התובעת גביש קבלני חשמל (1987) בע"מ

באמצעות עו"ד בנימין קציר

נגד

הנתבעות 1. מועצה מקומית מזכרת בתיה (והמודיעה לצד ג'3)

באמצעות עו"ד אילנית הומינר ועו"ד ליאת מרקוביץ

2. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (והמודיעה לצדדי ג' 1 ו-2)

באמצעות עו"ד בני כחלון, עו"ד ענתר

3. א. רשת תשתיות בע"מ /גוונים והנדסה בע"מ

באמצעות עו"ד סאלח אבו ריאש

נגד

צדדי ג' 1. א. עינב עבודות עפר בע"מ

2. א. רשת תשתיות בע"מ/ גוונים והנדסה בע"מ

שתיהן באמצעות עו"ד סאלח אבו ריאש

3. חברת הרשקוביץ טוביה בע"מ

באמצעות עו"ד אוהד עדות ועו"ד יבגני קופפר

פסק דין

תובענה לשיפוי התובעת בגין הוצאות שהוציאה לתיקון תקלה בקו תאורה ברחוב. התקלה נגרמה בשל פגיעה בכבל חשמל בעת ביצוע עבודות תשתית ברחוב.

הצדדים

1. התובעת, גביש קבלני חשמל (1987) בע"מ (להלן: התובעת), היא חברה העוסקת בביצוע עבודות חשמל ותחזוקת מתקני חשמל. בזמנים הרלוונטיים לתביעה, הייתה התובעת אחראית על תחזוקת מתקני החשמל והתאורה במזכרת בתיה, מכוח מכרז בו זכתה.
2. נתבעת 1 היא המועצה המקומית מזכרת בתיה (להלן: המועצה).
3. נתבעת 2, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: בזק), היא חברה ציבורית המספקת שירותי תקשורת. בזק אמורה הייתה לבצע עבודות שונות בתחום המועצה, לרבות עבודות החפירה בעטיין נגרמה הפגיעה בכבל החשמלי מושא התביעה.
4. צד ג'1, עינב עבודות עפר בע"מ (להלן: הקבלן הראשי), התקשר עם בזק לביצוע עבודות התשתית מושא התובענה, ושכר כקבלן משנה לביצוע עבודה זו את נתבעת 3.
5. נתבעת 3 וצד ג'2, גוונים הנדסה בע"מ (או בשמה הקודם – א. רשת תשתיות בע"מ; להלן: הנתבעת 3), היא חברה פרטית בערבון מוגבל, העוסקת בביצוע עבודות תשתית להתקנת כבלים תת קרקעיים לתקשורת. נתבעת 3 הייתה הקבלן המבצע. עובד מטעמה ביצע את עבודות החפירה מושא התביעה. יוער כי בדיון שנערך ביום 21.9.14, הצהיר בא-כוח נתבעת 3 כי שמה של החברה שונה מ"רשת תשתיות בע"מ" לשמה הנוכחי ("גוונים הנדסה בע"מ"), אך מספר הח.פ. לא השתנה.
6. צד ג'3, חברת הרשקוביץ טוביה בע"מ (להלן: המפקחת), היא חברה העוסקת במתן שירותי תכנון ופיקוח בתחומי ההנדסה האזרחית. המפקחת התקשרה עם המועצה בהסכם לביצוע עבודות ניהול ופיקוח על הקמתם וביצועם של פרויקטים שונים בתחום שיפוטה של המועצה.

הרקע העובדתי

1. ביום 27.3.11 נחתם בין התובעת לבין המועצה הסכם (להלן: ההסכם), במסגרתו התחייבה התובעת לספק למועצה שירותים שונים. בין השאר, התחייבה התובעת לספק למועצה שירותי אחזקה שוטפת של מתקני תאורת רחובות ומגרשי ספורט ברחבי המועצה (קטגוריה 1 בהסכם), זאת למשך שנה, החל מיום 1.5.11 ועד ליום 30.4.12. התובעת התחייבה לתקן תקלות בתאורת רחוב בתוך פרק זמן קצוב (סעיף 8 להסכם), בתמורה לתשלום חודשי שוטף (סעיף 25 להסכם). להסכם צורף כנספח ג' מפרט טכני לביצוע עבודות התחזוקה. בהתאם לסעיף 08.1 לנספח ג', התחייבה התובעת לבצע את התיקונים הכלולים בקטגוריה 1 ללא תשלום נוסף מעבר לתשלום השוטף (ראו גם סעיפים 08.1.5 ו- 08.4.11 לנספח ג'). בסעיפים 08.1.38 ו-08.4.10 נקבע כי על התובעת להחזיק מלאי חלקי חילוף, לרבות 10 משנקים אלקטרוניים על חשבונה.
2. אין חולק בין הצדדים כי בהתאם להתקשרות שבין בזק לבין הקבלן הראשי, אמור היה הקבלן הראשי לבצע עבודות תשתית וחפירה עבור בזק ברחוב שקולניק שבתחום המועצה. הקבלן הראשי העביר את ביצוע העבודות לקבלן משנה מטעמו, הנתבעת 3.
3. לצורך ביצוע העבודות האמורות, פנה נציג הקבלן הראשי, מר אליהו (אלי) לוין, למועצה בבקשה לתאם את ביצוען. הבקשה הוגשה על-גבי טופס שכותרתו: "טופס תיאום ביצוע עבודות תשתית במועצה המקומית מזכרת בתיה" (הטופס סומן נ/2 ו- נ/5; להלן: טופס התיאום). בטופס התיאום נרשם בפרטי העבודה: "חיבור צנרת קיימת לפילר, דרישה 19344"; מיקום הביצוע הוא ברחוב שקולניק 1 במזכרת בתיה; התאריך המבוקש לביצוע הוא החל מיום 6.3.12 (תאריך התחלה) ועד ליום 14.3.12 (תאריך הסיום). ביום 5.3.12 נחתם טופס התיאום על-ידי ראש המועצה, מר מאיר דהן; מנהל מחלקת הביטחון במועצה, מר ישראל גרינפלד; וכן על-ידי אינג' אברהם שיינפלד, מהנדס ועובד המפקחת (להלן: אינג' שיינפלד), שחתם על הטופס בחותמת המועצה. על מעמדו של אינג' שיינפלד יורחב בהמשך; יצוין כבר כאן כי הוברר שהלה ישב פיזית במשרדי המועצה ועבד במשך שנים תחת מהנדסת המועצה, אשר האצילה לו עם הזמן סמכויות שונות ואף אפשרה לו לחתום בחותמת המועצה.
4. בטופס התיאום, נרשמו בכתב ידו של אינג' שיינפלד (אשר בחלקו אינו קריא) מספר תנאים כמפורט להלן (הדגשות הוספו – ש.צ.ה.) (השוו למייל המפרט את התנאים בדפוס, סומן נ/3):

" 1. יש להחזיר מיד שטח לקדמותו

2. מצורף בזה תוכניות... קווי מים וביוב

3. יש לקבל אישורים מחב' חשמל וכבלי...

