו : "בתוך המועדון הייתה צפיפות שבקושי הצלחנו לעבור את הקהל". הדבר גם פורט בדו"ח הפעולה של השוטר שי אוחיון.

הקצין בן ציון הורה למבקש לסגור את המקום לכניסת מבלים נוספים ולאפשר יציאה בלבד, והזהירו כי כל חריגה מהנחייה זו תגרור לסגירת המועדון.

כשעה וחצי לאחר האמור לעיל, התרחשה במקום קטטה (בתוך המועדון) וכעולה מחומר החקירה, על אף ההתניה בתוכנית הבטיחות, כי במקרה קטטה, יודלקו האורות, וכי יהא כוח אבטחה בתוך המתחם עצמו, עולה מחומר החקירה כי השוטרים נאלצו לפלס דרכם למקום הקטטה, כאשר המוזיקה נמשכה ולא הופסק בהשמעתה ולא הודלקו האורות.

המבקש נחקר תחת אזהרה והודה בחקירתו כי המקום פועל ללא רישיון עסק : "אני בהליכים להוצאת רישיון עסק והעניין בבית משפט". המבקש הודה כי מותר להכניס למועדון 280 אנשים, והודה כי המכשיר הסופר את נוכחות האנשים הוא מכשיר שהוא עצמו הרכיב, וכי המכשיר : "הראה שיש רק 12 אנשים יותר משהו כזה". לשאלה מה עשה כשהבחין בחריגה במספר המבלים, השיב: "כלום זה לא קריטי". משהוצגה למבקש גרסת אנשי המשטרה שהיו במקום לפיה היו יותר מבלים במקום, השיב: "יש מכשיר, יכול להיות שהקצין היה בריכוז של אנשים ושמאיפה שהוא בא זה נראה הרבה, יש מכשיר" . לכשנאמר למבקש, על ידי החוקר, כי המכשיר הראה על נוכחות של 377 אנשים, השיב המבקש : "אין סיכוי בחיים".

בהליך השימוע לעומת זאת, הודה המבקש כי היו במקום, מבלים רבים יותר מהמותר, כאשר בין זה טען, "בעניין כמות קהל, היו 30 או 40 מעל המותר, אני מודה ומתוודה לא כמו שאמרתי בעדות 12 אנשים".

ההליך דנן הינו הליך של ביקורת שיפוטית על הליך מנהלי. בנסיבות אלו, בית המשפט אינו אמור להיכנס בנעלי הקצין המוסמך ולהחליט על סמך שיקול דעתו שלו, אלא, לבחון את תקינות ההליך המנהלי וסבירות ההחלטה המנהלית, וככל שמבחני הביקורת השיפוטית על הליך מנהלי, אינם מצדיקים ביטול ההחלטה המנהלית, בית המשפט אינו אמור להחליף את שיקול דעתו של הקצין בשיקול דעתו.

במקרה דנן, כעולה מטיעוני הצדדים, קיים רקע של צווי סגירה מנהליים קודמים (בגין הפרות אחרות) וקיים רקע של אירוע דומה קודם לפני כשנתיים בו הסתפקה המשטרה באזהרה.

בנוסף, לא ניתן להתעלם מהעובדה שצפיפות הקהל השליכה במישרין על יכולת המשטרה לטפל בקטטה שהתרחשה בתוך המועדון, ואשר לימדה מאליה על הסכנה הכרוכה בהכנסת קהל בכמות ניכרת מעל המותר.

בשלב זה, ראוי לציין, כי במהלך טיעוני ב"כ המבקש, כמו גם בבקשה, עלה מחד כי המתחם הפתוח צמוד למתחם הסגור, באופן בו לא ניתן לבקר את תנועת הקהל, ואולם, מאידך, לא ניתן להתעלם מכך שקיימת, מבחינת הנחיות הבטיחות, חלוקה המתירה הכנסת עד 80 מבלים למתחם הפתוח ועד 200 מבלים למתחם הסגור.

כעולה מחומר החקירה, המתחם הפתוח היה ריק כמעט לחלוטין, ולמעשה, כמעט כל המבלים שהו בתחום המתחם הסגור, דהיינו, מקום בו מותר להכיל עד 200 אנשים, שעה שבפועל נמנו על ידי המערכת הדיגיטלית שהותקנה על ידי המבקש עצמו והמופעלת על ידי המבקש עצמו 377 מבלים, כאשר על פי דוחות השוטרים כ 10 מתוכם שהו במתחם הפתוח ומכאן שכ – 367 שהו במתחם הסגור.

