כללי

1. בפני תביעה כספית לאכיפת שטר: שיק ע"ס 51,000 ₪, מס' 5165321, ז.פ. 1.7.2013, שנמשך על ידי התובע לטובת הנתבע. השיק הוגש לביצוע בהוצל"פ. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר, וניתנה לו הרשות להתגונן (החלטת כב' הרשמת ר' וקסמן מיום 17.3.2014).
2. אין מחלוקת בין הצדדים כי השיק נמסר עלי ידי הנתבע לתובע לצרכי בטחון, להבטחת חיוב של צד שלישי (קבלן בניה) כלפי התובע (ר' למשל בס' 41 בסיכומי התובע ובס' 1 בסיכומי התשובה מטעם התובע; וכן ר' בס' 19 לסיכומי הנתבע). הצדדים חלוקים בשאלה, אם עומדת לנתבע הגנה כנגד מימושו של שיק הבטחון. המחלוקת היא עובדתית ונסבה על הנסיבות בהן השיק נמסר, מה היתה מטרתו, ומה הוסכם בין הצדדים בדבר התנאים למימושו.
3. כל אחד מהצדדים הגיש תצהיר, ונחקר. ב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב. להלן אסקור את טענות הצדדים, ואכריע בהן.

השתלשלות האירועים וטענות הצדדים

1. התובע סיפר בתצהירו כי הוא ורעייתו רכשו זכויות בשני מגרשים ברחובות, לבנית בתי מגורים (ס' 4). בהמלצת הנתבע, הם נקשרו בהסכמי בניה עם קבלן בשם אייל אוריון (ס' 9). לפי הנטען, הבניה לא התקדמה במועדים המוסכמים, ובין המתקשרים נתגלו חילוקי דעות (ס' 11-10). הקבלן היה מעונין בקבלת תשלומים נוספים, אך התובע סירב לשלם (ס' 12). הנתבע התערב במחלוקת זו, ולפי הנטען הפעיל על התובע לחץ להמשיך את ההתקשרות עם הקבלן (ס' 13).
2. הנתבע הודה שהכיר את הקבלן אייל אוריון, והמליץ לתובע לשכור את שירותיו (פ' ע' 16 ש' 32-27). הקבלן הוא זה שגם בנה ושיפץ את ביתו, והנתבע אף שימש כמפקח בניה בפרויקטים של הקבלן (עדותו בפ' ע' 16 ש' 27 עד ע' 17 ש' 4). הנתבע העיד שידע על הסכסוך שפרץ בין התובע לקבלן, ונקרא לסייע לצדדים לפותרו (ס' 7-6 לתצהיר ההתנגדות).
3. ביום 12.4.2013 התקיימה פגישה בין התובע לקבלן, בנוכחות הנתבע (ס' 14 לתצהיר התובע). במעמד זה, התובע והנתבע הסכימו בדבר שלבי בניה שעל הקבלן לבצע. במעמד זה נחתמו שני מסמכים (שהתובע כינה "מסמכי הבנות"), ואשר בכל אחד מהם פורטו בטבלה השלבים להמשך העבודה, ביחס לכל מגרש (ראו בנספח 3 לתצהיר התובע). הנתבע חתם אף הוא על מסמכים אלה, לצד הערה: "אייל חתום כעד על ההסכם" (ס' 11 לתצהירו ועדותו בפ' ע' 17 ש' 14-13).
4. התובע טען כי לפי מסמכי ההבנות, היה על הקבלן להשלים את יציקת הגג והמדרגות של קומה א' במגרש 85 עד ליום 19.4.2013, וזאת כ"אבן הדרך הראשונה של הקבלן"; אך "הקבלן כשל בהתחייבותו ולא ביצע את העבודות הללו ביום ה- 19/4/2013" (ס' 18 לתצהירו).
5. התובע הפנה (בתצהירו המשלים) למסמך נוסף שנחתם על ידי הקבלן ביום 14.4.2013, וכותרתו: "תוספת ביצוע עבודות בקשר לחוזה לביצוע עבודות קבלניות" (נספח ג' לתצהיר המשלים מטעם התובע). במסמך נרשם:

"החתום מטה מאשר בזאת כי בתמורה להקדמת התשלומים מאת המזמין הוא מסכים לבצע ללא כל גבית תשלום נוסף מעבר לטבלת התשלומים את העבודות כמפורט להלן:

1. יציקת רצפת חניות במגרשים 60,85 (לפי תוכנית אדריכל).

מגרש 60 יציקה עד אחרי דלת מטבח, מגרש 85 יציקה 3/3.

1. במגרש 60 ביצוע ציפוי שליכט צבעוני לאורך כל קירות המדרגות מהמרתף ועד

הגג".

1. הנתבע לא חתם על המסמך מיום 14.4.2013. התובע הודה שלא שלח מסמך זה לנתבע, אם כי לטענתו הנתבע ידע שהקבלן התחייב לבצע עבודות נוספות ללא תוספת תשלום (עדות התובע בפ' ע' 9 ש' 12-7).
2. בהמשך, בסמוך ליום 23.4.2013, הקבלן ביקש לקבל תשלום בסך 91,000 ₪, אך התובע לא הסכים לשלם (ס' 17 לתצהיר התובע). לדברי התובע, הנתבע לחץ עליו לשלם לקבלן: "במהלך הערב של ה- 23/4/2013 הפעיל הנתבע לחץ כבד באמצעות מסרונים רבים לתוך הלילה בהם שידל אותי לשלם לקבלן 91,000 ₪, שמחולקים ל- 51,000 ₪ שישולמו לאלתר וסך של 40,000 ₪ נוספים שישולמו לאחר היציקה של הגג והמדרגות של קומה א' בבית המגורים הנבנה במגרש 85" (ס' 20 לתצהיר התובע). לטענת התובע, הנתבע הבטיח לדאוג לכך שהקבלן יבצע עבודות בניה נוספות "מעבר למובטח בהסכם", כגון "יציקת חניה, שביל כניסה, טיח צבעוני בתוך הבית וכדומה" (ס' 21 לתצהירו).
3. התובע העיד שהסכים באותו שלב למסור לקבלן סך של 51,000 ₪, אך התנה זאת בכך שהנתבע ימסור שיק נגדי באותו סכום, "אשר יהווה בטוחה לכך שהקבלן יעמוד בהתחייבות שלו כלפי" (ס' 22 לתצהיר התובע). לפי הנטען, הנתבע הסכים לדרישה זו ("הנתבע הסכים לדרישתי" – ס' 22 לתצהיר התובע).
4. ביום 23.4.2013, התובע הודיע כי הוא מוכן לשלם לקבלן סך של 51,000 ₪ (ס' 22 לתצהירו). לטענת התובע: "מסרתי לנתבע שאני אהיה מוכן להעביר את הסך של 51,000 ₪ לקבלן, רק אם הנתבע ימסור שיק נגדי שלו, אשר יהווה בטוחה לכך שהקבלן יעמוד בהתחייבות שלו כלפי. הנתבע הסכים לדרישתי וסוכם כי למחרת בבוקר, קרי ביום 24/4/2013 אמסור לקבלן תשלום בסך 51,000 ₪ כנגד שיק של הנתבע בסכום דומה" (ס' 22 לתצהירו).
5. התובע הצהיר כי ביום 24.4.2013 קיים שיחות רבות עם הקבלן ועם הנתבע, עד אשר קיבל שיק נגדי מהנתבע ע"ס 51,000 ₪ - הוא שיק הבטחון דנא (ס' 25-24 לתצהירו):