4.יש לקבל אישור ולתאם מועד חפירה עם המוקד".

1. הקבלן הראשי מסר, כאמור, את ביצוע העבודה לקבלן המבצע - הנתבעת 3 וביום 10.3.12 החלה נתבעת 3 בביצוע עבודות החפירה. יצוין כי בין הצדדים נטשה מחלוקת בשאלה באיזה יום בוצעה עבודת החפירה. התובעת טענה מלכתחילה כי העובדה בוצעה ביום 10.3.12; עובדה זו לא הייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים וכך גם נרשם בתצהירי העדות הראשית מטעם נתבעת 3 ומטעם הקבלן הראשי (סעיף 8 לתצהירו של מר אלסאנע וסעיף 8 לתצהיר מר לוין). משהתברר כי יום 10.3.12 היה יום שבת, שינו נתבעת 3 והקבלן הראשי את גרסתן ועמדו על כך שהעבודות לא בוצעו במועד שהוצהר מלכתחילה, אלא ביום 11.3.12. בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום להכריע בסוגיה זו, שהינה שולית למחלוקת עצמה.
2. עבודות החפירה בוצעו באמצעות מיני מחפרון (להלן: המחפרון). במהלך ביצוע עבודות החפירה, פגע המחפרון בכבל הזנת מערכת חשמל, שהוליך חשמל למספר עמודי תאורה ברחוב שקולניק וסביבתו. כפועל יוצא, כך טוענת התובעת, ניזוקו המשנקים האלקטרוניים, אשר היו מותקנים בכל אחד מגופי התאורה האמורים. בין הצדדים שנויה מחלוקת באשר לקשר הסיבתי בין הפגיעה בכבל לבין הנזק שנגרם לגופי התאורה וכן באשר למספר גופי התאורה שניזוקו.
3. ביום 13.3.11 בשעה 19:10 התקבל דיווח במוקד העירוני מתושבים לפיו "אין תאורה ברחוב [שקולניק] כבר מספר ימים" ונפתחה קריאה בנושא "קצר בקו תאורה" (הטופס הוגש וסומן נ/1). בשעה 19:13 עדכן נציג המוקד כי "איתן [נציג התובעת] מוסר שהוא בדיוק מטפל בזה. מדובר בבעיה ידועה (נשרפו 27 צ'וקים)". עוד נרשם בשעה 21:10 כי צפי לביצוע (סיום טיפול) – ביום 13.3.11, לאמור: עוד באותו יום.
4. ביום 14.3.12 שלחה המועצה לבזק "מכתב דרישת שיפוי בגין נזקים לתשתיות חשמל של המועצה" (נספח ת/6 לתיק מוצגי התובעת). במסגרת המכתב, נדרשה בזק לשפות את התובעת בשל הנזק שנגרם לתאורת הרחוב כתוצאה מעבודות החפירה שביצעה הנתבעת 3 עבור בזק. עוד נרשם כי הנזק שנגרם "משמעותי, הן מבחינת העלויות והן מבחינת המשמעות הבטיחותית של ניתוק שכונה שלמה מתאורה". במכתב נרשם כי מצורף אליו תמחור הנזק, אך הצדדים לא צירפו לראיותיהם את התמחור הנזכר.
5. ביום 20.3.12 שלחה נתבעת 3 לתובעת, לפי בקשתה, מכתב במסגרתו אישרה שפגעה בכבל (להלן: מכתב ההודאה; נספח ת/2 לתיק מוצגי התובעת). במכתב נרשם כי:

"בתאריך 10.3.2012 במהלך ביצוע עבודות עבור חב' הבזק ברח' שקולניק

פ. הרשקוביץ במזכרת בתיה, נמשך כבל תאורה מעמוד תאורה סמוך..."

עוד נמסרו לתובעת במכתב כל הפרטים הרלבנטיים, לרבות: סוג הרכב שביצע את עבודות החפירה (מיני מחפרון); מס' רישויו; מס' הפוליסה; חב' הביטוח (הראל); בעלת הפוליסה (נתבעת 3); ח.פ.; נהג הכלי (אלסנע סלאח); שמו של סוכן הביטוח ומספר הטלפון ליצירת קשר עמו.

1. ביום 3.5.2012 השיבה בזק לתובעת כי עליה להתנהל מול נתבעת 3 ומבטחתה וכי במידה שתשובותיהם לא תהינה מספקות, תוכל התובעת לשוב ולפנות אליה (נספח ת/7 לתיק מוצגי התובעת).
2. בהמשך, נשלח לתובעת ביום 17.12.12 מכתב מאת חברת הביטוח הראל, במסגרתו נדחתה הדרישה לתשלום (נספח ת/5 לתיק מוצגי התובעת). בין השאר צוין במכתב כי המועצה לא העבירה או הזכירה דבר בנושא תשתיות חשמל של תאורת הרחוב, לכן המבוטחת לא הייתה מודעת לקיום הכבל באתר החפירה ואין לייחס לה רשלנות כלשהי. חברת הביטוח המליצה לתובעת להיפרע מהמועצה. הצדדים לא צירפו כראיה את הדרישה שהופנתה לחברת הביטוח או את פירוט דרישות התשלום הקודמות.