בנסיבות העניין, סבורני כי החריגה המשמעותית מכמות המבלים המותרת, הסכנה הנוצרת בשל חריגה זו והעובדה שמקום זה נסגר מספר פעמים בצו מנהלי בשל הפרות (גם אם אחרות) ואף הוזהר בעבר, בגין הכלת כמות מבלים רבה מן המותר, הופכים את החלטת הקצין המוסמך לסבירה.

סבורני, כי הגם שההפרות האחרות בעטיין נסגר המקום היו שונות ובשל סיבות אחרות, משמדובר במקום המפר את התנאים להפעלתו, לא ניתן להתעלם מהפרות אלו אך בשל העובדה שלא מדובר באותה הפרה בדיוק, וסבורני, כי כשלוקחים בחשבון את מכלול הטיפול של הרשות המנהלית (המשטרה) במועדון נשוא הבקשה, ניתן להיווכח בהפעלה הדרגתית ומידתית של סמכות הסגירה החל מאזהרות וכלה בצווי סגירה לתקופה קצרה ממלוא תקופת הסמכות.

לאור הרקע שנלווה להחלטת הקצין נשוא בקשה זו, סבורני כי לא ניתן לבודדה בבחינת מידתיות תקופת הסגירה, ועל כן, סבורני, כי החלטת הקצין הינה סבירה ומידתית.

הגם כך, סבורני, כי על בית המשפט לבחון גם את הפגיעה הנגרמת לצדדים שלישיים ולנסות למזער פגיעה זו.

כעולה מטיעוני הצדדים ומדברי הגב' אטל קולב, מחר 10.10.2013, אמורה להתקיים חתונתה וחתונת בחיר ליבה במועדון. חתונה אליה הוזמנו מוזמנים, וחתונה אשר בעטייה נשאו בני הזוג בעלויות כלפי גורמים אחרים מבעוד מועד.

סבורני כי לאור העובדה שמדובר באירוע חתונה השונה באופיו מהפעלתו הרגילה של המועדון מבחינת הסכנה לביטחון הציבור, הן בשל אופי האירוע, והן בשל העובדה שהוא מוגבל למוזמנים שהוזמנו מראש, ונושא אופי של אירוע סגור, ראוי להחריג אירוע זה ולהתיר את פתיחת המועדון, ביום 10.10.2013 לצורך קיום האירוע בלבד.

בנסיבות אלו, הבקשה לביטול הצו, נדחית, וצו הסגירה נותר בעינו, במלוא התקופה עליה הורה הקצין המוסמך.

מחריג את צו הסגירה, לצורך אירוע סגור שאינו פתוח לקהל הרחב (אירוע החתונה הנ"ל) מחר 10.10.2013 החל מהשעה 19:00 ועד השעה 02:30 בכל הקשור להכנסת קהל מוזמנים.

למעלה מן הצורך, מובהר כי כניסת אנשי מקצוע לצורך הכנת המקום לאירוע, ביצוע פעולות תחזוקה וכדומה, מותרת, לרבות הפעלת מטבח וכיוצ"ב, גם מוקדם לשעות שצויינו לעיל.

מובהר כי ההיתר הנ"ל הינו בבחינת החרגת האירוע מצו הסגירה שניתן על ידי הקצין המוסמך ואינו מהווה היתר בפני עצמו, בכל הקשור לדרישות לקבלת היתרים על ידי הרשויות השונות, לאירועים בעלי אופי שכזה.

תיק החקירה מוחזר לידי ב"כ המשיבה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ה' חשון תשע"ד, 09/10/2013 במעמד הנוכחים.

יואב עטר, שופט

הוקלד – שנהב כנען ונורית זורנו

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
09/10/2013 החלטה מתאריך 09/10/13 שניתנה ע"י יואב עטר יואב עטר צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
עורר 1 מימון אלון אלעזר אונגר
משיב 1 מדינת ישראל איתי בר
משיב 2 פרקליטות מחוז דרום - אזרחי