זוהי תביעה כספית על סך של 60,647 ₪ בגין אירוע תאונה מיום 01.05.13.

טענות הצדדים

1. על פי טענת התובעת, ביום התאונה, ועת נהגה ברכבה ברחוב המגינים בחיפה, התפרץ רכב הנתבע 1 לכביש הראשי מכביש צדדי במהירות, ללא זהירות וללא מתן זכות קדימה, תוך פגיעה ברכבה.
2. התובעת צירפה חוות דעת לכתב התביעה ולפיה, הנזק שנגרם לרכב, הינו בשיעור של 40,785 ₪, בנוסף לירידת ערך בשיעור של 8,816 ₪. כן, צירפה התובעת חשבון שכ"ט שמאי בסך של 1,501 ₪.
3. לטענת התובעת, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים, ובשל כך, מבקשת לחייבם בפיצוי בגין הנזקים.
4. הנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה מטעמו, וביום 22.01.14 ניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה.
5. מנגד, ביקשה הנתבעת 2 להורות על סילוק התביעה כנגדה על הסף. לטענתה, לנתבע 1 לא היה כיסוי ביטוחי ביום התאונה, בשל אי שיתוף פעולה עם הנתבעת וחשד למסירת פרטים כוזבים אודות התאונה, זהות הנהג, בין אם בעצמו ו/או באמצעות מי מטעמו, מתוך כוונת מרמה ועשיית עושר ולא במשפט על חשבון הנתבעת 2.
6. הנתבעת 2 טענה כי הנתבע 1 סירב או נמנע מלמסור מידע על רישיון הנהיגה שלו ממשרד הרישוי, ובכך הפר את תנאי הפוליסה, ואף בשל כך אין כיסוי ביטוחי.
7. הנתבעת 2 מבקשת להורות על דחיית התביעה.

דיון ומסקנות

1. ביום 22.10.14 התקיים דיון בפניי, בו נחקרו התובעת ובעלה, וכן חוקרת מטעם הנתבעת 2.

האחריות

1. בעדותה בפניי העידה התובעת אודות התאונה לרבות מנגנון התאונה ומיקום הנזקים. בחקירתה של התובעת לא נתגלו סתירות שיש בהם לפגום במהימנות הגרסה, מה גם שעדותה של התובעת נתמכת הן בעדות בעלה, אשר הגיע למקום התאונה, בזמן בו עוד עמדו הרכבים המעורבים במקום.
2. בעלה של התובעת תיאר את הנזקים שנגרמו לרכב, וכן העיד כי דיבר עם הנתבע 1 אשר הודה בפניו שהפגיעה ברכב אירעה באשמתו. בעלה של התובעת תיאר את הנתבע 1, כאשר תיאורו מתיישב עם עדות התובעת בעניין.
3. מצאתי את עדותה של התובעת וכן עדות בעלה, כעדויות אמינות, קוהרנטיות ואותנטיות שיש לתת בהן אמון.
4. בנוסף, עדותה של התובעת מתיישבת עם גרסתה לתאונה כפי שעלתה בהודעה על תאונה שהועברה למבטחת רכבה, שהעתקה צורף לכתב התביעה, וכן עם ההודעה אשר נמסרה לנתבעת 2 על ידי מבוטחתה (נספח ב' לכתב ההגנה).
5. לא זו אף זו, עדותה של התובעת וכן תשובותיה בחקירתה הנגדית, הן בעניין מנגנון התאונה והן לעניין תיאור הנהג/הנתבע 1, מתיישבות עם דבריה בפני חוקרת הנתבעת 2, דבר שיש בו כדי לחזק את גרסתה לעניין נסיבות התאונה.
6. אציין כי תשובתה של החוקרת, מטעם הנתבעת 2, אליה אתייחס בהמשך, לפיה לא קיים קשר ו/או היכרות בין התובעת ובעלה לנתבע 1, יש בה כדי לחזק את מהימנות דבריהם של האחרונים בדבר נסיבות התאונה.
7. כאמור, הנתבעת 2 ניסתה באמצעות עדות החוקרת מטעמה, אשר חקרה את הנתבע 1 אודות התאונה (נ/2), להצביע על סתירות, שיש בהם כדי להביא לשלילת הכיסוי הביטוחי, ככל ולטענתה התגלו סתירות באשר לזהותו של הנהג/הנתבע 1.
8. יחד עם זאת, הגם שלטענת החוקרת ההודעה הנ"ל הוקלטה על ידה, אלא שהנתבעת 2 לא דאגה לצרף אותה הקלטה ו/או התמליל שלה. בנוסף, על אף ידיעת הנתבעת 2 כי ההודעה של הנתבע 1 בפני החוקרת אינה חתומה, אלא שהנתבעת 2 לא ביקשה לזמן את הנתבע 1, על מנת לעמתו עם תוכן ההודעה הנ"ל, ובכך נשארה בפנינו עדותו של הנתבע 1, שהינה בבחינת עדות שמועה, שבנסיבות, אין לתת לה כל משקל.
9. מהעדויות שנשמעו בפניי, הוכח התרחשותו של מקרה הביטוח. יחד עם זאת, באשר לטענת המרמה, הרי לפי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, פטורה המבטחת אם הוכחה מרמה בתביעת תגמולי ביטוח. כלל הוא בתביעות לתגמולי ביטוח עקב נזקי רכוש כי על המבוטח נטל הראיה להוכיח את התרחשות מקרה הביטוח, ועם הרימו נטל זה עובר הנטל אל כתפי המבטח להראות כי מתקיים אחד הסייגים לפטור מהחבות החוזית המוטלת עליו מכוח הפוליסה (ע"א 497/85 אשל נ' ריט, פ"ד מב (1) 89, 94; ע"א 678/86 חניפס נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג (4) 177, 184; רע"א 3577/93 הפניקס נ' מוריאנו, פ"ד מח (4) 70, 78).
10. ברע"א 230/98 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נגד אחמד נסרה (פורסם בנבו) נקבע כך:

