מונחת לפניי בקשה למחיקת כתב התביעה עקב טענת פורום לא נאות.

את כתב התביעה הגישה S. C. REASON INVESTAMENT SRL, חברה הרשומה ברומניה (להלן: "התובעת"/ "המשיבה"), נגד הגב' אידית אביעז (להלן: "הנתבעת"/ "המבקשת"). על פי כתב התביעה, בתמצית, מנהל התובעת ביקש למצוא ברומניה השקעה מניבה במקרקעין. לפיכך, נפגש עם הנתבעת, מתווכת במקרקעין המתמחה בהשבחת מקרקעין ברומניה. הנתבעת הציעה למנהל התובעת לרכוש קרקע חקלאית אשר תוכשר בתוך שנה לקרקע עירונית לבניה. מנהל התובעת הסתמך על מצגי הנתבעת שעם הכשרת הקרקע תוכל התובעת להפיק רווח של 100% על העסקה בתוך שנה. לשם הרכישה ובהתאם לדין הרומני הקים מנהל התובעת חברה רומנית, היא התובעת. עד היום, במשך 5 שנים מרכישת הקרקע לא יזמה הנתבעת דבר בקשר עם שינוי ייעוד הקרקע והשבחתו והסתירה שהינה בעלת עניין בקרקע. בפועל הנתבעת עמדה מאחורי שותפיה וגרפה רווח מהמכירה ללא כוונה לפעול להשבחת המגרש לאחר מכירתו.

טענות המבקשת

בבקשתה סוקרת המבקשת את הדין וטוענת כי אין למדינת ישראל זיקה כלשהי לסכסוך נשוא כתב התביעה. ה"פורום הטבעי" הוא הפורום הרומני שכן, המשיבה היא חברת חוץ מרומניה (מסמכים רבים בשפה הרומנית צורפו בהקשר זה); הקרקע מושא כתב התביעה מצויה ברומניה ונרכשה מאזרחים רומניים; כל העדים הרלוונטיים, למעט מנהל המשיבה, שוהים ברומניה לרבות המבקשת עצמה וכן עדים מהותיים כגון: דניאלה ופיטר אשר חתמו על החוזה המקדים, עו"ד קריסטינה קורדון המטפלת בענייני המשיבה בנוגע לעסקה, עוה"ד שטיפלה במתן חווה"ד המשפטית הגב' מריאנה טונה והבעלים שהחזיקו בקרקע עובר למכירתה למשיבה; החוק הרומני רלוונטי לסכסוך; הכרת רשויות רומניה הכרחית לסכסוך; המבקשת מחזיקה באזרחות ישראלית אך מקום מושבה הקבוע הוא רומניה. המבקשת אינה שוהה בישראל למעט למטרת ביקור בני משפחתה והיא נחשבת אזרחית תושבת חוץ ללא זכויות; מקום ביצוע העסקה והפעולות הנדרשות לביצוע בקשר עם שינוי יעוד הקרקע הם ברומניה.

זאת ועוד, לטענת המבקשת הציפיות והסבירות של הצדדים הן כי תובענה מסוג זה תידון בביהמ"ש הרומני כיוון שאין כל זיקה בין מדינת ישראל לסכסוך. הציפייה הסבירה של הצדדים היא שסכסוך בקשר עם העסקה יידון במדינה בה בוצעה העסקה, קרי רומניה.

לסיום טוענת המבקשת כי המשאבים השיפוטיים במדינת ישראל מוגבלים והעמסת מקרה על ביהמ"ש הישראלי תדחה מקרה אחר. מן הראוי שהמהלך העסקי שעשתה המשיבה ואותו מביאה לביהמ"ש יעשה בביהמ"ש ברומניה ולא על חשבון מתדיינים ישראלים. על כן, לאור שיקולים ציבוריים יש למחוק את התביעה בשל טענת פורום לא נאות.

