1. בפני תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעים בתאונת דרכים.

2. כנטען בכתב התביעה, בתאריך 8.1.13, בשעה 08:00 או בסמוך לכך, בצומת שדרות יצחק רבין במודיעין, פנה רכב התובעים שמאלה, סיים את הפניה, החל בנסיעה ישרה כאשר רכב הנתבעות הגיח מימין ופגע ברכבו.

עוד נטען כי בכיוון נסיעת רכב הנתבעות קיים תמרור עצור כשנתבעת 2 לא צייתה לו ולפיכך קרתה התאונה. כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב התובעים נזקים בדלת אחורית ימנית, בסף מדרכה אחורי ימני, בסך של 8,222 ₪. בשל כך עתרו התובעים לפצותם בעלות תיקון הנזק, שכר טרחת שמאי בסך 1,170 ₪, ירידת ערך הרכב בסך 1,996 ₪ ועוגמת נפש בסך של 500 ₪, סה"כ 11,888 ₪.

3. הנתבעים, בכתב הגנתם, טענו כי רכב הנתבעות עצר בצומת בסמוך לתמרור עצור וכשהמשיך ישר בנסיעה הגיח רכב התובעים ופגע ברכב הנתבעות שנסע ישר.

לדברי הנתבעות, הנזק שנגרם לרכבן בחזית קדמית ימנית, בסך של 5,545 ₪, בתוספת מע"מ וירידת ערך בסך של 1,242 ₪.

עוד טענו הנתבעות, כי הנזקים בסף מדרכה ימני ברכבו של התובע ומגן אחורי ברכבו, אינם כתוצאה מהתאונה ולפיכך עלות תיקון רכב התובעים עומד רק על 6,876 ₪ וירידת הערך עומדת על 998 ₪.

4. בדיון שבפני חזרו תובע 1 ונתבעת 2 על טענותיהם בדבר נסיבות קרות התאונה. כמו כן, העידו מר איציק משה – השמאי מטעם התובע ומר שמואל מירוביץ – השמאי מטעם הנתבעות. כן הוגשו לתיק בית המשפט חוות דעת שמאי מטעם התובעים, מטעם הנתבעות וחוות דעת נגדית מטעם הנתבעות, ממנה עולה כי להערכתו של שמאי הנתבעות הפגיעה בסף ימין ושיפוץ מגן אחורי לא קשורים לארוע התאונה.

5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדים שבפני, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל, ואנמק.

עיון בתמונות שהוגשו הן מטעם התובעים והן מטעם הנתבעות עולה כי בכיוון נסיעתו של רכב התובעים קיים תמרור האט ותן זכות קדימה ובכיוון נסיעת רכב הנתבעות קיים תמרור עצור.

נציג נתבעת 1 טען בפני כי העובדה שישנם תמרורים הקובעים כי כל אחד מהנהגים חייב ליתן זכות קדימה, הרי שהתמרור במקרה זה אינו יכול לקבוע את זכות הקדימה ויש להתייחס למקרה כאילו אין תמרורים בצומת ומשכך זכות הקדימה בהתאם לתקנות התעבורה היא לרכב הנתבעות, הואיל ורכב התובעים פנה שמאלה ורכב הנתבעות נסע ישר.

אין בידי לקבל טענה זו באשר מתן זכות הקדימה בהתאם לתמרור המוצג בכיוון נסיעת רכב הנתבעות מחייב עצירה מוחלטת ומתן זכות קדימה לכל מי שנכנס לצומת. כך שתמרור עצור בהחלט גובר על תמרור האט ותן זכות קדימה.

כמו כן, עיון בתמונות הנזקים בשני כלי הרכב מגלה כי רכב התובעים השלים פניה שמאלה, נסע ישר, והפגיעה בו היתה בסמוך לתמרור העצור של רכב הנתבעות, כאשר הפגיעה ברכב התובעים היתה בכנף ימנית אחורית וברכב הנתבעות בחזית הימנית. היינו, רכב התובעים הספיק לנסוע מרחק מסויים מהתמרור ואילו רכב הנתבעות היה בסמוך לתמרור. מכאן, ניתן לקבוע כי רכב הנתבעות לא נתן זכות קדימה לרכב שהגיע משמאלו ושכבר היה במצב של כמעט השלים את חצית הצומת.

ומכאן האחריות לקרות התאונה נופלת על הנתבעות.

6. באשר לנזקים שנגרמו לרכב התובעים, לאחר ששמעתי את שני השמאים שהעידו בפני, כמו גם עיינתי בתמונות הנזקים בכלי הרכב של התובעים ושל הנתבעות, אני קובעת כי חוות דעת השמאי שהוגשה מטעם התובעים מתאימה לנסיבות קרות התאונה וכי, כידוע, ואין צורך בהוכחה, כי בעת בלימת רכב, בלימת חירום, כפי שהיתה בעת התאונה, רכב הנתבעות הנמיך את עצמו כתוצאה מהבלימה ומשכך הפגיעה בסף מדרכה ימני בהחלט מתאים לנסיבות קרות התאונה.

אינני מקבלת את חוות דעתו של השמאי מטעם הנתבעות אשר, אף לדבריו, בדק את רכב התובעים דקות ואפילו לא פתח את דלת הרכב, מה שמעיד על בדיקה שטחית, לא מקצועית ואילו עדותו בבית המשפט או ליתר דיוק סגנון עדותו בבית המשפט אינה מעידה על מקצועיות.

7. בנסיבות אלה, אני מקבלת את התביעה וקובעת כי הנתבעות, יחד ולחוד, תשלמנה לתובעים, סך של 11,388 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה – 9.10.13 ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן, תשלמנה הנתבעות, ביחד ולחוד, הוצאות משפט לתובעים בסך של 1000 ₪ שישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בתוך 15 יום מהיום.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ד, 23 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.