1. לפני תביעת שיבוב בגין תשלום ששילמה התובעת למבוטחה עקב נזק שנגרם לרכבו בתאונה שאירעה ביום 20.11.12.

2. המדובר בתאונה שאירעה בכביש איילון.

3. בדיון שהתקיים בפניי עתרה התובעת למחיקת הנתבע 1 מכתב התביעה. בנסיבות אלה הנתבע 1 נמחק מהתביעה ופסק הדין יינתן בעניין שבין התובעת לנתבעת 2 בלבד.

4. על פי הנטען בכתב התביעה, בעת נסיעת רכב התובעת בכביש איילון סטה מערבל בטון של הנתבעת (להלן: "המשאית"), לנתיב נסיעת רכב התובעת וגרם לתאונה.

5. במסמך אשר הוכתר כתגובה לכתב תביעה ובהיעדר התנגדות התובעת נחשב ככתב ההגנה של הנתבעת, נטען כי לא הוצגו בפני הנתבעת הוכחות ממשיות כי המשאית שלה הייתה מעורבת בתאונה דנן. כן נטען כי באותה עת עבדה המשאית באזור אשקלון.

6. בדיון שהתקיים בפני העידו נהגת רכב התובעת (להלן: "נהגת התובעת") ונציג הנתבעת 2 מר רמי נעים (להלן: "נציג הנתבעת"). בנוסף הוגשה לעיוני הודעת נהגת התובעת לחברת הביטוח.

7. נהגת התובעת העידה כי עלתה על גשר שיצא ממחלף חולון, נסעה בנתיב הימני ביותר, בכביש בו שלושה נתיבים המצטמצמים לשניים, והמשאית נסעה בנתיב האמצעי. לטענת נהגת התובעת, נסעה לפני המשאית וכשהנתיבים התאחדו, המשאית נכנסה לנתיב שלה מצד שמאל. נהגת התובעת לא זכרה מאיזה צד הצטמצם הנתיב בו נסעה.

נהגת התובעת טענה כי לאחר התאונה הציג לה נהג המשאית את מסמכי הרכב והיא צילמה אותם, ואת אותם פרטים מהמסמכים כתבה בטופס ההודעה לחברת הביטוח.

בנוסף העידה כי האדם הנוכח באולם מטעם הנתבע לא היה הנהג אתו החליפה פרטים.

לשאלת נציג הנתבעת, מה היה שמו של הנהג שמסר לה את הפרטים, השיבה נהגת התובעת כי היא לא שאלה לשמו אלא רק העתיקה את הפרטים מהמסמכים שהציג לה ושם נכתב כי שם הנהג הוא דוד אמויאל שלאחר מכן התברר כי היה בעבר הבעלים של המשאית.

נהגת התובעת לא זכרה בוודאות מה היה צבע המשאית אולם תיארה אותה כמערבל בטון בצבע אפור.

8. נציג הנתבעת העיד כי לא היה מעורב בתאונה, וכי יש בבעלותו רכב אחד והוא היחיד שנוהג בו. לטענתו, דוד אמויאל אשר עובד עמו במפעל, מכר לו את המשאית בשנת 2011, כשנה לפני ולא המשיך לנהוג במשאית כי יש לו רכב משלו. נציג הנתבעת לא ידע לומר במדויק היכן היה בזמן התאונה אך טען כי אינו עובד באזור הזה ולא ידע להסביר כיצד הגיעו המסמכים של המשאית שלו לתובעת. בחקירתו הנגדית העיד נציג הנתבעת כי במפעל בו הוא עובד קיימות 9 משאיות ועמד על טענתו כי אף אחד אחר לא נוהג במשאית.

9. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וטיעוניהם ועיינתי בראיות שהוגשו סבורני כי יש לקבל את התביעה מהטעמים שיפורטו להלן:

א. התובעת הגישה תביעתה כנגד הנתבעת בהסתמך על דיווח הנהגת מטעמה אשר טענה כי צילמה את מסמכי הרכב שקיבלה מנהג המשאית.

נהגת התובעת תיארה את אופן קרות התאונה וכיצד לאחר התאונה הנהג מסר לה את המסמכים והיא צילמה אותם באופן שמאפשר לראות את מספר הרישוי ושם בעל המשאית.

אמנם נהגת התובעת אישרה כי נציג התובעת לא היה הנהג במשאית בזמן התאונה ולא ידעה לומר מה היה שם הנהג, אולם אין בכך כדי לשלול את עצם היותה של המשאית עם נהג אחר במקום התאונה וטענתה כי לא שאלה את שמו אלא פשוט העתיקה את המסמכים שמסר לה, לא נסתרה.