בתשובה לתגובה חוזרת המבקשת על עיקר טענותיה ומוסיפה כי באותו מצג משפטי שהציגה למנהל המשיבה הובהרו למשיבה מס' עניינים ובכלל זה: שטרם הוסדרו מסמכי ירושה הנדרשים לחלק מבעלי הקרקע ברומניה עובר לרכישתה; הסדרת רישום הקרקע ברומניה טרם הושלמה; נדרשים שורה ארוכה של מסמכים מרשויות ו/או גורמים שונים ברומניה לשם העברת בעלות. מכאן, אף אם תתקבל עמדת המשיבה שאין חשיבות להסכם המכר, לקרקע ולמפגשים ברומניה עדיין מצגי המשיבה על פי כתב התביעה מלמדים כי הזיקה לרומניה היא היחידה. העובדה כי נערכה פגישה בישראל אינה יכולה לרוקן מתוכן את המצגים שהוצגו באותה פגישה; המבקשת מוסיפה וטוענת כי עדות העדים רלוונטית; טוענת כי מחזיקה באזרחות ישראלית (אזרחית תושבת חוץ) אך מקום מושבה הקבוע הוא רומניה. לטענתה העובדה כי רכשה נכס בישראל אין בה כדי להצביע על כך שרואה את ישראל מרכז חייה; המצגים הנטענים מתייחסים להליכים ברומניה והכרה מעמיקה של הדין הרומני; המבקשת הודפת את הטענה שמקום ביצוע העסקה אינו רלוונטי; פסיקת המשיבה אינה רלוונטית לרבות לעניין החזקה הנטענת לפורום נאות; המבקשת הודפת את הטענה שפקודת הנזיקין מפנה לישראל כפורום נאות.

טענות המשיבה

המשיבה מציגה גם היא פסיקה ענפה. המשיבה טוענת כי המבקשת רכשה בשנת 2011 דירה בישראל והיא אזרחית ישראלית המתגוררת במרבית זמנה בישראל; המבקשת ביקשה אורכה להגשת כתב הגנה ובזמן הזה הגישה בקשה זו, דבר המעיד על חוסר ניקיון כפיים. לשיטת המשיבה אותם מבחנים אשר הזכירה המבקשת בבקשתה מובילים למסקנה שהפורום הנאות הוא בישראל. נקודת המוצא היא כי לביהמ"ש בישראל הסמכות לדון בתביעה, כלומר קיימת חזקה שהפורום הוא נאות. להסכם המכר אין נפקות לעניין הפורום כיוון שעילות התביעה נוגעות למצגי המבקשת לפני ביצוע עסקת המכר וחתימה על ההסכם, מה גם והסכמי המכר נחתמו באנגלית ולא רומנית ואף לא צוינה תנית מקום שיפוט מאחר והיה ברור לצדדים שבמקרה של התדיינות ביהמ"ש בישראל הוא הפורום המתאים.

יתרה מכך, מנהל המשיבה ובעל מניותיה היחיד הוא אזרח ישראלי והמבקשת אזרחית ישראלית; כל תמורת הרכישה הועברה מבנק לאומי בישראל לבנק לאומי ברומניה, שניהם בנקים ישראלים. רכיבים אלה יורדים לשאלת צפיות הצדדים באשר למקום ההתדיינות. התביעה הומצאה למבקשת בישראל, מקום מגוריה, מרכז חייה ועסקיה. המבקשת אינה תושבת רומניה וכך הצהירה במסמך משפטי בפני נוטריון מיום 22.11.2007. כל מצג העסקה וההסתמכות עליה נעשו במובהק בישראל ובעברית. המשיבה טוענת כי בעל עסקים חובקי עולם הנוהג לפעול עם ישראלים צריך לצפות שיתבע למחדליו בישראל. למשיבה זיקה ברורה לישראל שכן מנהלה ובעל המניות היחידי שלה הוא תושב ישראל ולכן הזיקה עולה אף בהתבסס על חוק השליחות. אף פקודת הנזיקין מפנה לישראל כפורום נאות במקרה בו תוצאות העוולה נתגלו בחו"ל או מושא העוולה אינו בישראל. נטל השכנוע בעניין פורום לא נאות מוטל על המבקש/הנתבע והינו כבד כאשר נטיית ביהמ"ש לצמצמו לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות.