"במשך ארבע שעות ניהל הנתבע שיחות שכנוע רבות בהן הפציר בי למסור את התשלום לקבלן. הנתבע התנצל על ש- 'שכח' להעביר את השיק והבטיח למסור לי את השיק שלו, באמצעות הקבלן, למחרת היום. הנתבע שב והבהיר שחשוב מאוד שאמסור לקבלן את התשלום עוד באותו היום, קרי, 24/04/13, מכיוון ויש ספקים רבים אשר ממתינים לתשלום שלי, כך לדבריו של הנתבע.

לאחר שעמדתי על סירובי, נסע נהגו של הקבלן למקום עבודתו של הנתבע ובשעה 14:00 חזר עם השיק נשוא תיק זה. רק לאחר שקיבלתי את השיק נשוא תיק זה מסרתי לקבלן את התשלום שהוא ביקש".

1. ביום 24.4.2013, התובע מסר לקבלן ארבעה שיקים בסכום כולל של 51,000 ₪ (ס' 27 לתצהירו):

"בדרך זו מסרתי לקבלן ביום 24/04/13 ארבעה שקים, כמפורט להלן: -

1. שיק בסך של 25,000 ₪ אשר זמן פירעונו ליום 26/04/13;
2. שיק בסך של 10,000 ₪ אשר זמן פירעונו ליום 28/04/13;
3. שיק בסך של 10,000 ₪ אשר זמן פירעונו ליום 29/04/13;
4. שיק בסך של 6,000 ₪ אשר זמן פירעונו ליום 30/04/13."

השיקים הנ"ל נפרעו בחשבון הבנק של התובע (ר' נספח 7 לתצהיר התובע).

1. התובע סיפר שמאוחר לקבלת שיק הבטחון, גילה שהספרות שנרשמו בו אינן תואמות את המילים המתארות את סכום השיק. הוא פנה בענין זה אל הנתבע, שלדבריו הבטיח לדאוג לשיק חלופי (ס' 29-28 לתצהירו). ואולם הנתבע לא מסר לו שיק אחר (שם).
2. שיק הבטחון בוטל על ידי התובע ביום 21.5.2013 (ת/1). התובע הגיש את השיק לביצוע ביום 11.7.2013.
3. לטענת התובע, הקבלן לא קיים את התחייבויותיו כלפיו:

"הקבלן לא קיים את התחייבותו ולאחר שקיבל את הסך של 51,000 ₪, לא עשה דבר וחצי דבר מהתחייבותו בהתאם להסכם או למסמך ההבנות. מאז חודש אפריל 2013 הקבלן נטש את שני המגרשים והבתים שנבנים עליהם ואני נאלצתי להשלים את עבודות הבניה בכוחות עצמי" (ס' 30 לתצהירו).

התובע ציין שנמנע מלבטל את ארבעת השיקים שמסר לקבלן (בסכום מצטבר של 51,000 ₪), וזאת משום החשש שאלה כבר העברו לצדדים שלישיים (ס' 32 לתצהירו). לדבריו, "בנסיבות אלה לא היה מנוס אלא לכבד את ארבעת השיקים ולפעול להשבת הסכום שהוצא ממני, מהנתבע" (ס' 33 לתצהירו).