נציג הנתבעת אשר טען כי לא הוצגו בפניו ראיות הקושרות את המשאית לתאונה, אישר בעדותו כי בבעלותו משאית מסוג מערבל בטון הנושאת את מספר הרישוי שמסרה נהגת התובעת. באשר לזהות בעל המשאית, אמנם שם בעל המשאית אינו השם שמסרה נהגת התובעת, אולם התברר בעדות נציג הנתבעת כי הפרטים שנמסרו לתובעת הינם של אדם שיש לו כל קשר למשאית, שכן המדובר במי שהיה הבעלים של המשאית בעבר והוא שמכר את המשאית לנציג הנתבעת.

בנסיבות אלה, עדות נציג הנתבעת מחזקת את גרסת נהגת התובעת לגבי זהות המשאית שהייתה מעורבת עמה בתאונה ודי בפרטים המזהים שמסרה על מנת לקשור את המשאית לתאונה הנטענת.

ב. טענה נוספת של נציג הנתבעת הינה כי המשאית משמשת לעבודה וכי אינו עובד במקום ואף אחד אחר אינו נוהג במשאית.

אין די בהכחשה גורפת של נציג הנתבעת אודות מיקום המשאית או בדבר היותו הנהג היחיד במשאית כדי לשלול את היות המשאית מעורבת בתאונה אלא היה על הנתבעת להציג ראיות אשר ישללו מעורבות המשאית בתאונה ויאמתו את גרסת נציגה כי הוא הנהג היחיד במשאית.

משמדובר במשאית המשמשת לעבודה, סביר להניח כי בידי הנתבעת אשר נטען בכתב ההגנה שהיא חברת הובלה, רישומים או ראיות אודות המקום בו עבדה המשאית בעת התאונה אשר היה עליה להציג לחיזוק גרסתה אולם רישומים כאלה או כל ראיה אחרת לגבי מיקום המשאית לא הוגשו.

גם ראיות לגבי זהות הנהג במשאית כגון תעודת ביטוח אשר תלמד מיהו המורשה לנהוג במשאית או ראיה אחרת בהקשר זה לא הוגשו.

משמדובר בראיות שהינן בשליטת הנתבעת והיא בחרה שלא להביאן בפני בית המשפט ניתן לראותה כמי שנמנעה מהבאת ראיה רלוונטית, שאילו הובאה הייתה פועלת כנגדה ומחזקת את גרסת התובעת (ראה: קדמי, על הראיות, חלק רביעי (תש"ע-2009) עמ' 1889; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה (4) 651, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 602).

ג. באשר לניסיון נציג הנתבעת להיבנות מעדות נהגת התובעת כי לא הוא שנהג במשאית להוכחת גרסתו, אין בכך כדי לסתור מעורבות המשאית בתאונה שכן אישור נהגת התובעת כי לא הוא היה הנהג אינו שולל את האפשרות כי מישהו אחר נהג במשאית.

ד. גם הטענה כי צבע המשאית אינו אפור בניגוד לעדות נהגת התובעת אינה שוללת מעורבות המשאית בתאונה, שכן לא הוצגה בפניי ראיה כלשהי לצבעה של המשאית ומעבר לכך מדובר בנתון אחד שבו ייתכן ונהגת התובעת לא דייקה תוך שציינה כי אינה זוכר בוודאות אל מול מכלול הנתונים האחרים שמסרה אשר קשרו את המשאית לתאונה.

ה. בנוסף סבורתני כי גם במבחני הסבירות, לאור הפרטים שמסרה נהגת התובעת לגבי המשאית, הסיכוי כי המשאית הייתה מעורבת במשאית ולכל היותר נהג המשאית מסר לנהגת התובעת מסמכים שאינם עדכניים, גדול יותר מהאפשרות כי נהגת התובעת שגתה ברישום פרטי המשאית ואף על פי כן הצליחה לקלוע למשאית שהיא מערבל בטון, בעלת מספר רישוי של המשאית שבבעלות הנתבעת, ולפרטי אדם שהיה בעבר הבעלים של המשאית ועובד כיום אצל הנתבעת או כי קיבלה מנהג המשאית פרטים שאינם שייכים למשאית שעמה הייתה מעורבת בתאונה.

10. לאור כל הדברים האמורים לעיל, אני מקבלת את גרסת התובעת בדבר מעורבות המשאית בתאונה עם רכבה.

11. התובעת הציגה גרסה קוהרנטית וסדורה לגבי אופן קרות התאונה ותמכה תביעתה בחוות דעת שמאי להוכחת הנזק.

הנתבעת אשר הסתפקה בהכחשת המעורבות בתאונה, לא סתרה את גרסת התובעת לגבי אופן קרות התאונה ולא העלתה טענה כלשהי לגבי הנזק.

בנסיבות אלה, אני מקבלת גם את גרסת התובעת לאופן קרות התאונה ולגבי הנזק שנגרם לרכבה.

12. לאור כל הדברים האמורים, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 4,810 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 6.12.12 ועד למועד התשלום בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר העדה כפי שנפסק בדיון בסך 250 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ש"ח.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ה, 18 מאי 2015, בהעדר הצדדים.