1. העניין שבפני, התנגדות הנתבעת לתובעת אשר הוגשה על ידי התובעת, רשות מקומית, כתובענה לסכום קצוב.
2. על פי המתואר בכתב התביעה, בנה של הנתבעת זכה לקבל שירותי חינוך בגן טרום-חובה, מבלי שהנתבעת נשאה בתשלומי החובה הנדרשים בשל כך.
3. הנתבעת הגישה התנגדות לתובענה, וציינה כי בחודש פברואר 2007 רשמה את בנה לגן ילדים בחינוך טרום חובה, והוא אכן החל לפקוד את הגן החל בתחילת חודש מרץ 2007; לדברי הנתבעת, בנה שהה בגן בצורה לא סדירה, ונעדר מדי שבוע מהגן, עד שעזבו את העיר חיפה, ביום 18.7.2007. עוד ציינה הנתבעת כי בתקופה כאמור היו חגים רבים, ולאור ימי חופש, חג ושבת רבים, בנה של הנתבעת כמעט ולא שהה בגין הילדים – ולגישתה אין ולא היה מקום לחייבה בשלום מלא אלא בימים בודדים בלבד.
4. התובעת השיבה להתנגדות, וציינה כי טענות הנתבעת אינן יכולות לשמש הגנה בפני התובענה; לגישת התובעת, לא ניתן לרשום תלמיד לחלקי חודש לימוד, או לגרוע ימי חג ושבת משכר הלימוד, שכן החיוב בגין שכר לימוד בגן עירוני הינו חודשי, ולפיכך החיוב הוצא אך ורק על שני חודשי לימוד (מרץ ואפריל 2007), לגביהם הודתה הנתבעת כי בנה היה רשום לגן הילדים, ובחלק מהימים בשני חודשים אלה הגיע לגן, גם אם לא כל יום.
5. לאחר בחינת טענות הנתבעת, סבורני כי אין הן מגלות כל הגנה בפני התובענה, מהטעמים המפורטים לעיל (רישום חודשי, חיוב חודשי בתשלום, הגעה חלקית בכל אחד משני החודשים הרלוונטיים).
6. טענות הנתבעת אינן יכולות לשמש הגנה בפני התובענה, שכן סותרות הן את האמור במסמכי ההרשמה לגן ילדים בחינוך טרום-חובה, אשר אין חולק כי נחתמו על ידי הנתבעת במסגרת הרישום לגן הילדים.
7. לפיכך אני מורה על דחיית ההתנגדות וחידוש הליכי הוצאה לפועל בתיק 0226558138.
8. מתוך התחשבות בנתבעת, לאור מצבה כפי שהוא עולה מכתבי הטענות, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ד, 24 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.