1. הנתבע מצידו חלק על טענות התובע בכל הקשור לנסיבות בהן נמסר השיק ולמטרתו. כאמור, הוא העיד שהתובע והקבלן פנו אליו כדי שיסייע להם לפתור את המחלוקות ביניהם (ס' 7 לתצהיר ההתנגדות). לשם כך, הצדדים נפגשו ביום 12.4.2013 (ס' 8 לתצהיר ההתנגדות). "במהלך הפגישה ביקש רפי כהן לקבוע לוח זמנים בהתאם לטבלאות שהכין. הקבלן, אייל אורון, הביע נכונות להסכים למה שביקש רפי כהן, אך ביקש שבתמורה לכך יבצע רפי כהן הקדמת תשלום בסך של 75,000 ₪ שיבוצע ע"י רפי כהן ביום ראשון, ה- 14.4.2013 בבוקר" (ס' 10 לתצהירו).
2. הנתבע הודה שחתם על "הטבלאות שקבעו את לוחות הזמנים", וזאת כעד להסכמה בין התובע לקבלן (ס' 11 לתצהיר ההתנגדות). "בהמשך הפגישה דרש רפי כהן כתנאי להקדמת התשלום וביצוע התשלום על סך 75,000 ₪ לידי הקבלן ביום ראשון ה- 14.4.2013 בבוקר, שגם אני אמסור לו שיק לבטחון" (ס' 13 לתצהיר ההתנגדות). "מאחר והכרתי את הקבלן, אייל אוריון, שאף התקשר איתי בהסכם לבנית בית על המגרש שלי, הסכמתי לתת את השיק לרפי כהן כשיק בטחון, אך זאת בתנאי שרפי כהן יקדים את התשלום וישלם לקבלן סך של 75,000 ₪ לידי הקבלן ביום ראשון, ה- 14.4.2013, בבוקר" (ס' 15 לתצהיר ההתנגדות).
3. הנתבע טען כי התובע לא העביר לקבלן סך 75,000 ₪ (ס' 16 לתצהירו). לכן, הנתבע ביקש לקבל חזרה לידיו את השיק שמסר (ס' 17 לתצהירו). לדבריו, "הרגיש מרומה" (שם). "מאחר שהשיק ניתן לבטחון והיה מותנה בכך שרפי כהן יקדים את התשלום וישלם לקבלן סך של 75,000 ₪ לידי הקבלן ביום ראשון, ה- 14.4.2013 בבוקר, אך רפי כהן לא נהג כך, כי אז הוא לא היה זכאי להציג את השיק לפרעון" (ס' 20 לתצהיר ההתנגדות).
4. בתצהיר העדות הראשית, הנתבע תיקן את טענתו ביחס לסכומי התשלום שהתובע התחייב לשלם לקבלן. הוא הסביר שלאחר שעיין בתצהיר העדות הראשית של התובע, בדק את המסרונים שהוחלפו בינו לבין התובע (ס' 10 לתע"ר). לדבריו מצא, כי בתחילה דובר על סכום של 91,000 ₪ שהתובע ישלם לקבלן ביום 14.4.2013 בשני תשלומים; אך בסוף סוכם כי סך 51,000 ₪ יועבר לקבלן ביום ראשון 14.4.2013 בבוקר, וכי בהמשך אותו יום, בשעה 11:00 ולאחר היציקה, ישולם סכום נוסף של 25,000 ₪, ובנוסף התובע ישלם שיק ע"ס 15,000 ₪ "שיכול להיות דחוי" (ס' 10 לתע"ר). "מאחר וביום ראשון היה על רפי לשלם 51,000 ₪ בבוקר ואחר כך עוד 25,000 ₪, אני זכרתי לציין בתצהירי בתמיכה להתנגדות לביצוע שיק שמדובר ב- 75,000 ₪" (ס' 10 סיפא לתע"ר).
5. בענין שיק הבטחון, הנתבע הצהיר: "מאחר והכרתי את הקבלן אייל אוריון, שאף התקשר איתי בהסכם לבנית בית על המגרש שלי, הסכמתי לתת את השיק לרפי כהן כשיק בטחון, אך זאת בתנאי שרפי כהן יקדים את התשלום וישלם לקבלן את הסכומים הנ"ל (51,000 ₪ בבוקר ו- 25,000 ₪ אחרי היציקה ב- 11:00) ביום ראשון, ה- 14.4.2013" (ס' 15 לתע"ר). לפי הנטען, שעה שהתובע לא העביר את מלוא התשלומים הנ"ל, "אמרתי לרפי כהן שאני מבקש לקבל את השיק חזרה ושאני מרגיש מרומה" (ס' 17 לתע"ר).
6. הנתבע הדגיש שלא ערב להתחייבויות הקבלן לפי חוזה הבניה (ס' 22 לתע"ר). לטענתו, שיק הבטחון ניתן "רק להבטחת התוספת להסכם שסוכמה ביננו ביום 12.4.2013, וזאת בכפוף לכך שרפי כהן יעביר לקבלן ביום ראשון בבוקר 51,000 ₪, ו- 25,000 ₪ אחרי היציקה ב- 11:00, וכן ימסור שיק נוסף על סך 15,000 ₪" (ס' 22 לתע"ר).
7. מתוך עיון בטענות הצדדים עולה המחלוקת ביניהם: ענינה בשאלה, מה היה יעדו של שיק הבטחון, מה הוא נועד להבטיח, ומהם התנאים שהוסכמו למימושו. זוהי שאלה שבעובדה. להלן אדון בטענות הצדדים ואכריע בה.

דיון והכרעה

1. לפנינו צדדים קרובים לשטר. הלכה היא, כי שעה שמדובר בצדדים קרובים לשטר, תעמודנה להם טענות הגנה המבוססות על מערכת היחסים ההסכמית שהולידה את השטר (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה(4) בע' 196 193, בע' 196: "אכן, בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה. כל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות על-פי שטר עומדת להם גם כנגד חבות על-פי חוזה. על-כן היה עושה השטר רשאי להעלות כנגד הנפרע את הטענה כי הסכום שבו הוא חייב על-פי עיסקת היסוד נמוך מסכום השטר"). במקרה כגון דא, השטר איננו כ"רץ ללא מטען", כפי שהוא שעה שהוא נאחז על ידי צד שלישי רחוק; אלא שמערכת היחסים החוזית גודרת את התנאים להפעלתו ומימושו.
2. מהו החיוב שהובטח באמצעות שיק הבטחון? מהתשתית הראיתית עולה כי שיק הבטחון לא נועד להבטיח את התחייבויות הקבלן לפי החוזה לביצוע עבודות קבלניות מיום 11.7.2011. במועד שנכרת חוזה זה, שיק הבטחון טרם נמשך. אף אין בסיס להניח כי בעת שהשיק נמסר לתובע, ביום 24.4.2013, הנתבע נטל על עצמו התחייבות לערוב בדיעבד להתחייבויות הקבלן שלפי חוזה הבניה. זו התחייבות רחבה וגורפת, אשר לו ניטלה, ניתן להניח שהיתה מוצאת ביטוי בהסכם מפורש.
3. שיק הבטחון דנא נמסר לתובע ביום 24.4.2013, כשיק נגדי לתשלום בסך 51,000 ₪ שהתובע העביר לקבלן באותו יום (ס' 27-22 לתצהיר התובע). סכומו של שיק הבטחון, והמועד בו נמסר, זהים לסכום ולמועד התשלום שבוצע מצד התובע לקבלן. זהות זו, במועד ובסכום, מלמדת על זיקה ישירה בין הסך של 51,000 ₪ שהתובע שילם לקבלן, לבין הסך של 51,000 ₪ שהנתבע משך כשיק בטחון עבור התובע. התובע העיד על זיקה זו (פ' ע' 7 ש' 5-1):

"ש. ב- 24.4 נתת לאייל אוריון שיק.

