בפני תביעה ותביעה שכנגד בעניין נזקים שנגרמו לשתי מכוניות, בעקבות התנגשות ביניהן. התובעת טוענת כי נגרמו למכוניתה נזקים בסכום של 7,806 ₪ והתובעת שכנגד טוענת לנזקים בסך 5,200 ₪.

מכונית התובעת, הינה מכונית פרטית, אשר עסקה בהובלת נוסעים באותה העת, ומכונית הנתבעים הינה משאית עם נגרר.

התאונה התרחשה ביציאה מנמל חיפה, במסלול, אשר עפ"י התמונות שהוצגו בבית המשפט, מורכב משני נתיבים ומתעקל לימין לכיוון שער היציאה מן הנמל. מכונית התובעת נסעה בנתיב הימיני מבין השניים, ומשאית הנתבעים במסלול השמאלי. התנגשות בין המכוניות התרחשה בסמוך מאוד לשער היציאה.

ייעוד נתיבי הנסיעה

כל אחד מן הצדדים טען כי המסלול בו התרחשה התאונה הוא ייעודי לכלי רכב מסוגו. התובעת טענה כי מדובר במסלול ליציאת רכבים פרטיים בלבד, ואילו הנתבעים טענו כי מדובר במסלול ליציאת משאיות בלבד.

אף אחד מן הצדדים לא הוכיח טענתו בעניין ייעוד המסלול במידה הנדרשת. הטענות הסתמכו על עדויות העדים מטעם הצדדים בלבד, כאשר לא היתה כל מניעה למי מהצדדים להציג תמונות של המקום, כולל השילוט בו, באופן שניתן היה להוכיח בוודאות, האם אכן נתיבי הנסיעה דנן, היו מיועדים לכלי רכב מסוג מסוים. בתמונה נ/4 שהציגו הנתבעים, ניתן לראות חלק בלבד מתמרור, כאשר צדו השמאלי, אשר אמור להתייחס לנתיבים דנן, קטוע ולא ניתן לראות את הכתוב על גביו.

נסיבות התאונה

לגרסת נהג התובעת, לפני התאונה הוא עמד לפני מחסום היציאה מן הנמל, מימין למשאית הנתבעים, שעמדה משמאלו. בעת שהמחסום התרומם הוא החל בנסיעה איטית. אז החלה המשאית בנסיעה אף היא, סטתה לנתיב התנועה שלו ופגעה בחלקה השמאלי הקדמי של המכונית בה נסע.

לגרסת עדי הנתבעים (נהג המשאית ונהג משאית אחרת שעמדה מאחוריה), בעת שהמשאיות עמדו ביציאה מן הנמל בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי היציאה, לפני עמדת הבידוק, הגיחה מכונית התובעת בנתיב הימני, ניסתה לעקוף את המשאיות מימין ופגעה בצידו הימני של נגרר משאית הנתבעים.

נוכח העדויות ששמעתי והראיות שהוצגו בפני, אינני מקבל את גרסאות שני הצדדים במלואן.

גרסת נהג התובעת איננה מתיישבת עם אופן התרחשות התאונה כפי שעלה מראיות אובייקטיביות. עלה מעדויות שני הצדדים בבית המשפט, כי המקום בו פגעה מכונית התובעת במשאית היה בחלקה בדופן הימני של נגרר המשאית, בערך באמצע אורכו של הנגרר. מן המפורסמות, כי תחילת נסיעתה של משאית, עמוסה בעיקר, היא איטית בהרבה, מתחילת נסיעתה של מכונית פרטית. לו אכן עמדו המשאית ומכונית התובעת זו לצד זו והמחסום היה נפתח, יכלה מכונית התובעת להתחיל בנסיעה, ולהקדים את המשאית מבלי לפגוע בה כלל. או לכל היותר, היתה פוגעת במשאית בחלקה הקדמי, בקבינה.

גרסת הנתבעים בתצהיריהם, כי התאונה התרחשה בעת שהמשאיות עמדו נסתרה בעדות העדים מטעם הנתבעים בבית המשפט. מהעדויות התברר, כי התאונה התרחשה בעת שמשאית הנתבעים היתה בתחילת נסיעה, לאחר שנפתח המחסום. תוך כדי נסיעה בסיבוב ימינה, סטתה המשאית מנתיבה, לתוך הנתיב הימני בו נסעה מכונית התובעת ופגעה בה. סטית המשאית לנתיב הימני היא טבעית ומתחייבת מגודל המשאית ביחס לרדיוס הסיבוב.

ואציין, כי שני הצדדים יכלו להביא עדים נוספים, והן נמנעו מלעשות כן. במכונית התובעת נסעה נוסעת אשר עבדה בנמל ושמה היה ידוע לנתבע שכנגד, כך שבמאמץ סביר ניתן היה לזמנה לעדות ולהוכיח את גרסת התובעת במלואה. מנגד, מתצהירי עדי הנתבעים עולה כי במקום נכחו אנשי בטחון אשר היו עדים לתאונה, ואף שאלו את נהג התובעת מדוע הוא נוסע בנתיב המיועד למשאיות בלבד. אף עדים אלא לא הובאו, הגם שאיני רואה כל מניעה מצד הנתבעים לאתר את אנשי הבטחון הללו ולזמנם.

נוכח הראיות שהוצגו בפני, לרבות עדויות שני הצדדים ובעיקר מיקום פגיעת המכונית הפרטית במשאית (בצדה האחורי מימין), סביר כי המכונית הפרטית הגיעה בנסיעה, מאחורי המשאית ומימין לה, תוך ניסיון לעקוף את המשאית, בעת שהמשאית היתה תוך כדי נסיעה בסיבוב. בשלב זה, סטתה המשאית לנתיב הימני ופגעה במכונית הפרטית.

אחריות הצדדים לתאונה

אחריותו של נהג המשאית היא בכך שסטה מנתיבו אל הנתיב הימני, תוך כדי סיבוב, בעת שמכונית התובעת נסעה מימנו. גם אם אקבל את הטענה כי לצורך יציאה מן הנמל, ברדיוס הסיבוב הקיים במקום ונוכח אורך המשאית, היה צורך שהמשאית "תגלוש" מהנתיב השמאלי לימני. היה על נהג המשאית לנהוג בזהירות יתרה ולוודא שהנתיב הימני פנוי ומאפשר את ביצוע הסיבוב. זאת בעיקר כאשר קיים שטח "מת" מצידה הימני של המשאית בעת סיבוב, כפי שהעיד נהג המשאית בבית המשפט.

אחריותו של נהג התובעת, היא בכך שעקף משאית נוסעת מצידה הימיני תוך כדי סיבוב. בכך עבר על איסור עקיפה מימין וכן הכניס עצמו למצב מסוכן, שיכול היה להימנע ממנו. כל נהג מנוסה אמור לדעת כי קשה למשאיות גדולות מסוג סמיטריילר לבצע סיבובים בצורה הדוקה ותוך שמירה על הנתיב ואין זה סביר להידחף לצדה של משאית כזאת תוך כדי סיבוב.

בנסיבות אני קובע, כי האחריות להתרחשות התאונה מוטלת על שני הצדדים בחלקים שווים.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד.

כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ט תשרי תשע"ה, 23 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.