"סעיף 25 הנ"ל נועד (בין השאר) להרתיע את המבוטח מלמסור למבטח עובדות כוזבות, או להעלים ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות, בכוונת מרמה, כשהסנקציה להפטרו של המבטח היא פטור מוחלט מהחבות... הפרשנות חייבת להיות כזאת שלא תכשיל את המטרה שלשמה חוקק הסעיף, והיא כאמור, להרתיע את המבוטח מלבצע את המעשים הכלולים בו בכוונת מרמה."

1. כן נקבע כי הדיבור "בכוונת מרמה" כולל את שלושת היסודות הבאים:

א. מסירת עובדות בלתי נכונות או כוזבות;

ב. מודעות של המבוטח לחוסר הנכונות האמור;

ג. כוונה להוציא כספים שלא כדין על יסוד העובדות הבלתי נכונות;

1. על אף טענתה של הנתבעת 2 בדבר אי שיתוף פעולה מצד מבוטחה, הרי מעיון במסמך נ/2 עולה כי מבוטחה נחקר, ולא סירב למסור פרטים, כך שמלבד העלאת טענה זו, לא השכילה הנתבעת 2 להוכיחה. לא זו אף זו, על אף טענת הנתבעת 2, לא הוכח בפניי כי מסרבת היא להעניק לו ייצוג משפטי, בשל העדר כיסוי ביטוחי, ככל ולא הוכיחה האחרונה כי שלחה כל הודעה ברוח זו למבוטח.
2. מכאן אין לי אלא לדחות טענתה של הנתבעת 2 בדבר אי שיתוף פעולה מצד מבוטחה, מרמה ו/או מסירת פרטים כוזבים אודות נסיבות האירוע נשוא התביעה.

אשם תורם

1. על אף קביעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים, אלא יחד עם זאת, מצאתי להטיל על התובעת אשם תורם בגין התאונה בשיעור של 15%. קביעתי זו באה לאור העובדה כי בחקירתה בפניי, אישרה התובעת כי על אף שהתאונה אירעה באור יום, בכביש פנוי אותו היא מכירה, לרבות הירידה ממנה בא רכב הנתבעים, אלא שלא הסתכלה לכיוון ממנו בא הנתבע 1.
2. הגם שלטענתה יש לה זכות קדימה בכביש בו נסעה, היה על התובעת להיות ערה לא רק למתרחש בכביש בו נסעה, אלא גם לנקוט במידת הזהירות, ולהיות ערה למתרחש בכבישים המובילים לכביש זה, הגם שזכות הקדימה היא שלה, וזאת במטרה להימנע, ככל האפשר מהתנגשויות, כפי שאירע במקרה דנן.

הנזק

1. באשר לנזק, התובעת צירפה חוות דעת שמאי לגבי הנזקים שנגרמו בתאונה, לרבות בגין ירידת ערך הרכב וכן תשלום שכ"ט השמאי. לאור מנגנון התאונה ונסיבות התרחשותה, מצאתי כי הנזקים על פי חוות דעת השמאי והתמונות שצורפו (ת/2), משתלבים עם גרסת התובעת, לאופן התרחשות התאונה. מנגד, הנתבעת 2 לא הגישה כל חוות דעת נגדית מטעמה, הן לעניין נזקי רכב התובעת והן לעניין ירידת ערך הרכב, ואף בחרה לא לחקור את השמאי על חוות דעתו הנ"ל.
2. בכך, אני מאמצת את מסקנותיו של השמאי כפי שעלו בחוות דעתו, באשר לנזק אשר נגרם לרכבה של התובעת, לרבות בגין ירידת ערך הרכב.
3. יחד עם זאת, התובעת לא הוכיחה טענותיה בכל הקשור לראש הנזק של הוצאות, לרבות שימוש ברכב חלופי ומוניות, עוגמת נפש ואי נוחות, ובמה התבטא ראש נזק זה.

סוף דבר

1. אני מקבלת את התביעה, באופן חלקי, ומחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובעת, הסך של 49,601 ₪, בצירוף שכ"ט שמאי בסך של 1,501 ₪, בסך הכל 51,102 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (11/10/13 ) ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעת 2 , לשלם לתובעת אגרת בית משפט על סך של 1,516 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (11/10/13) ועד התשלום בפועל, ושכ"ט עו"ד בסך של 6,029 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב חשוון תשע"ה, 05 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.