המשיבה מדגישה בתגובתה כי עילת התביעה היא התרמית אשר המבקשת ביצעה נגד המשיבה. התרמית, קרי התחייבות שהמשיבה תרכוש את הקרקע ותשביחה ממעמד של קרקע חקלאית לקרקע לבניה, בוצעה בישראל. כל מצגי המבקשת נעשו בישראל. לפיכך, לשיטת המשיבה, אין כלל קשר לקרקע, מיקומה, מהותה או הרכבה. אין בסיס לטענת המבקשת לעדים מחו"ל והעדים שנקבה המבקשת בבקשה אינם נחוצים. לטענת המשיבה כל העדים שיעידו הינם אזרחי ישראל שהיו עדים להתחייבויות המבקשת. מדובר בתביעה נגד המבקשת אישית, בעילות נזיקיות/חוזיות, ללא קשר לקרקע ולדיני הקניין ברומניה; אין רלוונטיות לחוק הרומני בנוגע לעילות התביעה; המבקשת לא פעלה להוכחת טענותיה בין היתר לגבי מעמדה ברומניה. אשר על כן מירב הזיקות אינן מצביעות על רומניה.

כמו כן גם ציפיות וסבירות הצדדים מצביעות על ישראל. המשיבה לא הייתה מתקשרת עם המבקשת לו ידעה שכשתהייה מחלוקת זו תידון ברומניה ולא הייתה מתקשרת עם אזרח רומני. בכל הנוגע לעסקה בין שני ישראלים שהתקשרו בהסכם בישראל כשמהות העסקה אינה רלוונטית יש לנהל את התביעה בישראל.

גם בשל שיקולים ציבוריים יש לנהל את התביעה בישראל. בין השיקולים הציבוריים מגדילות הלכות ביהמ"ש את משקלו של האינטרס הציבורי של האזרח הישראלי בכלל והצרכן בפרט ששאלות כגון הנדונות כאן יתנהלו בישראל.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה סבורה אני כי דינה להתקבל, כפי שיפורט להלן.

ברע"א 9810/05 Martin J. Hecke נ' Pimcapco Limited (פורסם בנבו, 30.08.2009) סוכמו ההלכות הנוגעות לפורום לא נאות:

"משהוענקה לבית המשפט סמכות לדון בתביעה, קמה לו חובה לעשות שימוש בסמכות זו. עם זאת, לכלל זה הוכרו מספר חריגים, אשר בהתקיימם עשוי בית משפט בעל סמכות לראות לנכון שלא להפעיל את סמכותו. אחד מאותם חריגים מקורו בדוקטרינת "הפורום הלא נאות" (Forum Non Conveniens) לפי דוקטרינה זו, בהתעורר שאלה של ברירת מקום שיפוט בין בית משפט מוסמך בישראל לבין בית משפט זר, שאף הוא בעל סמכות בינלאומית לדון בתובענה, רשאי בית המשפט בישראל בתנאים מסוימים למחוק את התביעה שהוגשה לו כדי שזו תנוהל בפני בית המשפט הזר (ראו, ע"א 300/84 אבו עטיה נ' ערבטיסי, פ"ד לט(1) 365, 386-384 (השופט א' ברק) (1985) (להלן - עניין אבו עטיה); בג"ץ 8754/00 רון נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד נו(2) 625, 656-654 (השופטת ד' ביניש) (2002)). המבחן המכריע לבחינת תחולתה של דוקטרינת "הפורום הלא נאות" הינו האם הפורום המקומי הוא "הפורום הטבעי" או שקיים פורום טבעי זר בעל סמכות לדון בתובענה. מבחן זה מוכרע בהתחשב במכלול נסיבותיו של המקרה. בכלל זה יש לבחון את השאלה מהו הפורום בעל הקשר המשמעותי והמהותי למחלוקת נשוא הדיון, אליו מובילות מירב הזיקות הרלוונטיות (ראו, ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר נ' CAE Electronics Ltd, בפיסקה 18 (לא פורסם, [פורסם בנבו], 4.9.2007); רע"א 851/99T. Van Doosselaere נ' Depypere, פ"ד נז(1) 800, 815-813 (2003)). לשם בחינת שאלה זו, על בית המשפט להביא בחשבון שיקולים שונים. על שיקולים אלו ניתן למנות את מקום מושבם ועסקיהם של הצדדים, גישה למקור הראיות, האפשרות לחייב עדים להעיד בבית המשפט, ההוצאות הכרוכות בהבאתם ועוד (ראו, רע"א 4716/93 החברה הערבית לביטוח שכם נ' זריקאת, פ"ד מח(3) 265, 270-269 (1994) (להלן - עניין זריקאת); מיכאיל קרייני "שיקולי הפורום הנאות: מסעם אל תום האלף השני ומעבר לו" מחקרי משפט יט 67, 70-69 (2002) (להלן - "שיקולי הפורום הנאות")). יובהר, כי נטל ההוכחה לעניין קיומו של פורום זר מוסמך, שהינו בעל מירב הזיקות הרלוונטיות לסכסוך, מוטל על כתפיו של הנתבע. המבחן בו עליו לעמוד אינו מאזן נוחות רגיל, אלא עליו לשכנע את בית המשפט כי המאזן נוטה בבירור ובאופן משמעותי לעבר הפורום הזר (ראו, ע"א 45/90 עבאדה נ' עבאדה, פ"ד מח(2) 77, 84-82 (1994)). מעבר לכך יצוין, כי בפסיקה כיום מסתמנת מגמה של הגברת נטל זה וצמצום ההיענות לטענת "פורום לא נאות". זאת, לאור ההתפתחויות שחלו באמצעי התחבורה ובדרכי התקשורת המודרניות (ראו, רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co., פ"ד נב(1) 109, 114 (השופט ת' אור) (1998); רע"א 749/05Insight Venture Partners נ' טכנו הולד אחד (לא פורסם, [פורסם בנבו], 11.4.05))."

בענייננו, ועל אף שנטל השכנוע לעניין "פורום בלתי נאות" מוטל על המבקשת, סבורני כי היא הרימה נטל זה ובמקרה הנדון יש לקבוע שהמאזן נוטה בבירור ובאופן משמעותי לעבר הפורום הזר – הוא בית המשפט ברומניה. אבהיר דבריי אלו.

למעשה, שני הצדדים מפנים לאותן הלכות משפטיות. הלכות אלו מחייבות את בית המשפט בפניו מונחת בקשה כגון דא לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים, להניחם על כף המאזניים, ובסופו של יום אם הכף נוטה באופן משמעותי לכיוון הפורום הזר, יש להורות על מחיקת התביעה. אין מדובר בנוסחה מתמטית; מבחן זה מערב כמובן את שיקול הדעת של השופט הספציפי. מכאן עושר ההחלטות שבפסיקה, המסתמכות כאמור על אותן הלכות ממש.

במקרה הנדון שוכנעתי כאמור כי הפורום הטבעי הוא הרומני ולא הישראלי: המשיבה עצמה הינה חברה רומנית אשר הוקמה ברומניה לצורך ביצוע העסקה. היא זו אשר התקשרה עם המבקשת בהסכם, ומקום מושבה של המשיבה, ולא של מנהלה, הוא שצריך להילקח בחשבון במסגרת השיקולים. כך גם מקום מגורי המבקשת – המשיבה עצמה בכתב תביעתה מייחסת למבקשת מגורי קבע ברומניה ונוקטת במילים "שבה לרומניה", רוצה לומר, גם אם מבקרת המבקשת בישראל, וגם אם יש לה דירה בישראל, אזי מרכז חייה הוא ברומניה וזהו השיקול אותו יש לשקול במסגרת השיקולים.