התביעה ותמצית טענות הצדדים

1. התובעת טוענת שנזקיה נגרמו כתוצאה מפגיעת המחפרון בכבל החשמל. עוד נטען כי הנזקים הועצמו מאחר שנתבעת 3 לא דיווחה בזמן אמת על הפגיעה למועצה. עם הזרמת החשמל לעמודי התאורה בשעות הערב, כך נטען, ניזוקו 28 משנקים אלקטרוניים, שהיו מותקנים בכל אחד מגופי התאורה ברחוב שקולניק וברחובות ובסמטאות הסמוכים לו. התובעת מוסיפה וטוענת כי מאחר שהיה עליה לספק תאורה לרחוב באופן מיידי ומאחר שלא היו במלאי של הספק משנקים זהים לאלה שנשרפו, היא נאלצה לפרק את המשנקים האלקטרוניים שניזוקו ולהתקין במקומם משנקים אלקטרו-מכניים זמניים. לאחר שהצליחה התובעת להשיג משנקים מן הסוג שהיה מותקן קודם לאירוע, היה עליה לפרק את המשנקים הזמניים ולהתקין את המשנקים הקבועים. לצורך ביצוע העבודות, כך נטען, השתמשה התובעת במנוף סל במשך שלושה ימי עבודה. התובעת סמכה תביעתה בחוות דעתו של השמאי ינון שטרית (להלן: חוות הדעת השמאית), שהעריך את נזקיה בסך של 48,280 ₪, לא כולל מע"מ. סכום זה כולל: פירוק 38 משנקים אלקטרוניים והתקנת משנקים אלקטרו מכניים (15,400 ₪ לפי חישוב של 550 ₪ ליחידה); פירוק 38 המשנקים הזמניים והתקנת משנקים אלקטרוניים תואמים מן הסוג שניזוק (25,200 ₪ לפי חישוב של 900 ₪ ליחידה); ושלושה ימי עבודה של מנוף סל (7,680 ₪ לפי 2,560 ₪ ליום עבודה). התובעת עתרה לתשלום סכום זה, בצירוף מע"מ ובצירוף שכר טרחת השמאי וריבית והפרשי הצמדה מחודש מאי 2012 ועד למועד הגשת התביעה. התביעה הועמדה, אפוא, על סך של 60,824 ש"ח ₪.
2. לטענת התובעת המועצה התרשלה בכך שלא סיפקה לקבלן הראשי או למי מטעמו תכניות ו/או מפות תוואי תשתיות עדכניות, אלא הסתפקה בהמצאת טופס התיאום. עוד נטען כי המועצה לא דאגה לפקח על ביצוע העבודות, לרבות על העמידה בתנאים שקבע אינג' שיינפלד בדבר קבלת אישורים מחברת החשמל ותיאום מועד החפירה. לעניין בזק טוענת התובעת כי היא חתמה על ההסכם עם הקבלן הראשי לביצוע עבודות החפירה ומשכך, שומה היה עליה לפקח על ביצוען. נטען כי בזק לא דרשה לקבל את התוכניות, התרשלה בבחירת הקבלן מטעמה ולא דאגה לפקח על ביצוע העבודות כמתחייב מהסכם העבודה בינה לבין הקבלן הראשי. אשר לנתבעת 3 – נטען כי היא המעוולת הראשית, עובדיה הם שביצעו את החפירה, גרמו לניתוק כבל החשמל והעצימו את הפגיעה בכך שלא דיווחו בזמן אמת על הנזק.
3. המועצה סבורה כי לא נפל דופי בהתנהלותה. במישור היחסים שבינה לבין התובעת, נטען כי התקלה מושא התביעה כלולה במסגרת ההסכם וכי חלק מרכיבי הנזק (כגון ימי העבודה), נכללים בגדר ההסכם ועל כן התובעת מנועה מלתבוע את המועצה בגינם. המועצה מוסיפה וטוענת כי האחריות הבלעדית לנזקי התובעת נופלת על כתפי בזק והקבלנים מטעמה. נטען כי העבודות שבוצעו על ידי הנתבעת 3 בוצעו עבור בזק ובהזמנתה; כי הנתבעת 3 היא החברה שעבדה בפועל בשטח ועובד מטעמה גרם לנזק; כי העבודה בוצעה ברשלנות ובחוסר מקצועיות; וכי לאחר הפגיעה ניסתה הנתבעת 3 להסתיר את הנזק שגרמה ולא דיווחה עליו. רק עם רדת החשכה, כאשר תאורת הרחוב לא נדלקה, התגלתה התקלה. עוד נטען כי העבודות בוצעו ביום שבת, בלא יידוע מוקדם של המועצה וללא תכניות חשמל מחברת חשמל, כנדרש בתנאי טופס התיאום. לחילופין טוענת המועצה כי המפקחת אחראית כלפיה, מכוח ההסכם שנחתם בין השתיים לביצוע עבודות התיאום, הניהול והפיקוח על פרויקטים בתחומי המועצה. נטען כי המפקחת היא שהייתה אחראית להנפיק היתרים לביצוע העבודה, כי נציג המפקחת, אינג' שיינפלד, חתם על טופס התיאום והוא שהיה אחראי על התיאום והפיקוח על העבודות. על רקע טענות אלה, הגישה המועצה הודעת צד ג' נגד המפקחת.
4. בזק טוענת כי יש לדחות את התביעה נגדה. נטען כי מכוח ההסכם בינה לבין הנתבעת 3, על זו האחרונה לשאת בכל חיוב שיושת עליה; כי הנתבעת 3 התחייבה לערוך ביטוח מתאים; וכי נתבעת 3 כלל אינה מתכחשת לחובתה החוזית ומודה בה ובטענות בזק כלפיה. לאור האמור, הגישה בזק הודעת צד ג' נגד הקבלן הראשי ונגד נתבעת 3.
5. נתבעת 3 סבורה כי יש לדחות התביעה נגדה, שכן התובעת לא הוכיחה את הקשר הסיבתי בין הפגיעה בכבל החשמל לבין הנזקים הנטענים. נתבעת 3 אישרה, אמנם, כי עובדים מטעמה פגעו בכבל בעת ביצוע עבודות החפירה. עם זאת, מעלה נתבעת 3 שלל טענות הגנה, הן במישור העובדתי הן במישור המשפטי.

במישור העובדתי, טוענת נתבעת 3 כי נציג מטעמה תיאם עם המועצה את עבודות החפירה והודיע על מועד תחילת החפירה. בנוסף, נטען כי מיד עם משיכת הכבל על ידי המחפרון, נהג המחפרון, מר אלסאנע, התקשר למוקד המועצה ודיווח על האירוע. בעקבות כך, הגיע עובד של התובעת, מר איתן, למקום, בדק את מערכת התאורה, אישר כי לא נגרם נזק רציני, תיקן את הנזק והלך לדרכו. עוד נטען כי מר איתן קיבל באותו מעמד מאת מר אלסאנע תשלום בסך 1,000 ₪ לכיסוי נזקי התובעת.