ת. רק לאחר שהיו הבנות באותו בוקר וערב לפני שכשאני מוסר את ה- 51 אלף שקל לאייל אוריון הקבלן, אני אמור לקבל ממנו שיק של 51 אלף שקל של הנתבע. לאחר שאני רואה שהקבלן מוסר לי שיק של 51 אלף שקלים מאייל הנתבע, אני מוסר לאייל הקבלן שיק שלי על 51 אלף שקלים, כשהוא ביקש לחלק אותו לכמה שיקים ואני הסכמתי..."

ובהמשך (פ' ע' 14 ש' 26-22):

"יש התכתבויות במסרונים, זה פשוט היה שיק כנגד שיק. זה היה ברור כשמש מבחינתי שלא צריך עוד משהו. אני נותן שיק, מקבל שיק. המשמעות של השיק שלי צריכה להיות שווה לשיק של הנתבע. אם אני מקבל שיק מהנתבע של 51 אלף שקל, אזי אני יכול לתת שיק של 51 אלף שקל לקבלן. כשברור לי שאם קורה משהו, הקבלן לא מבצע את השלב שהוא התחייב לבצע עבור 51 אלף שקל, אז אני יכול לממש את השיק של הנתבע".

1. הנה כי כן, שיק הבטחון נועד להבטיח כי הקבלן יבצע את ההתחייבות אשר כנגדה התובע שילם לקבלן סך של 51,000 ₪. מהי התחייבות זו?
2. מעדות התובע עולה, כי הוא הסכים לשלם לקבלן 51,000 ₪ כהקדמת תשלום, וזאת כדי להבטיח את יציקת הגג של הקומה הראשונה, אשר לפי מסמך ההבנות צריכה היתה להתבצע ביום 19.4.2013. התובע העיד: "אנחנו שילמנו את ה- 51 אלף כנגד היציקה. הקבלן דרש 51 אלף שקלים בטענה שהוא צריך את זה לשלב האינסטלציה. אני הסכמתי לשלם רק אם ישולמו קודם השלבים המוקדמים, היציקה" (פ' ע' 10 ש' 9-7).
3. במסמך ההבנות מיום 12.4.2013 נרשם כי יציקת הגג בקומה א'+המדרגות צריכים להתבצע עד ליום 19.4.2013 (נספח 3 לתצהיר התובע). התובע הסביר כי שלב זה היה בבחינת "אבן הדרך הראשונה של הקבלן" לפי מסמך ההבנות (ס' 18 לתצהירו). התובע, לשיטתו, הסכים להקדים תשלום, וזאת כדי להניע את גלגלי הבניה ולגרום לכך שהיציקה הנ"ל תבוצע. הוא העיד: "ה- 51 אלף שקלים ניתנו אך ורק כדי שהקבלן יבצע את שלב א' בנספח ג', שבו הוא אמור לבצע יציקה ומדרגות של קומה א' במגרש 85 עד ל- 19.4.13" (פ' ע' 12 ש' 18-17). ובהמשך: "סלע המחלוקת הוא 51 אלף שכולם יודעים על איזו יציקה, שלא בוצעה עד היום. היציקה והמדרגות. אני נתתי שיק על 51 אלף שקל לקבלן, כנגד שיק של 51 אלף שקל מהנתבע, אחרת לא הייתי מוסר, זה היה הסיכום" (פ' ע' 13 ש' 20-17). וכן ראו בפ' ע' 7 ש' 29-27): "אז אני אומר שהיציקה של הגג היתה אמורה להיות ביחד עם המדרגות ויש סדר לדברים. קודם מדרגות ואחר כך יוצקים גג. זה במגרש 85...".
4. התובע שילם לקבלן תשלום בסך 51,000 ₪ כנגד יציקת הגג של קומה א' והמדרגות (עדות התובע בפ' ע' 8 ש' 27-9):

"ש. הסיכום היה ככה 24.4 אתה נותן לו 51 אלף שקל ומיד לאחר היציקה אתה נותן לו עוד 40. יציקה, הכוונה ליציקת גג קומה א' במגרש 85?

ת. נכון, אבל כנגד 40 אלף שקל בטחון הייתי אמור לקבל שיק בטחון על אותו סכום.

...

ש. הדבר הכי מוקדם שמופיע ב- 12.4 זה יציקת גג קומה א' 19.4 פלוס מדרגות. ב- 19.4.

ת. נכון.

ש. לכן כשדיברתם על יציקה שתבוצע אחרי שיועבר 51 אלף שקל, הכוונה בדיוק לזה של גג קומה א' פלוס מדרגות שהיתה צריכה להתבצע ב- 19.4 וזה גם מה שכתבת בסעיף 18 בתצהיר שלך.

ת. נכון, אבל לא קרה לא זה ולא זה.

ש. אני מחדד, הסיכום ב- 12.4 שחזר על עצמו גם ב- 23.4 היה אני אתן לאייל הקבלן שיק של 51 אלף שקל, הוא יבצע יציקה שהיתה מתוכננת ל- 19.4 ואחרי שתסתיים היציקה אתן לו 40 אלף שקל.

ת. נכון".

ובהמשך חקירתו: "ש. אחרי היציקה היית צריך לתת לו [לקבלן] עוד 40,000 ₪? ת. נכון" (פ' ע' 14 ש' 11-10).

1. התובע נשאל על מכתב שכתב לקבלן ביום 14.5.2013, שם רשם בס' 7: "בתאריך 24 לאפריל 2013 העברתי לך תשלום על סך 51,000 ₪ עבור האינסטלציה וכנגד היית אמור למסור לי המחאה בסכום דומה כבטחון, ..." (ההדגשה הוספה; נספח ה' לתצהיר המשלים). התובע נשאל מה ענין האינסטלציה לכאן, והסביר (פ' ע' 9 ש' 27 עד ע' 10 ש' 3):

"ה- 51 אלף שקלים שהקבלן דרש, הוא דרש עבור אינסטלציה. היות והוא לא סיים שלבים אחרים שהיו הרבה קודם, אמרתי לקבלן שהוא לא יכול לדרוש כספים שעוד לא הגיע זמנם. היציקה היתה אמורה להסתיים. הוא כבר דרש כספים עתידיים עבור אינסטלציה.

