1. לפני תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב התובעת כתוצאה מתאונה שארעה ביום 21.3.13.
2. המדובר בתאונה שאירעה ברחוב התע"ש בכפר סבא, כאשר מחד טוענת התובעת כי בשעה שרכבה נסע בנתיבו, רכב הנתבעות יצא מחנייה בצד הדרך ופגע בו ומנגד טוענות הנתבעות כי רכבן נסע ברחוב התע"ש ורכב התובעת פגע בו לפתע מאחור.
3. בדיון שהתקיים בפניי העידו נהג התובעת ונהג הנתבעות. כמו כן הוגשו לעיוני טופסי ההודעה של הצדדים ותמונות הנזק ברכב התובעת.
4. נהג התובעת העיד כי נסע במהירות איטית בכביש דו סטרי חד מסלולי והבחין ברכב הנתבעות כשהוא חונה במקום אסור לצד המדרכה ולפתע רכב הנתבעות יצא מהחניה והתפרץ לכביש. נהג התובעת טען כי בלם באופן מידי אך מאחר והיה במרחק של כשני מטרים מרכב הנתבעות, הכנף האחורית של רכב הנתבעות פגעה בכנף הימנית קדמית של רכבו. עוד טען נהג התובעת כי נהג הנתבעות טען שרכבו נפגע מאחור אולם הוא לא הבחין בנזק כלשהו מאחור וכי נהג הנתבעות הזעיק למקום את הבוס שלו אשר צילם במכשיר הטלפון שלו.
5. נהג הנתבעות הכחיש כי יצא מחנייה והעיד כי נסע באזור התעשייה על מנת לקחת נוסעים ועובדים אולם מרחוב אחר ולא מהרחוב שבו אירעה התאונה. לטענתו נסע נסיעה ישרה במהירות איטית ולפתע הרגיש מכה מאחור בטמבון. באשר לנזק שנגרם לרכבו טען נהג הנתבעות כי זה שפשוף שלא צריך לתקן וכי תמיד מנסים לעקוף אותו כי הוא רכב גדול והוא מעריך שנהג התובעת ניסע לעקוף ויכול להיות שהיה רכב ממול והוא ניסה לחזור ופגע ברכב הנתבעות מאחור. נהג הנתבעות אישר כי לא ראה את רכב התובעת לפני התאונה וטען כי לא צילם את רכבו מאחר ולא נגרם לו נזק מלבד שפשוף קל אולם לא שלל האפשרות שהבוס שלו צילם טען כי מנהלו וקצין הבטיחות ראו הכול ועזרו לנהג התובעת לצלם.
6. מבחינת עדויות הנהגים עולה כי נהג התובע הציג גרסה פוזיטיבית וסדורה לאופן קרות התאונה, תיאר כיצד ראה את רכב הנתבעות יוצא מחניה ממרחק של שני מטרים וכיצד בלם את רכבו באופן התואם את הודעתו לתובעת.

נהג הנתבעות הציג אף הוא גרסה התואמת את הודעתו לנתבעת 2, לפיה רכב התובעת פגע ברכבו מאחור אולם עולה מעדותו כי לא ראה את רכב התובעת עובר לתאונה וכי גרסתו אודות אופן קרות התאונה ובדרך עקיפתו על ידי רכב התובעת מבוססת על הנחה ולא על ידיעה.

7. מעדויות שני הנהגים עולה כי המנהל של נהג הנתבעות נכח במקום. נהג הנתבעות טען כי גם קצין הבטיחות הגיע למקום וכי הם ראו הכול. המנהל וקצין הבטיחות לא הובאו לעדות בבית המשפט מבלי שניתן לכך הסבר ונוכח עדות נהג הנתבעות כי ראו הכול ניתן להניח כי עדותם חיונית ורלבנטית לבירור המחלוקת. בנסיבות אלה הימנעות הנתבעות מהבאתם לעדות נתפסת כהימנעות מהבאת ראיה רלבנטית שאילו הובאה הייתה פועלת כנגדן ומחזקת את גרסת התובעת (ראו: קדמי, על הראיות, חלק רביעי (תש"ע-2009) עמ' 1889; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו, פ"ד מה (4) 651; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 602).

8. מעבר לעדות נהג התובעת הגישה התובעת את תמונות הנזק ברכבה אשר ניתן למצוא בהן חיזוק לגרסתה שכן מהתמונות ניתן ללמוד על נזק של שפשוף בכנף הימנית הקדמית. אופי הנזק ברכב התובעת כפי שהוא נחזה בתמונות מתיישב עם תיאור התאונה על ידי נהג התובעת, דהיינו תוצאה של חיכוך הכנף השמאלית האחורית של רכב הנתבעות עם הכנף הימנית הקדמית של רכב התובעת ומחזק את גרסת נהג התובעת.

הנתבעת מצידה לא הציגה את תמונות הנזק ברכב או תמונות אחרות כלשהן אשר היה בהן כדי לשפוך אור על אופן קרות התאונה על אף שבהתאם לעדות שני הנהגים המנהל של נהג הנתבעות צילם תמונות. בנסיבות אלה לא רק שהנתבעות לא הוכיחו גרסתן בדבר מיקום הנזק ברכבן, אלא שהימנעותן להציג התמונות או ליתן הסבר מדוע לא הוצגו פועלת כנגדן ומחזקת את גרסת התובעת.

9. מעדות שני הנהגים עולה כי התאונה אירעה ברחוב דו סטרי בעל מסלול נסיעה אחד לכל כיוון.

גרסת התובעת לאופן קרות התאונה הינה הגרסה המסתברת והמתקבלת יותר על הדעת לנוכח תוואי הדרך המתואר. שכן, נהג התובעת מתאר סיטואציה לפיה רכב הנתבעות מפתיע אותו בסטייה פתאומית מחנייה לנתיב הנסיעה, גרסה המתיישבת עם נקודת המפגש בין כנפי כלי הרכב כפי שתוארה על ידו. גרסה זו הגיונית יותר מהתיאור של נהג הנתבעות, לפיו הוא נוסע ישר, רכב התובעת נוסע מאחוריו, יוצא לעקיפה על המסלול הנגדי וחוזר בשל רכב המגיע ממול, שכן במקרה כזה אמור היה רכב התובעת לפגוע ברכב הנתבעות עם הפינה הקדמית הימנית שלו ולא עם הכנף.

10. לאור כל הדברים האמורים לעיל אני מקבלת את גרסת התובעת לאופן קרות התאונה וקובעת כי מלוא האחריות לתאונה רובצת לפתחן של הנתבעות.

11. אשר על כן תשלמנה הנתבעות, ביחד ולחוד, לתובעת סך של 4,774 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה מיום 3.4.13 ועד למועד התשלום בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר העד כפי שנפסק בדיון בסך 300 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ש"ח.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ה, 29 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.