במישור המשפטי, טוענת נתבעת 3 כי בטרם החלה בעבודות החפירה, פנה הקבלן הראשי למועצה לקבלת אישור להנחת קו התקשורת ברחוב. נתבעת 3 טוענת כי האחריות הבלעדית לאספקת התוכניות והאישורים להתחלת העבודות מוטלת על כתפי המועצה. המועצה נתנה לקבלן הראשי אישור להתחלת העבודות – טופס התיאום – אך לא צירפה אליו את תכנית החשמל של התאורה ברחוב. משלא סיפקה המועצה את התוכניות של תשתיות מערכת התאורה, סברה נתבעת 3 כי לא עוברים בתוואי שלה כבלי חשמל. האחריות לאי אספקת תכנית החשמל מוטלת, אפוא, על המועצה.

נתבעת 3 מוסיפה ומעלה טענות לעניין הנזק. בין השאר נטען כי סכום התביעה מוגזם; התובעת לא פעלה כפי שנדרש ממנה בהסכם עם המועצה ולא צילמה את הנזקים; התובעת לא הוכיחה כי נפגעו 28 משנקים, שכן מר לוין, נציג הקבלן הראשי, ספר את כל עמודי התאורה ברחוב שקולניק ומצא 16 עמודי תאורה בלבד; התובעת הייתה צריכה לתבוע את נזקיה בהתאם למחירון המוסכם בינה לבין המועצה, ולא להגדיל את נזקיה תוך הגשת חוות דעת שמאית; חוות הדעת השמאית לוקה בשלל פגמים ואין לקבלה; כמו כן, התובעת לא פעלה להקטנת נזקיה.

1. הקבלן הראשי סבור כי דין ההודעה לצד ג' נגדו להידחות. הקבלן הראשי מאשר כי נתבעת 3 ביצעה את עבודות התשתית מטעמו וכן אישר הוא כי התחייב כלפי בזק לשאת בכל נזק שייגרם. לשיטתו, הוא פיקח על העבודות שביצעה נתבעת 3 ווידא שהן יעשו בזהירות, באופן מקצועי ונכון. הקבלן הראשי, בדומה לנתבעת 3, מדגיש כי עבודות התשתית החלו לאחר קבלת כל האישורים הדרושים להתחלת העבודה מאת המועצה. עוד מדגיש הוא כי המועצה לא מסרה, כפי שחייבת הייתה לעשות, את התכוניות של תאורת הרחוב. הודגש כי כבל החשמל היה טמון באדמה, ללא כל סימון נראה לעין במקום האירוע ובלא שהייתה כל אפשרות לדעת על קיומו, ומשכך קמה אחריות למועצה. הקבלן הראשי סומך ידיו על הגרסה העובדתית שמסרה נתבעת 3 – הן לעניין תיאום תחילת העבודה, הן לעניין הדיווח על משיכת הכבל בזמן אמת. לבסוף, טוען הקבלן הראשי כי התובעת לא הוכיחה את נזקיה. בין השאר נטען לעניין זה כי התובעת לא הציגה קבלה המעידה כי היא אכן רכשה את המשנקים; התובעת לא הוכיחה כי נפגעו 28 משנקים; התובעת המשיכה להחזיק במשנקים האלקטרו מכניים, לאחר פירוקם, ומשכך מנסה היא לעשות עושר ולא במשפט.
2. המפקחת אף היא טוענת כי אין להטיל עליה אחריות. עיקר טענותיה הן במישור היחסים שבינה לבין המועצה, שהגישה נגדה את ההודעה לצד ג'. בין השאר, טוענת המפקחת כי המועצה לא העלתה נגדה כל טענת רשלנות; כי המהנדס מטעמה, אינג' שיינפלד, פעל במקצועיות שעה שרשם בכתב ידו על גבי טופס התיאום את התנאים וההגבלות לביצוע עבודת החפירה; וכי לאינג' שיינפלד היה מעמד מיוחד, כשל עובד המועצה, ומשכך אין להטיל עליו אחריות נפרדת משל המועצה. המפקחת מדגישה כי אם הנתבעת 3 הייתה פועלת בהתאם לתנאים שקבע אינג' שיינפלד, לא הייתה התביעה נולדת לאוויר העולם.

התשתית הראייתית

1. הצדדים הגישו ראיותיהם. מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר אלי איתן (להלן: מר איתן), חשמלאי מוסמך ובעל רישיון לעבודות חשמל, ששימש כמנהל האחזקה מטעם התובעת בישוב מזכרת בתיה. עוד הוגשה, כאמור, חוות דעת מומחה של השמאי ינון שטרית. השמאי לא זומן על ידי מי מהצדדים לחקירה ולא הוגשה חוות דעת שמאית נגדית.

מטעם המועצה הוגשה חוות דעתו של המהנדס אמיר טיקטין (להלן: המהנדס טיקטין), אשר נחקר על חוות דעתו. בנוסף, הוגש תצהיר עדות ראשית של הגב' לנה קירשון, מהנדסת המועצה לשעבר (להלן: המהנדסת קירשון).

מטעם נתבעת 3 הוגש תצהיר עדות ראשית של מר אלסאנע סאלח (להלן: מר אלסאנע), נהג המחפרון. בא-כוחם של נתבעת 3 ושל הקבלן הראשי ביקש תחילה כי תצהיר זה יוגש גם מטעם הקבלן הראשי. בסופו של יום, הוגש מטעם הקבלן הראשי תצהיר עדות ראשית של מר אליהו לוין (להלן: מר לוין). כן הוגש מטעם הנתבעת 3 והקבלן הראשי יחדיו תצהיר מטעם מר מוסה אבו סבלאן, חשמלאי ובודק מערכות חשמל. מצהיר זה לא התייצב לדיון ולא נחקר על תצהירו. המצהירים מטעם נתבעת 3 והקבלן הראשי עמדו בתצהיריהם על כך שהם שומרים על זכותם לחקור את השמאי מטעם התובעת על חוות דעתו וכן על זכותם "לצרף חוות דעת של חשמלאי בודק או כל מומחה הבקיא בתחום חשמל או תאורת רחוב" בכדי להוכיח את הגנתם (סעיפים 43 ו-44 לתצהיר מר אלסאנע; סעיפים 22 ו- 23 לתצהיר מר לוין). כאמור, נתבעת 3 לא הגישה חוות דעת שמאית נגדית ושמאי התובעת לא נחקר על חוות דעתו.

