הנאשם נידון בהעדר ב- 95.11.13 בגין עבירה של נהיגה ברשיון נהיגה שפקע כשנתיים ימים לפני מועד ביצוע העבירה.

פסה"ד נשלח אליו בדואר.

ב"כ הנאשם מבקש כי ביהמ"ש יפסוק בהתאם להלכת "גאבר" וייחשב את הפסילה ממועד מתן פסה"ד.

אין אני סבור כי הנסיבות דומות, לא מדובר כאן ברשיון , שהופקד ברשות חוקית אחרת.

לא מדובר בנאשם הנחשב כאילו מעולם לא היה לו רשיון ולכן, לא היה לו מה להפקיד ואין גם חובת הגשת תצהיר.

עולה מן האישום עצמו וגם מאישור מ. הרשוי כי היה ברשות הנאשם לא רק רשיון קבוע שפקע תוקפו אלא גם רשיון זמני, שגם זה חובה להפקיד.

ב"כ הנאשם מצרף אישור תפיסת רשיון משטרתי מיום 03.08.13, קרי כ- 3 חודשים לפני שנידון בהעדר כאמור.

ככל הנראה מתייחס אישור זה לעונש פסילה קודמת !

אין לטופס השלכה לתיק זה, אבל מתוכנו ניתן לראות כי הוחתם הנאשם על כך כי אותה פסילה תמונה רק מיום הפקדת הרשיון ב- ביהמ"ש.

החוק גם קובע כי מנין הימים שיחלוף עד להפקדת הרשיון לא יבוא בחשבון העונש.

בפועל, הנאשם היה חייב להפקיד רשיון, גם אם פקע ואין ברשותו, תצהיר, ולכן, בהעדר תצהיר , שלא צורף לבקשה, אין מקום לתת צו חישוב.

יחד עם זאת, ורק מלפנים משורת הדין, כדי לסיים הליך זה כמה שיותר מהר, אפטור את הנאשם מחובת תצהיר, ואחשב בבקשה כולה כעונה על תנאי ההפקדה הקבועים בחוק כדי לקבוע כי הפסילה תמונה ממועד הגשת הבקשה.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ז, 23 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.