במסגרת התובענה שלפניי ביקש התובע כי ביהמ"ש יורה על ביטול עסקה לרכישת רכב (קטנוע) שרכש מאת הנתבעת ביום 14.5.13 במסגרת מכרז, בטענה כי לימים התברר שמספר השלדה זויף ומספר המנוע אינו תואם את רשיון הרכב.

הנתבעת טענה כי יש לדחות את התביעה בשל העובדה שמדובר ברכישה במסגרת תנאי מכרז בהם מדובר ברכישת כלי הרכב במצבו הנוכחי (as-is), והתובע מושתק מלהעלות טענות כנגדה בגין זיוף כאמור. בנוסף, ביקשה הנתבעת לחייב את צד ג', הספק אשר זכה במכרז מטעמה לשמש כמחסנים לצורך ביצוע עסקאות המכר האמורות, לשפותה בגין כל חיוב שתחויב בו במסגרת ההליך כאן, נוכח הוראות ההסכם שביניהם המחייבות את צד ג' לבצע בדיקת התאמה, ולשפות את רוכש הרכב, ככל שיתברר שבדיקה כאמור לא נעשתה כנדרש.

צד ג' הכחישה את טענות התובע בנוגע לזיוף הנטען, ביקשה להפנות תשומת הלב לעובדה שחלף זמן ממועד הרכישה ועד לגילוי הנטען במהלכו אין לדעת מה עלה בגורל הקטנוע, ובנוסף ביקשה לדחות את טענות התובע, בין היתר בשים לב להוראות טופס ההזמנה להציע הצעות עליו חתם התובע, כטענות הנתבעת המפורטות מעלה.

לאחר ששמעתי את חקירת הצדדים בסוגיות הרלבנטיות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, וזאת בין היתר מהנימוקים הבאים:

1. ראש וראשון ראוי להבהיר כי התובע הותיר רושם בלתי מהימן על ביהמ"ש. עדותו היתה מגומגמת ובלתי סבירה, עומדת בסתירה למרבית האסמכתאות שצירף, בלתי עקבית וחסרת הגיון פנימי.

2. מששוכנעתי כי התובע רכש מספר רב של קטנועים באמצעות צד ג' ובכלל (ר' עדותו עמ' 3 ש' 27- עמ' 4 ש' 31 לפרוטוקול), נחה דעתי כי לזה צריכה היתה להיות המומחיות הנדרשת לערוך בדיקה חזותית לקטנוע, ולהבחין במספר השלדה ובמספר המנוע לצורך ביצוע ההצלבות מול רשיון הרכב, ככל שחפץ בכך, ובשים לב לחובה החלה עליו לבדיקת כלי הרכב כעולה מתנאי המכרז אליו ניגש.

3. מהמסמכים שצירף התובע עולה כי בחודש אוקטובר 2013 הופקה עבורו חשבונית עבור תיקונים שבוצעו לכאורה בקטנוע לצורך הכנתו לטסט שנתי. זאת, לאחר שכבר בחודש אוגוסט - כעולה מחותמת שהוטבעה על גבי טופס רשיון הרכב - הובא הקטנוע לביצוע מבחן טסט, מבחן בו לשיטת התובע אובחנו הכשלים בקטנוע.

משכך, נשאלת השאלה מדוע נדרש התובע לבצע תיקונים בקטנוע, ולשלם בעבורם בחודש אוקטובר, אם לשיטתו ביקש לבטל את העסקה מיד לאחר שהתברר הזיוף הנטען מיד לאחר הטסט האמור מחודש אוגוסט? – לתובע הפתרונים.

4. ממסמכים שהציג התובע עולה כי אותו קטנוע ממש הועמד למבחן שנתי ביום 12.11.13, כעולה מהחותמת על גבי טופס הבדיקה שסומן ת/1.

אם כן, נשאלת השאלה מדוע הוחתם טופס רישיון הרכב בחודש אוגוסט 2013, משל הועמד למבחן כבר אז, מתי אמנם הועמד הקטנוע למבחן, האם הטענות שהעלה התובע בנוגע לזיוף הינן תולדה של ממצאי הבדיקה כאמור, או שמא מקורן ברצונו לבטל את העסקה ללא כל קשר לבדיקה שנערכה הלכה למעשה, בשים לב למועדה, ובשים לב למכתב שצירף לכתב תביעתו (שיקבל התייחסות בנפרד להלן) הנושא מועד 20.8.13, קרי עוד בטרם הבדיקה הנטענת מחודש נובמבר 2013.

