1. המשיבים התקשרו בשני הסכמים עם חברת רגב ייזום ובנייה בע"מ (להלן: החברה), אשר התחייבה כלפיהם לבנות ממ"דים בשני בניינים בהם מצויות דירותיהם. משהתגלו ליקויים בבניית הממ"דים, הגישו המשיבים תביעה נגד החברה עמה התקשרו בהסכמים, נגד יעקב רגב, שהינו בעליה של החברה, נגד חברת רגב לירן יזום ובניה בע"מ, אשר השתתפה אף היא בבניית הממ"דים, ונגד המבקש, מהנדס במקצועו, אשר סיפק לחברה שירותים מקצועיים. בתביעתם עתרו המשיבים לקבלת פיצוי כספי על נזקיהם - עלות תיקון הליקויים, החזר עלות תיקונים שבוצעו, אבדן ימי עבודה, אבדן הכנסה ועגמת נפש. בכתב התביעה צוין כי רשלנותו של המבקש התבטאה בכך שתכנן את המבנה באופן לקוי, לא פיקח על הבניה, לא סיפק פתרונות איטום והפר חובה חקוקה.

2. המבקש הגיש בקשה לסילוק על הסף של תביעת המשיבים נגדו. בבקשה נטען כי בכתב התביעה לא הניחו המשיבים תשתית כלשהי המזכה אותם בסעדים כלפיו, וכי טענותיהם כלפי המבקש תוארו בכתב התביעה באופן לקוני, כוללני ומעומעם, שאינו קושר אותו לסכסוך שבלב התביעה ואינו מקים עילה נגדו. בבקשה נאמר כי המבקש, אשר נשכר על-ידי החברה לבצע תכנון שלד ועריכת בקשה להיתר, אינו צד להסכמים שנכרתו בין המשיבים לבין החברה, ולפיכך לא ניתן לחייבו באחריות כלשהי כלפיהם. עוד צוין כי לא עלה בידי המשיבים להרים את נטל ההוכחה הנדרש בביסוס טענותיהם כלפיו.

3. בתשובת המשיבים לבקשה הועלו הטיעונים הבאים: (א) בטרם עבר ייצוגו של המבקש לבא-כוחו הנוכחי, הוגש מטעמו כתב הגנה ואף תצהיר תשובות לשאלון, ובהם לא נטען להיעדר עילה או לסילוק על הסף של התביעה; (ב) המשיבים נענו לבקשת בא-כוחו הנוכחי של המבקש לתיקון כתב ההגנה, מבלי שנאמר להם כי בכוונתו לעתור לסילוק על הסף; (ג) היעדר הסכם בכתב בין המבקש למשיבים אינו תנאי נדרש לגיבוש עילת תביעה; (ד) אחריותו בנזיקין של המבקש כלפי המשיבים נוצרה משעה שחתם בשמם על בקשה להיתר הבניה, ובה הצהיר על אחריותו לתכנון; (ה) כתב התביעה מגלה עילה כלפי המבקש, לאור ליקויים שונים שפורטו בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה; (ו) על-פי הפסיקה, אחריותם של קבלן ומהנדס אינה מוטלת בספק, וכל שנותר להכריע הוא בשאלת אופן חלוקת האחריות ביניהם.

4. בתשובת המבקש לתשובת המשיבים הודגש, בין היתר, כי בכתב התביעה נמנעו המשיבים לבסס את יסודות עוולת הרשלנות. צוין כי המבקש אחראי לתכנון השלד ולביצועו, ואין מקום לקישור שנעשה על-ידי המשיבים בין שלב תכנון השלד והאחריות לביצועו לבין הבניה עצמה. מאחר ובחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה פורטו חריגות ביצועיות ולא חריגות תכנוניות, לא מתקיים קשר סיבתי בין הכשלים הנטענים לבין התנהלותו המקצועית של המבקש.

5. מלים אחדות אודות המסגרת הנורמטיבית של הבקשה שבפנינו: המבחן לקיומה של עילת תביעה לעניין תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: התקנות) לפיה רשאי בית המשפט לצוות על מחיקת כתב תביעה אם אין הכתב מראה עילת תביעה, הוא - האם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו. "יחד עם זאת, הכרעה בגורל התביעה בטרם נשמעו ראיות וטיעונים לגופן של עילות התביעה מהווה אמצעי קיצוני, שיש בו כדי להגביל את נגישותם של תובעים לערכאות". בשלב הנוכחי, בית המשפט אינו מברר את אמיתות העובדות ואינו בוחן ראיות, אלא יוצא מתוך נקודת הנחה שהתובע יצליח להוכיח את העובדות להן טען.

ראו: ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נגד מזרח שירות לביטוח פ"ד ה 1585, 1591 (1951); (ע"א 194/87 סאלח נגד רשות הפיתוח, פ"ד מד(2) 185, 187 (1990); ע"א 154/04 הרב אמנון יצחק שליט"א נ' נוימן (פורסם בנבו, 13.2.2005); רע"א 9801/05 עזבון המנוח עזרא הראל ז"ל נגד לאומי פיא חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ (פורסם בנבו, 26.2.2006); פיסקה 24 לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה בע"א 7547/99 מכבי שירות בריאות נגד דובק בע"מ (פורסם בנבו, 13.7.2011).

