עניינו של ערעור זה הוא סירובו של המשיב לפרוע 4 שיקים בחשבונה של המערערת בתאריכים שבין 19/6/13 לבין 1/9/13.

המערערת מבקשת כי אורה על גריעתם של השיקים המפורטים בערעור ממניין השיקים המסורבים.

ביום 4/12/13, עוד בטרם התקיים דיון בערעור, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו משאירים הם לשיקול דעתי את ההכרעה בעניין גריעתם של השיקים נשוא הערעור.

בהודעה על ההסדר הדיוני נזכרו שיקים נוספים אשר אינם מהווים חלק מההליך דנן ולפיכך, בהיעדר פרטים ביחס אליהם, אינני יכול לקבוע כל ממצא לגביהם ואינני מורה על גריעתם ממניין השיקים המסורבים.

ביחס לשיקים נשוא הערעור אני קובע כדלקמן:

ביחס לשיקים המסתיימים בספרות – 070 [19.6.13], 019 [30.6.13], 020 [31/7/13] – לא מצאתי לנכון לגרוע אותם ממניין השיקים המסורבים הואיל וטענת הטעות שנטענה לגביהם מתייחסת לטעותו של צד ג' ואילו עילת הטעות שבחוק, משמעה טעותו של הבנק בהחזרת השיקים.

ביחס לשיק המסתיים בספרות 021 מיום 1.9.13 – החלטתי לקבל את גרסתה של המערערת לנסיבות החזרתו ואת טענתה כי הפקידה באותו היום סכום כסף מזומן שיש בו כדי לכסות את סכום השיק. לפיכך אני מורה על גריעתו ממניין השיקים המסורבים.

הצו הזמני שניתן ביום 4.10.13 בטל.

הפיקדון שהפקידה המערערת יוחזר לה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, א' טבת תשע"ד, 04 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.