1. ביום 12.6.14 הגישו המבקשים בקשה לדחיית הדיון הקבוע ליום 7.7.14.
2. המבקשים מתגוררים דרך קבע בציריך שבשוויץ. עקב שינוי בתוכניות, מתכננים המבקשים להגיע ארצה בין התאריכים 15.7.14 – 25.7.14. לטענתם, הדיון הקודם נדחה עקב שינוי מותבים ביוזמת ביהמ"ש.
3. ב"כ המבקשים פנה למשיב והמשיב הסכים לדחיית הדיון ליום 15.7.14 ולא לאחר פגרת בית המשפט.
4. ביום 18.6.14 ניתנה החלטה לפיה יומנו של ביהמ"ש אינו מאפשר דחיית הדיון ליום 15.7.14. כל דחייה נוספת תהיה לאחר הפגרה. כמו כן, הוצע לצדדים לנסות ולתאם מועד אחר בסמוך ולאחר הפגרה.
5. ביום 25.6.14 הוגשה בקשה נוספת לדחיית מועד הדיון. ב"כ המבקשים הוסיף וציין שפנה למשיב והציע את אחד המועדים שבין 10.9.14 – 21.9.14.
6. המשיב סירב מהטעם שמתוכננת לו נסיעה לחו"ל מתחילת 09.14 ועד אחרי ראש השנה. כמו כן, הודיע המשיב כי בנו, יונתן גרעיני, הגיע במיוחד מחו"ל בשל הדיון הקבוע ליום 7.7.14 במטרה לסייע לו טרם הדיון ובמהלכו. המשיב מציע את דחיית הדיון בכפוף לתשלום כרטיס הטיסה של בנו.

1. המשיב מוסיף וטוען שהמבקשים השתהו בבקשת הדחיה שכן הודעה בדבר מועד הדיון נשלחה כבר ביום 26.3.14. כמו כן, מפנה המשיב לנוהל דחיית דיונים. וטוען שהמבקשים לא הסבירו את הסיבה לשיהוי, מתי נודעה להם הסיבה לדחיית הדיון ואף לא צירפו אסמכתאות רלוונטיות לדחייה.
2. זאת ועוד, בנו של המשיב הגיע לארץ ביום 25.6.14 על מנת לסייע למשיב לקראת ובזמן הדיון. הואיל ודחיית הדיון תייתר את הגעת בנו של המשיב ארצה ותאלץ אותו לרכוש כרטיס טיסה בשנית מארה"ב לישראל למועד דיון חדש שייקבע. ככל שיידחה מועד הדיון מבקש המשיב תשלום הוצאות כרטיס טיסה והפסד ימי עבודה בסך של 4,200 ₪.
3. יצוין כי בהתאם להחלטה מיום 6.1.14 של כב' הרשמת רות וקסמן (כתוארה אז) צו עיכוב יציאה מן הארץ יבוטל בכפוף להפקדת מלוא החוב. בשל כך הפקידו המבקשים סך של 31,628 ₪.
4. בבואו של בית המשפט לבחון שאלת ההצדקה לדחיית מועד הדיון הוא מחויב למגוון שיקולים לרבות מהות ההליך שבפניו, משמעות דחיית מועד הדיון ויכולתו של בעל הדין להגיע לדיון במועד שנקבע.
5. ברע"א 3136/00 סלמאן נ' שוקייר (טרם פורסם) קבע כב' השופט לוין כי:

"בקשת דחייה המוגשת לבית המשפט, בין כערכאה ראשונה ובין כערכאת ערעור, מחייבת שיקול ואיזון בין אינטרסים שונים: זו של המבקש, של המשיב ושל הציבור, ולענין זה הסכמת בעלי הדין אינה, בהכרח, מועילה, כשם שהתנגדות אחד מבעלי הדין, אינה, בהכרח, מונעת היעתרות לבקשה. האינטרסים של בעלי הדין תלויים בנסיבות הענין, במשקל הנימוק המשמש עילה לבקשת הדחיה (למשל מחלה פתאומית בה חלה פרקליטו של בעל דין) ובשלב שבו מוגשת בקשת הדחיה, יחסית לנימוק הדחייה. אינטרס הציבור הוא שהמשפטים יתבררו במהירות ראויה ויתקיימו במועד שאליו הם נקבעו. בדחיית דיון למועד אחר יש כדי לשבש את המהלך התקין של עבודת בית המשפט והארכת תור המשפטים כשאין אפשרות לשלב ביום הדיונים תיק אחר במקום התיק נשוא בקשת הדחיה. יש בה גם להוסיף נטלים מיותרים על עבודת הדרג המנהלי של בית המשפט ולהאריך את משך בירורו של הענין נשוא ההתדיינות, דבר שמנקודת הראות של האינטרס הציבורי יש למנוע ככל האפשר. מי שמנתח את הסיבות להימשכות הבלתי ראויה של ההליכים בבית המשפט ולעינוי הדין שנגרם עקב כך אינו יכול להתעלם מהגורם (התלוי כמעט אך בבתי המשפט) של דחיית משפטים מהמועד שאליו נקבעו למועדים אחרים מטעמים שאינם ראויים. בין טעמים אלה אפשר למנות גם שימוש ביד קלה מדי בהיעתרות לבקשות דחייה שהטעם היחיד או העיקרי להגשתן הוא הסכמת בעלי הדין או פרקליטיהם."

1. עסקינן בבקשה שנייה מצדם של המבקשים לדחיית מועד הדיון בשל זאת שהמבקשים אינם מתגוררים בארץ. בקשה קודמת הוגשה ביום 20.1.14 ובניגוד לנטען ע"י המבקשים, הדיון הקודם נדחה שלא מיוזמת בימ"ש אלא לבקשתם בלבד.
2. טענתם של המבקשים לכך שעקב אילוצי עבודה אין באפשרותם להתייצב לדיון נטענה בעלמא וללא כל פירוט נוסף. כמו כן, איני רואה לנכון פעם נוספת מועד דיון שנקבע זה מכבר בשל נסיעה למונדיאל של ב"כ המבקשים, במיוחד כאשר אין המדובר בעו"ד יחיד במשרד.
3. הנני מקבל את טענת המשיב לפיה יומנו של בית המשפט אינו יכול להתנהל בהתאם ל"יומן החופשות" של המבקשים. כאמור בתגובת המשיב, יש לקחת גם בחשבון את נוהל דחיית דיונים וכן את העובדה שכל דחייה נוספת אך תגרע מזמנו היקר של בית המשפט וכן מזמנם של מתדיינים נוספים, שיש ליתן הדעת גם לעניינם.
4. לאור המפורט לעיל, הבקשה לדחיית מועד דיון נדחית בזאת.
5. בשלב זה, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ד, 04 יולי 2014, בהעדר הצדדים.