לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 11.9.13 בירושלים.

1. במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של רכב מ.ר. 7999965 (להלן: "רכב התובע").
2. הנתבעת היתה במועדים הרלבנטיים הבעלים של רכב משאית מ.ר. 327772 (להלן: "המשאית").
3. מוסכם בין הצדדים כי ביום 11.9.13 אירעה התנגשות בין צדו השמאלי קדמי של רכב התובע לבין צדה הימני אמצעי של המשאית. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות.
4. גרסת התובע הינה כי הגיע לפינת הרחובות ריינס - ניסנבאום בירושלים מתוך כוונה לפנות לרח' ניסנבאום. אז ראה את המשאית שלפניו מנסה להיכנס אף הוא לרחוב ניסנבאום. התובע עצר את רכבו על מנת לאפשר למשאית הנתבעת להיכנס לרחוב. תוך כדי ניסיון נהג המשאית להיכנס לרחוב ניסנבאום, פגעה המשאית בצדו השמאלי קדמי של רכב התובע.
5. גרסת הנתבעת לאופן התרחשות התאונה היא שונה. הנתבעת טוענת כי נהג המשאית ביקש להיכנס מרח' הרב ריינס לרח' הרב ניסבאום בירושלים. התובע אשר נסע מאחורי המשאית לא אפשר למשאית להשלים את כניסתה לרחוב, ניסה לעקוף אותה, תוף שהוא פוגע בצדה הימני של המשאית.

דיון והכרעה

1. העידו בפני התובע וכן מר נידאל חרובי, נהג המשאית.
2. התובע העיד כי כאשר הגיע לצומת הרחובות ריינס - ניסנבאום, הבחין במשאית המנסה להיכנס לרחוב בין שני כלי רכב שעמדו בצדי הכביש. לפיכך, עצר את רכבו לאחר רכב חונה, והמתין שהמשאית תשלים את פנייתה. תוך כדי שנהג המשאית ניסה להיכנס לרחוב ניסנבאום, פגעה המשאית ברכב התובע בפינה השמאלית קדמית.
3. מנגד העיד נהג המשאית, כי נסע לפני רכב התובע וביקש לפנות ימינה לרח' ניסנבאום. תוך כדי ביצוע הפניה הגיע רכב התובע ופגע במשאית בצדה הימני אמצעי.
4. לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, שכן התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו.
5. כך, עדות התובע לא נתמכה בראיה חיצונית כלשהי שיש בה להוכיח כי גרסתו היא הנכונה, ולא מצאתי טעם להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת נהג המשאית. עוד אציין, כי מתמונות הנזק ברכב התובע עולה, כי ברכב התובע ישנה פגיעה מסוג מעיכה פנימה בפינה השמאלית קדמית. פגיעה מסוג זה מתיישבת יותר עם גרסת נהג המשאית לפיה, התובע אשר ניסה להיכנס לרחוב ניסנבאום, הוא שפגע במשאית, שכן אחרת סביר שאופי הנזקים ברכב התובע היה צריך להיות מסוג שפשוף. זאת ועוד, הנזק במשאית הוא בצדה האמצעי ימני, כאשר התובע מודה כי המשאית נכנסה לפניו לרחוב ניסנבאום. מיקום הנזק במשאית תומך בגרסת נהג המשאית כי התובע הוא שנכנס לרחוב בחוסר זהירות ולא אפשר לנהג המשאית להשלים את הפנייה לרחוב ניסנבאום בבטחה.
6. לאור האמור, אני דוחה את התביעה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ד אדר ב תשע"ד, 26 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.