ש. אני לא מבין, לפי נספח 3 [מסמך ההבנות] הסכום של 51 אלף שקל הוא עבור היציקה?

ת. נכון, אבל אין סתירה.

ש. לפי המכתב שלך, ה- 51 אלף שקל הם עבור אינסטלציה. אז מה נכון?

ת. אז הסברתי. הקבלן ביקש 51 אלף שקלים עבור אינסטלציה, שהוא בעצם עוד לא הגיע. אמרתי לו איך הוא יכול לבקש לפני שסיים תקרה של קומה א'? אי אפשר אינסטלציה בלי גג. תשלים את הגג, תקבל 51 אלף על אינסטלציה, זה הכל".

1. הנה כי כן, לדברי התובע עצמו, התשלום שהוקדם בסך 51,000 ₪ נועד להפעיל את הקבלן לבצע את יציקת הגג והמדרגות של קומה א' במגרש 85.
2. הצדדים החליפו ביניהם מסרונים בענין התשלום בסך 51,000 ₪. ייאמר מייד: המסרונים שהוגשו הם תמציתיים ולקוניים, ולא מאפשרים להפיק תמונה עובדתית מלאה ומהימנה. עם זאת, גם מתוך המסרונים עולה שהתשלום בסך 51,000 ₪ נועד ליציקת הגג, וכי לאחריו תוכננו תשלומים נוספים. כך, הנתבע כתב לתובע (מסרון מיום 23.4.2013): "נא תאשר את הסיכום. מחר עד תשע בבקר אתה מעביר 51 [אלף ₪], מיד לאחר היציקה מחר אתה משלם עוד 40 [אלף ₪]. תשלום טיח יחולק לשלושה חלקים. כל השאר עפ"י ההסכם שחתמנו ביום שישי. אני מעביר לאייל שיק". התובע השיב: OK. הנתבע כתב: "אתה מתחייב לשלם 40 מיד אחרי היציקה בשעה 11 בבקר". התובע השיב: "דאג שיכבד את ההסכם, דאג שיעמוד בתאריכים והכל ימשיך כשורה. אמסור לו מחר ב 10:00 40 +51 סה"כ 91K, (רק שלא ישכח את השיק לפקודת רפי כהן), לילה טוב" (ראו בנספח 4 לתצהיר התובע ובנספח א' לתצהיר הנתבע).
3. ואומנם, התובע אישר כי סך של 51,000 ₪ היווה תשלום ראשון עבור היציקה, ולאחריו היו צפויים תשלומים נוספים (פ' ע' 14 ש' 13-10):

"ש. אחרי היציקה היית צריך לתת לו [לקבלן] עוד 40 [אלף ₪]

ת. נכון.

ש. בחלופת המסרונים אין שום מילה שכנגד 40 צריך לתת שיק בטחון?

ת. לא הגענו לזה. הוא לא סיים את ה- 51 אלף ₪".

ובהמשך (פ' ע' 15 ש' 32-29):

"אני הסכמתי לכל תשלום שאני אתן לקבלן, הנתבע עצמו הסתפק בחמישים אלף שקל וביקש לא להכין 40,000 ₪ לקבלן. במידה והיה מבקש הייתי דורש לקבל שיק בטחון גם על ארבעים אלף שקל, לראות שיש ענין של שעות ומתבצעת העבודה, ורק אז היתה מתבצעת העבודה של 40,000 ₪."

ושוב הסביר (פ' ע' 16 ש' 10-5):

" ת. כאשר הסכמתי לשלם 91,000 ₪ בעצם הסכמתי לתת יותר מ-75,000 ובלבד ששלב א' יתבצע בשעות הבוקר, בשעות הצהריים התכוונתי לתת לו עוד 40,000 אלף ₪. אני אומר שאני נותן בבוקר של התאריך 23/04 51,000 ₪ לקבלן כנגד שיק ביטחון בק-טו-בק של הנתבע. בכסף שאני הייתי אמור לשלם לאחר שקיבלתי 51,000 שיק ביטחון של הנתבע, היו בעלי המקצוע אמורים לקבל את הכסף מהקבלן ולהתחיל לעבוד כך שעד לשעה 12 הייתה מסתיימת עבודת היציקה. ב-51,000 ₪ הקבלן לא עמד".

1. מעדות התובע עולה, כי התשלום בסך 51,000 ₪ -- שכנגדו קיבל שיק נגדי מהנתבע -- נועד להבטיח את יציקת הגג בקומה הראשונה והמדרגות; לאחר מכן היה התובע אמור לשלם לקבלן סכום נוסף בסך 40,000 ₪ (לדבריו, כנגד קבלת שיק נגדי נוסף).
2. הנתבע נשאל על מטרתו של התשלום בסך 51,000 ₪ והעיד אף הוא שדובר בתשלום עבור יציקת הגג (פ' ע' 18 ש' 25-15):

"ש. תסכים איתי שהתובע העביר לקבלן סך של 51,000 ₪?

ת. נכון, זה כתוב.

ש. תסכים איתי שבעצם, מדובר בהקדמת תשלום של התובע?

ת. אני לא יכול להגיד את זה, מכיוון שאני לא יודע אם זה הקדמה, אני יודע שדובר שהוא צריך להעביר לו סכום כסף. אני לא יודע אם זה הקדמה או שזה תשלום עתידי עבור היציקה. בתאריך שבו נמסר השיק לקבלן, היציקה טרם בוצעה, אפשר להגיד שזה עתידי, הרי יש בנק של תשלומים ואם הוא חייב איקס אז הוא שילם חלק מהסכום. התשלום של 51,0000 שהתובע שילם לקבלן היה עבור יציקת הגג, הקבלן התנה את היציקה בתשלום. לא היה לו תזרים. אני רוצה להתייחס ליציקה: בטבלה כתוב קומה ב', כלומר מה שרפי אומר לא נכון, זאת אומרת שהקומה א' זו קומת הכניסה, הוא סתם מנסה לבלבל. זאת אומרת שהיציקה של קומה א' ומדרגות בוצעה, על פי העדות של המפקח אלכס ואמיר האדריכל".

