<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד טל בסון

הנאשם בעצמו

ב"כ הנאשם עו"ד גיא סגל

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

קראתי לנאשם את כתב האישום והסברתי לו תוכנו. הנאשם מודה בעובדות כתב האישום.

הנאשם:

אני מאשר את דברי בא כוחי.

ב"כ המאשימה:

אבקש להרשיע את הנאשם.

<#3#>

הכרעת דין

על פי הודאת הנאשם אני מרשיע אותו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר תשע"ד, 16/02/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הנאשם הודה והורשע בביצוע של עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף בניגוד לתקנה 47(ד) ו-47(ה)(5).

הנאשם נוהג משנת 1994, לחובתו עבר מכביד של 47 הרשעות קודמות, כאשר העבירה האחרונה היא משנת 2013. בין הרשעותיו עבירות מהירות, טלפון נייד, אור אדום ושתי עבירות דומות ישנות.

הנאשם נפסל למשך 30 יום. נוכח חומרת העבירה ועברו אבקש להטיל פסילה שלא תפחת מ-6 חודשים, פסילה על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

לאור העובדה שמה שהם דורשים זה סוטה משמעותית ממה שסוכם. עם כל הכבוד, אני אצהיר לפרוטוקול מה שסוכם.

הנאשם נשוי לשתי נשים ואב ל-10 ילדים. יש לו ילדה בגיל 19 שבגיל 17 החלה לסבול מפרכוסים שהיא מאבדת את ההכרה והוא לוקח אותה לבתי חולים. יש לו כיום ילד בן 4 שהוא סובל מאותה מחלה.

הנאשם עובד עם הרישיון. מהסתכלות בראיות, למרות שהוא הודה בתיק, יש בעיה להוכיח את כתב האישום. הנאשם עצמו הרבה מאוד על הכביש, מהסתכלות בגיליון ההרשעות ב-7 השנים האחרונות יש לו בסה"כ 6 הרשעות. ככה שהנאשם אינו עבריין תנועה, נהפוך הוא, למרות כל הזמן על הכביש הוא שומר על החוק, מקפיד על החוקים ולכן נבקש מבית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ולתת לו פחות מפסילת המינימום כי לא מדובר בנהג מסוכן. כמון כן, הנאשם בתחילה חשב לעשות של"צ במקום פסילה, אך בעקבות זה שבנו השני חולה במחלה, אנו נבקש מבית המשפט למרות כל זאת להקל איתו.

אציין כי הנאשם היה בפסילה למשך 30 יום ואף לקחו לו את הרכב.

<#5#>

גזר דין

הנאשם הודה והורשע בעבירה של עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה, תוך חציית קו הפרדה רצוף, שלא היה בסמוך לו קו קטעים, עבירה על תקנה 47(ד9 ו-47(ה)(5) לתקנות התעבורה.

הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1994, לחובתו 47 הרשעות קודמות.

המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם פסילה למשך 6 חודשים, פסילה על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם ביקש להטיל פסילה פחות מפסילת המינימום, וזאת לאור נסיבותיו של הנאשם אשר עובד בחקלאות ומפרנס יחידי של משפחה בת 13 נפשות, שני ילדיו של הנאשם חולים במחלה קשה ועל כן מבקש שלא להחמיר ברכיבי הענישה.

מעיון בגיליון ההרשעות של הנאשם מסתבר כי עבירותיו הן לרוב מסוג ברירת קנס ובמשך 15 השנים האחרונות הוא מעולם לא היה בפסילה או נדון בבית משפט.

הנאשם נפסל למשך 30 יום ורכבו הושבת למשך 15 ימים.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1. לתשלום קנס בסך 1,000 ₪ אשר ישולם ב-2 תשלומים חודשיים החל מיום 30/4/2014.

2. לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים בקיזוז 30 יום פסילה מנהלית. הנאשם יפקיד רישיונו או אישור משרד הרישוי על העדר רישיון במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 30/4/2014.

תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.

3. לפסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר תשע"ד, 16/02/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

אבקש לסווג את הפסילה כך שיוכל במשך תקופת הפסילה לקחת את בנו יזיד ובתו נארימאן לבית החולים לטיפולים רפואיים.

<#9#>

החלטה

במשך תקופת הפסילה יוכל הנאשם לנהוג ברכב לצורך הסעת בנו יזיד ת.ז. 334505328 ו/או את בתו נארימאן ת.ז. 313166332 לטיפולים רפואיים ובחזרה מהם ובלבד שהוא מחזיק בידו אישורים רפואיים והחלטה זו.

<#10#>

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר תשע"ד, 16/02/2014 במעמד הנוכחים.