6. על מנת לבחון אם מתקיימת עילת תביעה כלפי המבקש, יש לבחון את כתב התביעה - אלו עובדות תוארו בו, על אילו עילות תביעה הוא מבוסס ומה הסעדים המבוקשים. אין אנו בוחנים את כתב ההגנה, את תשובות המבקש לשאלון שהופנה אליו או את השיח שהתקיים בין באי-כוח הצדדים, שקדם להגשת כתב הגנה מתוקן.

בסעיף 33 לכתב התביעה הובהר כי תביעת המשיבים נגד המבקש מבוססת על עילות בנזיקין - רשלנות והפרת חובה חקוקה. באשר להפרת חובה חקוקה, המשיבים לא פעלו כמצוות תקנה 74(א) לתקנות, ולא ציינו את החיקוקים אשר הפרתם מהווה עילה לתובענה. לכן, לכשתתברר התובענה לא ניתן יהיה לדון ביסודותיה של עוולת הפרת חובה חקוקה. (ראו, ת"א (מחוזי חי') 4510-05-09 א' נ' נ' משרד הפנים, פסקה 28 (פורסם בנבו, 4.5.2014) והאסמכתאות המפורטות שם). נותר לבחון האם בכתב התביעה הונחה תשתית עובדתית מינימלית שיש בה כדי לזכות את המשיבים בסעד על-פי עוולת הרשלנות.

7. עוולת הרשלנות, הקבועה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] כוללת שלושה יסודות: נזק, אשם וקשר סיבתי ביניהם. יסוד האשם מורכב מחובת זהירות (מושגית וקונקרטית) והתרשלות שהינה הפרה של חובת הזהירות. הן על-פי דרך הניתוח "הקלאסית" של יסוד האשם, לפיה נבחן תחילה קיומה של חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית, ולאחר מכן נבחן קיום רכיב ההתרשלות, והן על-פי דרך הניתוח הנוספת, אשר תחילה בוחנת את ההתנהגות שהביאה לנזק (ההתרשלות) ורק לאחר מכן את קיומה של חובת הזהירות - נדרש כי תונח תשתית עובדתית של התנהגות המהווה התרשלות. אין די לומר כי פלוני הינו אחראי לנזק שנגרם, אלא יש לתאר את ההתרשלות המיוחסת לו.

8. נתור תחילה אחר תשתית עובדתית בכתב התביעה ובנספחיו, אשר נוגעת למבקש.

בסעיף 7 לכתב התביעה נאמר כי המבקש היה "המהנדס האחראי", ובסעיף 33(ה) צוין כי החברה שכרה את שירותיו. בסעיף 7 צוין כי המבקש כשל בשתי העבודות נשוא שני ההסכמים שנכרתו בין המשיבים לבין החברה. בסעיף 13 נכתב כי יעקב רגב התבקש על-ידי המשיב להמשיך בעבודתו רק לאחר שתוכן רשימת ליקויים בעזרת המבקש, וכי הרשימה הוכנה על-ידי המשיב, לאחר שהמבקש לא שיתף פעולה. בסעיף 17 צוין כי המשיבים פנו למבקש לקבל אישורים על טיב הבטון, מבלי שהיו תוצאות לפניותיהם.

בחוות דעתו מיום 19.2.2013 של המומחה אינג' עזרא בן-עזרא, שצורפה לכתב התביעה, תוארו פערים בין תכניות בקשה להיתר הבניה וביצוע לקוי (למשל, התקנת דלת בשיפוע, סדקים בתקרת ממ"ד והדבקת יריעות על גבי צבע חוץ באופן שאיפשר חדירת מים).

9. אילו מחדלים מיוחסים למבקש בכתב התביעה? בסעיף 33 לכתב התביעה הבהירו המשיבים כי המבקש חב כלפיהם עקב אי-פיקוח על הבניה, שיתוף פעולה עם יתר הנתבעים בכל הנוגע למסכת התיקונים השטחיים, תכנון לקוי של המבנה ואי-מתן פתרונות איטום נכונים מלכתחילה ובדיעבד.

דע עקא, שלמחדלים המיוחסים למבקש בסעיף 33 האמור אין ביטוי כלשהו בתיאור עובדתי בשאר סעיפי כתב התביעה ובחוות הדעת. הטענות העובדתיות לפיהן המבקש לא שיתף פעולה בהכנת רשימת ליקויים בעבודת החברה, כדרישת המשיבים, וכי הוא לא ענה לפניותיהם לקבלת אישור על טיב בטון - אין להן ולא כלום עם אי-פיקוח, תכנון לקוי ואי-מתן פתרונות איטום. המשיבים לא פרסו תשתית עובדתית מינימלית המעידה לכאורה על היעדר פיקוח, תכנון לקוי ואי-מתן פתרונות איטום. אף אם תוכח התשתית העובדתית הנוגעת למבקש ואשר תוארה בכתב התביעה (ופורטה בפסקה 8 לעיל), אין היא מצביעה על התרשלות של המבקש בפיקוח, בתכנון ובאיטום.

10. בכתב התביעה ובנספחיו לא הונחה תשתית עובדתית המצביעה על התרשלות של המבקש. עולה מכך כי אף אם יוכיחו המשיבים את כל העובדות המצויות בכתב התביעה, הן לא יצמיחו את יסוד האשם, שמבלעדיו לא תוכח עוולת רשלנות, שהיא עילת התביעה ובגינה מבוקש הסעד.

11. אשר על כן, הבקשה מתקבלת, והתביעה נגד המבקש נמחקת.

המשיבים (ביחד ולחוד) ישלמו למבקש, באמצעות בא-כוחו, את הוצאות הבקשה בסך 6,000 ₪.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ה, 26 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.