1. הצבת התשלום בסך 51,000 ₪ כנגד השלב של היציקה והמדרגות עולה בקנה אחד עם מסמך ההבנות מיום 12.4.2013; לפי מסמך זה, היציקה והמדרגות היוו את "אבן הדרך הראשונה של הקבלן" (בלשון התובע, בסעיף 18 לתצהירו). התובע, שטען באותה עת כי הקבלן אינו עומד בהתחייבויותיו, רצה להבטיח שיבצע את אבן הדרך הראשונה שלפי מסמך ההבנות. לפיכך נאות להקדים לו תשלום, וכנגדו קיבל את שיק הבטחון.
2. יש אם כן לקבוע כממצא עובדתי, כי שיק הבטחון ע"ס 51,000 ₪ נמסר על ידי הנתבע כשיק נגדי לתשלום בסכום זהה שהתובע שילם לקבלן באותו מועד, וזאת כדי להבטיח את יציקת הגג של קומה א' והמדרגות במגרש 85, כאבן דרך ראשונה במסמכי ההבנות.
3. והנה, מהתשתית הראייתית עולה כי הקבלן ביצע את אבן הדרך הנ"ל. מסקנה עובדתית זו נלמדת מן הראיות כדלקמן:
4. ראשית, בתכתובת מזמן אמת בענין ליקויי בניה שונים, לא מופיעה טענה של התובע כאילו הגג של קומה א' טרם נוצק:
5. במכתב התובע לקבלן מיום 14.5.2013, נרשם בענין מגרש 85:

"היה עליך לבצע את יציקת מרפסת סלון וחומה היקפית עד 1 למאי 2013. חמור, מכך, התבקשת בפגישה עם נציג חב' הלר (החברה לפיתוח רחובות) שנפגש אתך באתר ביום 24 לפברואר לסגור ולמלא חול סביב המגרש כדי שיתאפשר להניח תשתיות מים וחשמל (איכות הבניה נפגעת מחוסר השקיה מספקת אם בכלל של יציקות הבטון), והדבר טרם בוצע עד היום" (נספח ה' לתצהיר המשלים מטעם התובע).

עיננו הרואות כי יציקת הגג והמדרגות – לא מופיעות במכתב. הדעת נותנת, כי לולא עמד הקבלן ביציקת הגג והמדרגות, שנקבעו כ"אבן דרך ראשונה" לפי מסמך ההבנות מיום 12.4.2013, היה התובע מתלונן על כך במכתב התלונה הראשון שכתב לקבלן לאחר שנחתם מסמך ההבנות, ובוצע תשלום בסך 51,000 ₪.

1. במכתב המפקח אלכס זכרמן מיום 29.5.2013 נרשם: "מגרש 85 נמצא בשלב מעטפת סיום מעטפת של קומה א' ללא קירות פנימיים. ללא פיתוח וללא חומה זמנית ו/או חומה היקפית. חסר משטח יצוק למרפסת סלון" (נספח א'1 לתצהיר משלים מטעם התובע). גם כאן, יציקת הגג והמדרגות לא מופיעות. יש להניח, כי אם הגג של קומה א' במגרש 85 היה חסר, היה המפקח מציין זאת.
2. הוא הדין במכתבו של האדריכל אמיר קול מיום 29.5.2013, שענינו: "אישור מצב בניה בחלקה 228 בגוש 3694, מגרשים 60, 85" (נספח ו' לתצהיר המשלים מטעם התובע). נרשם: "מגרש 85 – מצב של שלד בלתי גמור. קומה א' במצב מעטפת לא גמורה. טרם בוצעו עבודות הפיתוח. חסרים: גדר היקפית, משטח חניות ויציקת משטח יציאה מהסלון". ושוב, במסמך המסכם את החסרים על ידי בעל מקצוע מוסמך, לא נרשם העדר הגג והמדרגות.
3. ואמנם, התובע הודה בחקירתו הנגדית כי הקבלן ביצע את יציקת הגג של קומה א' במגרש 85. תחילה טען שהיציקה לא בוצעה (פ' ע' 12 ש' 21-17). ואולם בהמשך חקירתו הנגדית אישר, כי "קומה א'" היא קומת הכניסה בבית בן 3 קומות, המכיל מרתף, קומת כניסה (היא קומה א'), ומעליה קומה ב': "יש מרתף, פה זה מוגדר קומת הכניסה כקומה א', ובמסמך הזה קומה א' מוגדרת כקומה ב'" (עדותו בפ' ע' 13 ש' 25). התובע אישר, לאחר עיון בתמונות, כי הגג של קומת הכניסה (היא קומה א') – נוצק (פ' ע' 13 ש' 31 עד ע' 14 ש' 3):

"ש. אני מפנה לתמונה הראשונה בנספח 9. זה קומת הכניסה ובניה מעליה. היה פה גג לקומת הכניסה?

ת. כן.

ש. אז יש גם רצפה וגם גג.

ת. יש גג לקומת כניסה, אין גג לקומה מעל".

1. על רקע עדות התובע ומכתביהם של בעלי המקצוע מטעמו בזמן אמת, יש לקבוע כי יציקת הגג והמדרגות של קומה א' במגרש 85 - בוצעו.
2. התובע העיד כי עם סיום אבן הדרך הנ"ל, היה עליו להחזיר את שיק הבטחון לנתבע (פ' ע' 10 ש' 14-10):

"ש. מתי אתה רשאי לממש את השטר של הנתבע? ברגע שנעשתה אינסטלציה צריך להחזיר לו שיק או כשמסתיים היציקה?

ת. כשמסתיימת היציקה פלוס המדרגות. אי אפשר לבצע אינסטלציה כשאין מבנה. אז אני יכול לקחת את ה- 51 אלף שקל ואם אין לי תשלומים נוספים אני אמור להחזיר את זה לנתבע. כן. כשהקבלן מבצע את שמוטל עליו, אני מחזיר את הכסף. זה הסיכום".