מטעם המפקחת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר מריוס הרשקוביץ (להלן: מר הרשקוביץ), בעליה של חברת הרשקוביץ טוביה בע"מ.

שאלת האחריות

1. לאחר שבחנתי את התשתית הראייתית שנפרשה בפני ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי האחריות לנזקי התובעת (שאלת היקפם תידון בהמשך בנפרד) מוטלת רובה ככולה על נתבעת 3. זאת בשל צירופם של מספר טעמים.
2. בראש ובראשונה, לא מצאתי מקום לקבל את טענת ההגנה של נתבעת 3 לפיה היא פעלה בהתאם לאישור המועצה ומשכך לא נפל פגם בהתנהלותה. טענת הגנה זו נסמכת על טופס התיאום שניתן לקבלן הראשי מאת המועצה. נטען כי נתבעת 3 הסתמכה על אישור זה, אך בפועל התברר כי לא צורפו אליו תכניות תשתית מתאימות. טענה זו מתעלמת מכך שטופס התיאום לא היווה אישור להתחיל בעבודות התשתית, אלא בבחינת אישור עקרוני המותנה בתנאים. הטופס כַּלל, באופן ברור ומפורש, רשימת תנאים לביצועה של העבודה, שנרשמו על ידי אינג' שיינפלד בכתב ידו, לרבות קבלת אישור מחברת חשמל וכן קבלת אישור ותיאום מועד החפירה עם מוקד המועצה.

לאחר שמיעת הראיות, שוכנעתי שעבודת החפירה בוצעה בלא שהקבלן הראשי ו/או הנתבעת 3 כקבלן מבצע, עמדו בתנאים שנקבעו בטופס התיאום.

נתבעת 3 לא טענה כלל כי פנתה לקבלת אישור מחברת חשמל, אלא עמדה על כך שמחובת המועצה היה לספק לה את תכניות התשתית. אשר לקבלת אישור ותיאום מועד החפירה עם המועצה – המהנדסת קירשון העידה כי בהתאם לטופס התיאום, היה על הקבלן המבצע להודיע מראש מתי הוא מתכוון לעבוד וכי במקרים כאלה ולאחר התיאום עם המוקד, נוהגת המועצה לשלוח מפקח מטעמה לפני העבודה בשטח (עמוד 32 לפרוטוקול, שורות 32-30). המהנדסת קירשון העידה כי בדיקה שבוצעה במוקד העלתה חרס ולא נמצאה כל הודעה של הקבלן על התחלת עבודות החפירה. לדבריה: "כל הפניות למוקד, עשינו בדיקה במוקד, ולא נרשמה שום הודעה על כוונת הקבלן להתחיל לעבוד באותו יום..." (עמוד 31, שורות 16-13). המהנדסת קירשון חזרה בעדותה על הדרישה לפיה: "כתוב. יש אזהרה לפיה בתחילת עבודה תזמין מפקח בשטח" (עמוד 33, שורה 2).

באופן דומה, עלה מעדויותיהם של מר לוין (אחראי התיאום מטעם הקבלן הראשי) ושל מר אלסאנע (נהג המחפרון), כי התנאים המפורשים שנרשמו בטופס התיאום לא נתמלאו. מר לוין אישר כי הקבלן המבצע היה אמור לתאם עם המועצה או עם מפקח מטעם המועצה את הגעתו למקום העבודה וזאת כתנאי לקבלת אישור העבודה (עמוד 42 לפרוטוקול, שורה 32; עמוד 43, שורות 3-1). עוד אישר הוא בחקירתו כי לא בדק באופן ספציפי אם נתבעת 3 הודיעה למוקד על ביצוע החפירה, אלא הוא מתאר לעצמו שהודיעו (עמוד 43, שורות 28-23). מר אלסאנע אף הוא לא ידע לומר בעדותו בוודאות אם נתבעת 3 יצרה קשר עם המוקד לפני תחילת העבודה, מי יצר קשר עם המוקד ומתי. כך, העיד הוא כי היה ער לצורך בקבלת אישור, אך לא ידע להגיד מי צלצל להודיע על ביצוע העבודות ("אלי התקשר או אח שלי, תאמנו הם יודעים שאנו באים לחפור שם" (עמוד 58, שורות 19-18) ולמי נמסרה ההודעה ("אני לא זוכר. מועצה כל יום מחליפים אנשים" עמוד 58, שורה 26).

משלא עמדה נתבעת 3 בתנאים שנקבעו בטופס התיאום, לרבות קבלת אישור מחברת החשמל, אין לה להלין אלא על עצמה. ברי כי נתבעת 3 אינה יכולה להסתמך על טופס התיאום כלל וכי עליה לשאת באחריות לכל נזק שנגרם בגין פעולות שביצעה שלא בהתאם לתנאיו.

1. יתרה מזאת, מן התשתית הראייתית שהובאה עולה כי נתבעת 3 פעלה בחוסר מקצועיות ומיומנות. בין השאר, הוכח כי נוסף על היעדר פיקוח של המועצה (בשל אי דווח על התחלת העבודה), הרי שבזמן ביצוע העבודה גם לא היה מפקח מטעם בזק ו/או מטעם הקבלן הראשי ו/או מטעם כל גורם אחר. מר לוין אישר כי הקבלן הראשי אמור היה להעמיד מנהל עבודה מטעמו במשך כל ביצוע העבודה, אך בפועל, לא היה במקום מנהל כזה ("ש. התחייבת שאתה תביא מנהל עבודה ואין מנהל עבודה, עמדת בהתחייבות שלך? ת. לא בדיוק" (עמוד 46, שורות 21-15).

על זאת יש להוסיף כי מעדותו של מר אלסאנע עלה שאינו בקיא בקריאת תכניות תשתית (עמוד 64 לפרוטוקול). מר אלסאנע טען כי במקום נכח חליל, שהיה מנהל העבודה ויודע לקרוא תכניות, אך לא הוגש תצהיר מטעמו של חליל זה.