5. התובע רכש את הקטנוע לשיטתו בחודש מאי 2013, ושומה היה עליו לבחון את הקטנוע לכל המאוחר בסמוך לאחר מועד זה.

יחד עם זאת, מהמסמכים שצירף עולה כי לכל המוקדם נבחן הקטנוע רק במבחן הרשמי שנערך, ככל שנערך, כעולה מן החותמת - ביום 15.8.13.

6. התובע צירף לכתב התביעה מסמך שנערך לכאורה ע"י מר שי טיאנו מ"טיאנו מוטורס" כבר ביום 20.8.13, ובו טענות לעניין זיוף מספר השלדה והחלפת המנוע, אלא שאותו שי לא זומן לעדות כאן להעיד על ממצאיו.

ראוי לציין כי אותו שי הוא שהפיק את הקבלה מיום 13.10.13, המעידה לכאורה על תשלום במזומן עבור תיקונים שבוצעו בקטנוע כהכנה לטסט, ולא ברור מתי אם כן נערכה אותה הכנה נטענת, מתי הבחין לכאורה אותו מר טיאנו בשינויים שנעשו ובזיוף הנטען, מתי הפיק את המכתב ו/או את החשבונית, ומה הקשר בין ממצאיו הנטענים ביחס לזיוף מספר השילדה והעדר זהות במספר המנוע לבין המציאות בשטח בכל הנוגע לקטנוע נשוא התובענה דנן.

כך או אחרת – משלא הובא לעדות אין אפשרות להסתמך על המסמך שהפיק להוכחת הנטען בו, שכן מדובר למעשה בעדות מפי השמועה בלבד.

אציין בהקשר זה כי התובע אישר כי קיבל לידיו את ההחלטה המזמנת את הצדדים לדיון כאן, היא ההחלטה המורה לצדדים לזמן את עדיהם לדיון הקבוע כאן (ר' עמ' 2 לפרוטוקול ש' 18).

הטענה כי התובע הוא הדיוט שאינו מבין בהליכי משפט ועל כן לא ידע כי עליו להביא עימו עדים אינה יכולה לעמוד לו נוכח הודאתו בקבלת ההחלטה כאמור ונוכח העובדה שמעדותו עלה כי הליך זה אינו הליך ראשון שהוא מנהל בביהמ"ש.

חשוב להדגיש בסוגיה זו כי חזקה פועלת לחובתו של אדם לפיה לא הביא עד שעל עדותו הוא מבקש להסתמך משום שסבר כי אם יובא לעדות תפעל עדותו לרעתו. כך על דרך הכלל, ובמיוחד נכונים הדברים שעה שנטל ההוכחה והשכנוע רובץ על כתפיו של בעל הדין הנמנע מהבאת העד.

7. נציג הצד השלישי העיד בדבר נוהל בדיקת נתוני כלי הרכב המגיעים אל המחסנים אל מול רשיון הרכב, ובדבר הכנת חוו"ד מתאימה ע"י שמאי מטעם הנתבעת אשר זכה במכרז למתן שמאויות בעבורה, ושוכנעתי כי מדובר בנוהל שיש בו כדי להבטיח כי במועד ביצוע המכירה קיימת התאמה בין מספר השלדה ומספר המנוע, לבין המספרים הנקובים ברשיון הרכב המועבר אל צד ג'.

8. גם לולא לשונו הברורה של טופס ההזמנה להציע הצעות אשר מילא התובע ואשר אישר כי קרא והבין (ר' עמ' 5 לפרוטוקל ש' 27), הרי שמוטלת על התובע כרוכש החובה לבדוק את הכלי שרכש מיד בסמוך לאחר רכישתו ולאחר קבלת החזקה לידיו, ולדווח למוכר אודות הכשל או אי ההתאמה, ככל שקיימת, כתנאי להסתמכותו עליה.

9. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים כאשר התובע מילא הצעה לרכישת הקטנוע, לפיה הוא רוכש את הקטנוע במצבו הנוכחי ללא כל זכות לדרישה או טענה, בכל הנוגע למצבו הפיזי או הרישומי, לרבות לעניין זיהויו.

מכל אלו הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא הרים את הנטל להראות כי מספר השלדה ומספר המנוע לא תאמו את רישומי רשיון הרכב במועד ביצוע המכירה לידיו, וכי ממילא לא הוכיח התובע כי ביצע את הבדיקות המצופות ממנו כרוכש רכב במסגרת מכרז למכירת רכב במתכונתם או בכלל, באופן המאפשר לו לבטל את העסקה.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

התובע יישא בהוצאות כל אחד מהצדדים הנוספים בסך של 750 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תעביר העתק פסה"ד לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ה, 20 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.