1. לשיטת התובע עצמו, מימושו של שיק הבטחון הותנה בכך שהקבלן לא יבצע את השלב המסוים "שהוא התחייב לבצע עבור 51 אלף שקל". כדבריו (פ' ע' 14 ש' 26-22): "זה פשוט היה שיק כנגד שיק. זה היה ברור כשמש מבחינתי שלא צריך עוד משהו. אני נותן שיק, אני מקבל שיק. המשמעות של השיק שלי צריכה להיות שווה לשיק של הנתבע. אם אני מקבל שיק מהנתבע של 51 אלף שקל, אזי אני יכול לתת שיק של 51 אלף שקל לקבלן. כשברור לי שאם קורה משהו, הקבלן לא מבצע את השלב שהוא התחייב לבצע עבור 51 אלף שקל, אז אני יכול לממש את השיק של הנתבע".
2. כאמור, ביום 21.5.2013 הורה הנתבע לבטל את שיק הבטחון (ר' הודעת ביטול - ת/1). הוא העיד: "המהלך היה שאני נתתי את שיק הבטחון ביום שבו נרשמו שלבי הבניה ב- 12/4, התובע נתן 51,000 ₪ אני לא זוכר מתי, ואז הקבלן ביצע את היציקה ואז התובע היה צריך להשלים את ה- 40,000 ₪ כתשלום לקבלן ומכיון שזה לא שולם, אז התחלנו לריב" (פ' ע' 20 ש' 22-20).
3. ייאמר מיד: עדות הנתבע סבלה מאי דיוקים. בתצהיר ההתנגדות הצהיר כי הסכים לתת את שיק הבטחון "בתנאי שרפי כהן יקדים את התשלום וישלם לקבלן סך של 75,000 ₪ לידי הקבלן ביום ראשון ה- 14/4/13 בבוקר" (ס' 15). לדבריו, לאחר מספר ימים נכח לדעת שרפי לא העביר את התשלום, וביקש לקבל את השיק שלו בחזרה (ס' 17 לתצהיר ההתנגדות): "לאחר שחלפו מספר ימים ונוכחתי לדעת כי רפי כהן לא העביר את התשלום הנ"ל לידי הקבלן, אמרתי לרפי כהן שאני מבקש לקבל את השיק חזרה ושאני מרגיש מרומה". ובהמשך: "רפי כהן לא החזיר לי את השיק, שנמסר לו לביטחון, בתנאי שיקדים ויבצע את התשלום הנ"ל, ולכן כשהוא הציג את השיק לפרעון, דבר שהוא לא היה רשאי לעשות, מסרתי לבנק הודעת ביטול ביחס לשיק" (ס' 18 לתצהיר ההתנגדות).
4. בתצהיר העדות הראשית, הנתבע התייחס מחדש לסכומי התשלום ולמועדיהם. "בעקבות תצהיר עדותו הראשית של רפי כהן, שבו הוא התייחס לסך של 91,000 ₪ ... בדקתי את הודעות ה- SMS במכשיר הסלולארי שלי. או אז התברר לי, כי בתחילה דובר על כך שרפי כהן ישלם לקבלן סך של 51,000 ₪ ביום ראשון בבוקר ועוד 40,000 ₪ בסוף היום. ב- SMS שרפי שלח לי הוא כתב שה- 51 כבר מוכנים מאתמול ושאל רק איך לחלק את ה- K40. בסופו של יום סוכם, שבנוסף ל- 51,000 ₪ שעל רפי לשלם לקבלן ביום ראשון בבוקר, בסוף היום הוא ישלם 25,000 ₪, ויתן שיק נוסף של 15,000 ₪.

כלומר, ביום ראשון ה- 14/04/13 על רפי לשלם לקבלן 51,000 ₪ בבוקר וכן לשלם לו 25,000 ₪ אחרי היציקה ב- 11:00 בבוקר ולתת לו שיק נוסף (שיכול להיות דחוי) של 15,000 ₪.

מאחר וביום ראשון היה על רפי לשלם 51,000 ₪ בבוקר ואחר כך עוד 25,000 ₪, אני זכרתי לציין בתצהירי בתמיכה להתנגדות לביצוע שיק שמדובר ב- 75,000 ₪" (ס' 10 לתע"ר).

1. הסתירה הנ"ל בענין הסכומים יושבה בכך שהתברר כי הפער שבין 75,000 ₪ (שבתצהיר ההתנגדות) לבין 91,000 ₪ (שבתצהיר העדות הראשית) היה חלק מחילופי הדברים עובר למסירת שיק הבטחון. התובע עצמו הסביר (פ' ע' 14 ש' 29 עד ע' 15 ש' 2):

"ש. הנתבע טוען שפרט לתשלום של 51 אלף שקל, היית צריך לשלם עוד והסכום הוא 75 אלף ₪.

ת. היה 75 ועיגלנו את זה ל- 91 ואני הסכמתי, שזה אומר 51 +40. לאורך כל הדרך נתתי לקבלן להבין שכסף יש, רק תיבנה. תתקדם. 75 היתה הצעה של הנתבע ושל הקבלן, יותר של הנתבע כי הוא היה הרוח החיה, שלא צריך אולי 91, גם 75 זה בסדר, כי זה תלוי בשלבי האינסטלציה ואני הסכמתי גם לתת 91 רק שיבנה. שיתקדם".