לא זאת אף זאת. מצאתי טעם רב בטענה לפיה היה על עובד הנתבעת 3 להבחין שהחפירה מצויה בין שני עמודי תאורה, לנקוט במשנה זהירות, לעצור את העבודה ולדרוש תוכנית כזו. לעניין זה הבהיר המהנדס טיקטין בחוות דעתו כי "במקום קיימים שני עמודי תאורה עוקבים וכל קבלן שעוסק בתחום התשתיות יודע שבין עמודי תאורה חייב להיות כבל תאורה תת קרקעי המחבר ביניהם, וקבלן סביר יודע שעליו לנקוט משנה זהירות ולאתר תוואי כבל זה הקיים בקרבת חפירה שעליו לבצע על מנת לא לפגוע בו" (סעיף 2 לחוות הדעת).

אין בידי לקבל את תשובותיו של מר לוין בחקירתו בהקשר זה. מר לוין השיב כי לא קיבל מן המועצה תכניות חשמל, אך לא מצא לנכון לברר נושא זה:

"ש. אתה אומר שאתה מפקח, שאתה מקבל תוכנית ביוב, אתה יודע עומדים לבצע חפירה, אתה לא שואל מה עם חשמל, טלפונים?

ת. לא חשוב, המועצה מחויבת לתת את כל התוכניות.

ש. אבל לא קיבלת.

ת. במידה והייתה להם תכנית היו מוסרים לי" (עמוד 41 לפרוטוקול, שורות 10-6)).

עוד נשאל מר לוין באופן מפורש:

"ש. כשאתה רואה, יוצא לשטח רואה שני עמודי חשמל במרחק 40-20 מטר אחד מהשני, אתה לא רואה למעלה כבל חשמל שנמתח ביניהם, מה אתה מסיק?

ת. יש שתי מסקנות, אחת זה אומר שיש קשר ויכול להיות שאין קשר.

ש. כשיש קשר מה אתה מסיק מזה אין חוטים למעלה.

ת. יתכן שיש קשר, לא חייב להיות.

ש. כשיש קשר, שני עמודי חשמל במרחק 30 מטר אחד מהשני, למעלה אין קו שנמתח ביניהם, שני עמודים קשורים זה לזה מה אתה מבין מזה – האם אתה יכול להבין מזה שיש כבל חשמל מתחת לאדמה מחבר בין שני העמודים?

ת. יכול להיות מצב כזה.

ש. זה לא הגיוני שיש קשר ביניהם.

ת. זה לא מחייב. אין תכנית, אני לא יכול לדעת.

ש. זה נכון כאשר חופרים במקום בין שני עמודים יש לנקוט משנה זהירות.

ת. בוודאי" (עמוד 41 לפרוטוקול, שורות 31-19).

לא למותר לחזור ולציין כי מר לוין או נציג אחר של הקבלן הראשי לא נכח במקום בשעת ביצוע החפירה ולא פיקח עליה (עמוד 42, שורות 7-1).

עוד יצוין, למעלה מן הצורך, כי החוזה בין בזק לבין הקבלן הראשי כולל התייחסות מפורשת לסוגיה זו. סעיף 29 להסכם מציין כי תיתכן הימצאות של מובילים תת קרקעיים בשטח העבודה שאינם מסומנים כלל; כי על הקבלן לבדוק בעצמו לפני תחילת העבודה את מיקומם של כל המובילים התת קרקעיים בשטח העבודה; כי עליו לבצע בשעת הצורך גישושים (סעיף קטן (1)) תוך ביצוע חפירה ידנית בזהירות מרבית (סעיף קטן (2)). מר אלסאנע שנחקר בעניין זה השיב כי חפירה כזו קשה, לוקחת זמן רב והוא לא נוהג לבצעה (עמוד 61 לפרוטוקול). הוראת ההסכם משקפת את סטנדרט הזהירות המצופה מקבלן העובד בשטח והתנהלות נתבעת 3 חרגה מסטנדרט זה.

1. לבסוף, שוכנעתי כי ניתן היה להקטין משמעותית את הנזק שנגרם כתוצאה מן הפגיעה בכבל החשמל, לו הייתה נתבעת 3 מדווחת למועצה בזמן אמת על אשר התרחש. מאחר שדיווח כזה לא נמסר – נגרמו הנזקים הנרחבים שתוארו. לעניין זה הובהר כי בזמן הפגיעה לא היה מתח בכבל וכי "לו היה הנזק מדווח למועצה בזמן אמת בו ארעה הפגיעה בכבל, היה קבלן המועצה מתקן את הנתק בכבל... ומונע את עליית המתחים שקרתה בערב של יום הפגיעה והעלות של האירוע הייתה מסתכמת בכ-3,000 ₪" (סעיף 4 לחוות דעת המהנדס טיקטין; עדות מר איתן, בעמוד 15 לפרוטוקול, שורות 19-15). אדגיש כי אין בידי לקבל את גרסת מר אלסאנע, אשר נטענה לראשונה בתצהירו ושוכללה בעדותו, לפיה נתבעת 3 דיווחה למוקד אודות הפגיעה בכבל בזמן אמת, המוקד שלח למקום את מר איתן והלה תיקן את התקלה בטרם ירדה החשכה והוזרם חשמל לתאורת הרחוב. על פי גרסה זו, מר איתן אף קיבל ממר אלסאנע תשלום בסך 1,000 ₪ ואישר "שהכל בסדר והכל תוקן" (ראו את עדות מר אלסאנע לפיהם התקשר "למועצה או לאיתן. המועצה הפנתה אותנו לאיתן... הודעתנו למועצה שהייתה פגיעה בכבל והם באו תיקנו, שלחו את איתן, איתן הגיע ותיקן את זה, אמר שיטפל בזה, למחרת פגשנו אותו, וקיבל ממני 1,000 ₪ שבאתי אני ומחמוד..." (עמוד 54, שורות 14-7. הדגשה הוספה – ש.צ.ה)).