פתחתי אמנם בהתייחסות למקום ההתאגדות של המשיבה ולמקום המגורים של המבקשת, התומכים אף הם בהעברת הדיון לרומניה, אולם סבורני, בניגוד לטענת ב"כ המשיבה, כי זהו השיקול המשני. השיקול המרכזי הינו המקום בו נמצאים המקרקעין; הדין החל על המקרקעין; הרשויות אשר עסקו, או אמורות היו לעסוק, בשינוי הייעוד של אותו מקרקעין; האנשים שהיו מעורבים בתהליכי שינוי הייעוד של המקרקעין; מקום המצאות העדים הרלוונטיים. אין ספק כי כל אלו מצויים ברומניה.

טוען ב"כ המשיבה כי המקרקעין הינם משניים לתביעה, כיוון שזו עוסקת במצגי שווא ותרמית, מצגי שווא שניתנו לכאורה בין שני אזרחי ישראל, בתוך תחומי ישראל. סבורני כי ב"כ המשיבה רותם את העגלה לפני הסוסים – וכיצד יקבע בית המשפט אם ניתנו מצגי שווא ו/או אם הייתה תרמית ו/או אם הייתה התרשלות, בטרם ישמעו ראיות ויתברר מהן הפעולות שהיה על המבקשת לבצע, על פי הדין הרומני, כדי לגרום לשינוי ייעוד? מהן הפעולות שבוצעו על ידה, אם בכלל בפועל? האם מדובר בפעולות הדרושות? מה מונע, אם בכלל, את שינוי הייעוד? האם ניתן היה לבצע שינוי ייעוד, במועד בו ניתנה הבטחה שכזו? אלו, על קצה המזלג בלבד, השאלות אותן יצטרך בית המשפט שידון בתיק לבחון. כל השאלות הללו נוגעות לדין הרומני; לרשויות המקומיות; לשפה המקומית; לעדים המקומיים. ב"כ המשיבה אינה יכול לטעון כי העדים אשר נזכרו על ידי המשיבה אינם רלוונטים – ראשית, הוא אינו יכול להכתיב למבקשת מי יהיו עדיה, ושנית, על פניו, עדויותיהם נראות רלוונטיות ביותר.

גם אם בין הצדדים נערכו פגישות בישראל; חלק מהמצגים הוצגו בישראל; נשלחו מיילים לישראל; הסכמי המכר וההתכתבויות בין הצדדים בשפה האנגלית והעברית; תמורת הרכישה הועברה מישראל ובאמצעות בנקים ישראלים – לא די בכל אלו כדי להפוך את ישראל ל"פורום הטבעי". אלו הם העניינים המשניים שאינם רלוונטים כלל למלאכת בירור השאלות שבמחלוקת.

לטעמי, כאמור, הזיקה המובהקת היא לרומניה ולפיכך הציפייה הסבירה של הצדדים היא כי הסכסוך ידון במקום המצאם של המקרקעין, המקום בו אמורים להתבצע הליכי שינוי הייעוד. אם סברה המשיבה אחרת, יכולה הייתה לדרוש הכללת תניית שיפוט לבתי המשפט בישראל, אך זאת לא נעשה.

גם מההיבט הציבורי סבורה אני כי דין הבקשה להתקבל. סבורתני כי אזרח ישראלי הבוחר לבצע השקעה כספית בנדל"ן מחוץ לגבולות המדינה; השקעה הדורשת טיפול מול רשויות מקומיות, על פי הדין המקומי, בעזרת אנשי מקצוע מקומיים, אינו יכול לצפות כי משיסתבכו העניינים הסכסוך יובא לדיון בפני בית משפט בישראל. מדובר בנוחות בלבד של אותו אזרח, נוחות אשר תגזול מבית המשפט זמן שיפוטי יקר, בהבנת הדין הזר שחל, שמיעת עדים מחו"ל והוצאות מיותרות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת. הנני מורה על מחיקת התביעה מהטעם של פורום בלתי נאות.

המשיבה תשלם למבקשת את הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ו' שבט תשע"ד, 07 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.