1. התובע הודה כי לפי הסיכום בינו לבין הנתבע, הרי שלאחר ביצוע אבן הדרך הנ"ל, היה עליו לשלם לקבלן עוד 40,000 ₪: "במהלך הערב של ה- 23/4/13 הפעיל הנתבע לחץ כבד באמצעות מסרונים רבים לתוך הלילה בהם שידל אותי לשלם לקבלן 91,000 ₪, שמחולקים ל- 51,000 ₪ שישולמו לאלתר וסך של 40,000 ₪ נוספים שישולמו לאחר היציקה של הגג והמדרגות של קומה א' בבית המגורים הנבנה במגרש 85" (ס' 20 לתצהירו). ובחקירתו: "ש. אחרי היציקה היית צריך לתת לו עוד 40? ת. נכון" (פ' ע' 14 ש' 11-10).
2. התובע העיד שלא ביצע תשלומים נוספים לקבלן, משום שלטענתו הקבלן לא עמד בלוח הזמנים, ולבסוף חדל כליל מלבצע עבודה (ס' 12-11 לתצהיר המשלים). ואולם טענות אלה, המופנות כנגד הקבלן, אינן מזכות את התובע בזכות לממש את שיק הבטחון. אין לקבל את טענת התובע, המבקשת לקשור בין השיק הנגדי לבין מלוא התחייבויותיו של הקבלן (ס' 30 לתצהירו). כאמור, אין יסוד להניח כי הנתבע הסכים לערוב לכל התחייבויות הקבלן שלפי חוזה הבניה. גם אין בסיס ראייתי להניח, כי הנתבע נטל על עצמו לערוב להתחייבות החדשה של הקבלן מיום 14.4.2013 בענין "תוספת ביצוע עבודות" (נספח ג' לתצהיר המשלים של התובע). כאמור, מסמך זה לא נחתם על ידי הנתבע, וזאת להבדיל מ"מסמכי ההבנות" מיום 12.4.2013, עליהם חתם "כעד".
3. בנסיבות אלה, לא נפל פגם במהלך של ביטול שיק הבטחון על ידי הנתבע. הנתבע היה רשאי להניח כי לאחר יציקת הגג, התובע יתקדם במסלול התשלומים המוסכם. "כשהבנתי שהעסק הולך ומסתבך", כדבריו, ו"התובע לא כיבד את חלקו בהסכם, אז ביטלתי את השיקים" (פ' ע' 20 ש' 11-10). התובע לא היה זכאי להפעיל את שיק הבטחון, מהטעם שהוא נמסר להבטחת אבן דרך מסוימת (יציקת הגג) שבוצעה, ולמרות זאת התובע נמנע מלהתקדם ביצוע התשלומים שהוסכמו.
4. ניתן לסכם את הממצאים העובדתיים כדלקמן:
5. הנתבע מסר לתובע שיק בטחון. הצדדים לא ליוו את שיק הבטחון בהסכם כתוב או בתרשומת. מטרתו של שיק הבטחון, לא הוגדרה בצורה ברורה או מפורשת.
6. מהתשתית הראייתית עולה כי שיק המריבה נמסר ביום 24.4.2013, כשיק נגדי לתשלומים שהתובע ביצע לקבלן באותו מועד ובאותו סכום (51,000 ₪).
7. התובע שילם את הסכום הנ"ל לקבלן לצורך ביצוע "אבן הדרך הראשונה" שלפי מסמכי ההבנות מיום 12.4.2013: יציקת גג + מדרגות קומה א' במגרש 85. התובע הודה, כי שיק הבטחון נועד להבטיח את ביצועו של שלב זה על ידי הקבלן. למשל: "ה- 51 אלף שקלים ניתנו אך ורק כדי שהקבלן יצבע את שלב א' בנספח ג', שבו הוא אמור לבצע יציקה ומדרגות של קומה א' במגרש 85..." (פ' ע' 12 ש' 18-17); וכן: "אני נתתי שיק על 51 אלף שקל לקבלן, כנגד שיק של 51 אלף שקל מהנתבע, אחרת לא הייתי מוסר, זה היה הסיכום" (פ' ע' 13 ש' 20-18); וכן: "המשמעות של השיק שלי צריכה להיות שווה לשיק של הנתבע. אם אני מקבל שיק מהנתבע של 51 אלף שקל, אזי אני יכול לתת שיק של 51 אלף שקל לקבלן. כשברור לי שאם קורה משהו, הקבלן לא מבצע את השלב שהוא התחייב לבצע עבור 51 אלף שקל, אז אני יכול למממש את השיק של הנתבע" – פ' ע' 14 ש' 26-23).
8. לפי התשתית הראייתית, יציקת הגג והמדרגות של קומה א' - בוצעו. למרות זאת, התובע לא שילם לקבלן תשלומים עוקבים -- סך של 40,000 ₪ כהשלמה ל- 91,000 ₪ (וגם לא החזיר לנתבע את שיק הבטחון).
9. בנסיבות אלה, הנתבע הוכיח כי נשמט הבסיס לזכאותו של התובע מכח שיק הבטחון, וביטולו נעשה כדין.
10. למען הסדר הטוב אציין, שאין בידי לקבל את טענת ב"כ התובע, לפיה תצהיר העדות הראשית של הנתבע סובל מהרחבת חזית פסולה (ס' 12 ו- 16 לסיכומיו; ס' 6 לסיכומי התשובה). בתצהיר ההתנגדות (המשמש ככתב הגנה), טען הנתבע כי התובע לא היה רשאי להציג את שיק הבטחון לפרעון, שכן לא העביר לקבלן את מלוא התשלומים המוסכמים (ס' 15, 18). זו טענתו המרכזית של הנתבע, עליה חזר גם בתצהיר העדות הראשית (וראו למשל, בס' 20). זאת ועוד: מתצהיר העדות הראשית של התובע, וכן מתצהירו המשלים, עלה כי התובע ביקש לקשור בין שיק הבטחון לבין מכלול התחייבויותיו של הקבלן כלפיו, מכח חוזה הבניה; מכח מסמכי ההבנות; וכן מכח ההתחייבות לתוספת ביצוע ללא תוספת תשלום מיום 14.4.2013. כך, בסעיף 30 לתצהיר העדות הראשית, התובע טען: "לצערי, גם הקבלן לא קיים את התחייבותו ולאחר שקיבל את הסך של 51,000 ₪, לא עשה דבר וחצי דבר מהתחייבותו בהתאם להסכם או למסמך ההבנות". בסעיף 7 לתצהיר המשלים, התובע פירט את טענותיו בענין הפרת חוזה הבניה מצד הקבלן, וכן הוסיף את הפרת ההתחייבות שלפי המסמך מיום 14.4.2013. בנסיבות אלה, לא היה פסול בכך שהתובע יבהיר את גרסתו בכל הקשור לנסיבות של מסירת השיק ואין לראות בכך הרחבת חזית.
11. אשר על כן, התביעה נדחית. התובע יישא בהוצאות הנתבע בהליך דנא בסך 15,000 ₪.

ניתן היום, י"ד תמוז תשע"ו, 20 יולי 2016, בהעדר הצדדים.