אין בידי לקבל גרסה זו בשל מספר נימוקים. הטענה בדבר תשלום סך של 1,000 ₪ לסילוק כל טענות התובעת הועלתה לראשונה בתצהיר העדות הראשית של מר אלסאנע. טענה זו אינה מתיישבת עם העובדה שהתובעת שלחה מיד לאחר הפגיעה לנתבעת 3 דרישת שיפוי עבור תיקון הנזק. לא הוצג מכתב שדוחה את הדרישה לתשלום, אלא להיפך: הוצג מכתב ההודאה במסגרתו אישרה נתבעת 3 כי מר אלאנע פגע בכבל באמצעות מחפרון ומסרה את פרטי המבטחת.

זאת ועוד. עדותו של מר איתן, שהכחיש גרסה זו, נמצאה על ידי אמינה ביותר. מר איתן העיד כי ביום 10.3.12 קיבל בשעות הערב דיווח שהתאורה ברחוב שקולניק לא פועלת (סעיף 4 לתצהיר מר איתן, עמוד 14 לפרוטוקול, שורות 6-3). מר איתן שלל מכל וכל את הטענה לפיה קבלן המשנה יצר עמו קשר באותו יום בסמוך לאירוע. לדבריו:

"לא היה ולא נברא. אני יצרתי אתו קשר, אני הגעתי בשעות הערב למקום, ראיתי שאין תאורה, זיהיתי את התקלה אחרי דיווח של המוקד, לאחר שזיהיתי את התקלה, ראיתי שיש בשטח סימנים שטרקטור עבד שם, באותו ערב אין מה לעשות, למחרת בבוקר עשיתי מספר לא מעט של טלפונים לקראת השעה 12:00 הגעתי לקבלן שמו א. רשת תשתיות, העליתי בפניו את הבעיה והוא הבטיח להגיע לשטח והוא הגיע" (עמוד 14, שורות 15-17).

מר איתן הוסיף ופירט כי כשהגיעו נציגי הקבלן המבצע, הוא פתח את עמוד התאורה והראה להם את הכבל המשוך. לדבריו:

ת. ...אני הסברתי להם, נתתי להם מושג כללי בקטע של החשמל, במקור מתח תלת פזי ברגע שמנתקים את החוט של האפס כל הרכיבים אחריו נשרפים כתוצאה ממתח יתר.

ש. הסברת לו את מהות התקלה.

ת. כן.

ש. איך הם הגיבו.

ת. הם היו מופתעים.

ש. ממה, שהכבל משוך.

ת. מהאפקט, אמרתי להם שאני מוכן לחבר את הכבל בנוכחותם ואם זה יחזור לפעול אין לנו שום בעיה, חיברתי את זה, חוץ מהעמוד הראשון שעבד, כל התאורה לא עבדה.

ש. איך הם הגיבו.

ת. הם חשבו שמדובר בסכום לא כל כך רציני, הם הציעו לי סכום כסף מסוים, אמרתי להם שאין אפשרות לעשות בצורה כזו, ביקשתי מהם כדי להבטיח את עצמי שיוציאו לי מכתב של החברה שלהם שהם מודים שהם פגעו וגרמו לנזק, שלא יבואו יגידו לא יודעים, הם הוציאו מכתב מסודר של החברה שלהם" (עמוד 14, שורות 32-31; עמוד 15, שורות 14-1).

גרסה זו נתמכת, כאמור, במכתב ההודאה. לעומת זאת, מר אלסאנע לא הביא לעדות מטעמו את אותו מחמוד, שהיה, לדבריו, עד לתשלום הסכום למר איתן:

"ש. אתה לא בעל הבית, למה שתיתן 1,000 ₪?...

ת. כי אני אח של בעל הבית. משפחה. אני קיבלתי ממנו 1,000 ₪ כדי לסגור את הסיפור, היה איתי קרוב משפחה, מחמוד, לא רציתי להטריח אותו היום, במקרה הוא היה איתי, היה בביקור אצלנו ואז אותו יום שיצאתי לפגוש את איתן הוא יצא איתי באוטו" (עמוד 55, שורות 6-1).

ההלכות בעניין אי הבאת עד ידועות, ופועלות לחובת הנתבעת 3.

1. מן המקובץ עולה כי אחריותה של נתבעת 3 לנזקים שנגרמו היא מכרעת: נתבעת 3 ביצעה את עבודות החפירה בלא שעמדה בתנאים הברורים שנקבעו בטופס התיאום; נתבעת 3 פעלה בחוסר מיומנות ומקצועיות, שעה שהובהר כי העבודות בוצעו ללא מפקח מטעם הקבלן הראשי, בלא שנהג המחפרון יודע לקרוא את תכניות העבודה, בלא שהיה ער לתנאים בשטח ובלא שביצע בדיקה ראשונית של השטח כמצופה; בנוסף, הוכח שאם נתבעת 3 הייתה מדווחת בזמן אמת על הפגיעה בכבל, ניתן היה להקטין באופן משמעותי את היקף הנזקים שנגרמו לעמודי התאורה ברחוב. בנסיבות אלה, בהיות נתבעת 3 מחוללת הנזק הראשית, שאף יכולה הייתה להקטין את היקף הנזק באופן משמעותי ביותר, לא מצאתי מקום לחלק את האחריות בין נתבעת 3 לבין שאר הגורמים שנתבעו – כנתבעים ישירים או כצדדי ג'.
2. בשולי פרק זה, מצאתי לנכון לציין כי במספר עניינים, נותרה תחושת חוסר נוחות באשר להתנהלות יתר הצדדים המעורבים בתביעה זו. כך, טענת ההגנה המרכזית של נתבעת 3 הייתה כי שומה היה על המועצה לספק לה את תכניות תשתית התאורה. תכניות אלה לא נמסרו לקבלן הראשי על ידי אינג' שיינפלד או מי מטעם המועצה. סוגיה זו לא הובררה עד תום. מחד גיסא, עמדה המהנדסת קירשון על כך שהקבלן קיבל מן המועצה את "כל המידע הסביר שקבלן צריך" וכי אין מספקים לקבלן "תכנית תאורה, קווי תאורה, בגלל שאין בזה צורך" (עמוד 32 לפרוטוקול, שורות 18 ו-22). מאידך גיסא, העידה המהנדסת כי המועצה נוהגת לתת לקבלן את "כל האינפורמציה שהוא צריך... תכניות של תשתיות שאי אפשר לראות אותם" (עמוד 32, שורות 7 ו- 32-30). באופן דומה, לא נתבררה עד תום שאלת מעמדו של נציג המפקחת, אינג' שיינפלד, וכפועל יוצא – מידת אחריותו לצירוף תכניות התשתית לטופס התיאום. מן המסכת הראייתית שהונחה עלה כי אינג' שיינפלד עבד במשך שנים תחת מהנדסת המועצה, פעל על פי הנחיותיה ואף חתם בחותמת המועצה ולא בחותמת מעסיקתו, המפקחת. עצם העובדה שעובר לישיבת ההוכחות נקרא אינג' שיינפלד לשיחה אצל היועץ המשפטי של המועצה, על ידי המהנדסת קירשון, על אף שהינו עובד המפקחת, המיוצגת בהליך דנן ובעלת אינטרס מנוגד לאינטרס המועצה, מצביעה על היטשטשות הגבולות בין תפקידי המפקחת לבין תפקידי המועצה על פי ההסכם ביניהן.

לאור קביעותי בדבר חובותיה של נתבעת 3 לקבל את אישור חברת החשמל, לתאם את עבודות החפירה ולהודיע באופן מיידי על הפגיעה בכבל – אין בכל האמור כדי לשנות את התוצאה אליה הגעתי באשר לאחריות הנתבעת 3. עם זאת, מצאתי שיש מקום ליתן לכך ביטוי בפסיקת הוצאות הליך זה. משכך, יישאו המועצה והמפקחת בהוצאותיהן.

אשר לבזק – זו לא הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה והסתפקה בחוזה שבינה לבין הקבלן הראשי, הפוטר אותה מאחריות לכל נזק שייגרם כתוצאה מביצוע העבודה. הקבלן הראשי לא חלק על טענות אלה ואישר אותן (עמוד 43 לפרוטוקול, שורות 16-12). לאור האמור, לא מצאתי מקום לחייב את בזק ומשכך, יש לדחות את התביעה נגדה. עם זאת, בשים לב לחובת הפיקוח של בזק על קבלני המשנה מטעמה ובשים לב לאמור במכתבה מיום 3.5.12, לא יינתן צו להוצאות אף בעניינה.

הנזק

1. מן התשתית הראייתית שהונחה, עולה כי התובעת הוכיחה את דבר קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בכבל החשמל לבין הנזק שנגרם ל-27 משנקים.

מנגנון גרימת הנזק הוסבר על ידי מר איתן. עדותו נתמכה בעדות מהנדס החשמל טיקטין (מטעם המועצה) וכן במכתב ההודאה מטעם נתבעת 3. יצוין כי הגם שהנזק לא צולם, הרי שמר איתן הראה לנציגי הקבלן את הנזק שנגרם (וראו את חקירת מר איתן בעניין זה: "ש. למה לא צילמתם לא ידעת שאתה נדרש לכך? ת. לא ידעתי שאני נדרש, לא צילמתי, אבל בכוונה השארתי איך שזה, שיבוא הקבלן ויראה את זה, אם לא היה רואה את זה, לא היה מוציא לי מכתב שמאשר שהוא פגע" (עמוד 16 לפרוטוקול, שורות 12-5)). לעניין מספר גופי התאורה שנפגעו – התובעת תבעה פיצוי בגין 28 משנקים ואילו הנתבעת 3 טענה כי ברחוב שקולניק 16 עמודי תאורה בלבד. מר איתן הסביר כי למרות שברחוב יש 16 עמודי תאורה, בפועל מספק הקו חשמל גם לרחוב ויזברג ולסמטאות של רחוב שקולניק (עמוד 17, שורות 28-27). הסבר זה עולה בקנה אחד עם הדיווח למוקד המועצה בו נרשם בזמן אמת כי "נשרפו 27 צ'וקים" (נ/1 מיום 13.3.11).

1. אשר לגובה הנזק – התביעה נסמכת על חוות דעת השמאי מטעם התובעת ועל חשבוניות המס שצורפו. משקבעתי כי הנתבעת 3 היא שנושאת באחריות המלאה לנזקים, אין מקום להידרש לטענות הנסמכות על ההסכם שבין התובעת לבין המועצה. אף אם התחייבה התובעת ליתן הנחות בשיעור כזה או אחר למועצה, אין הנתבעת 3 יכולה להיבנות מהנחות שניתנו במסגרת יחסי התובעת עם המועצה. בנוסף, לא מצאתי מקום לקבל את הטענה לפיה לו הייתה התובעת מחזיקה על חשבונה מלאי מספיק של משנקים אלקטרוניים, היה עליה לרכוש פחות משנקים אלקטרו מכניים זמניים. מקובלת עלי ומסתברת יותר עמדתה של התובעת לפיה, בהתאם לתנאי ההסכם עם המועצה, היה עליה להחזיק מלאי של 10 משנקים אלקטרוניים מכל הסוגים. בשים לב לאמור כמו גם ללוח הזמנים שבו היה על התובעת לעמוד, פעלה התובעת בהתאם לתנאי ההסכם כשרכשה תחילה את המשנקים הזמניים ובהמשך, החליפה אותם במשנקים האלקטרוניים.
2. לאחר שנתתי דעתי למכלול הנתונים, מצאתי כי על הנתבעת 3 לשלם לתובעת סכום גלובלי של 40,000 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. בקביעתי זו הבאתי בחשבון, בין השאר, את העובדה שהשמאי מטעם התובעת לא נחקר על ידי מי מהצדדים ולא הוגשה חוות דעת נגדית; את הצהרתו של מר איתן שהסכומים הנתבעים הם סכומים שהתובעת הוציאה בפועל מכיסה (עמוד 16 לפרוטוקול, שורה 15) ואת הסברו כיצד בוצעה ההזמנה מן הספק הספציפי (אלתם עין השופט) לגביו התחייבה התובעת. בנוסף, הבאתי בחשבון את טענות נתבעת 3 בדבר אי הצגת קבלות על תשלום בפועל; בדבר אפשרות השימוש במשנקים האלקטרו מכניים שפורקו (עמוד 25, שורות 32-15) והטענות לעניין המע"מ.

סוף דבר

1. התביעה נגד נתבעת 3 מתקבלת. הנתבעת 3 תשלם לתובעת סך של 40,000 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד ליום תשלומם בפועל.

54678313

התביעה נגד בזק ונגד המועצה נדחית. בנוסף, נדחית ההודעה לצד שלישי נגד המפקחת. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"א אב תשע"ז, 03 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.