מבוא

1. התובעת, ילידת 9.3.36, נפגעה בתאונה שאירעה ביום 29.6.12 בשעה שעלתה בדרגנוע שבקניון התחנה המרכזית בירושלים (להלן: "הקניון"). על פי המתואר בכתב התביעה, מעדה התובעת במהלך העלייה בדרגנוע בשל נוזל שהיה על גרם המדרגות שבו השתמשה. לאחר שמעדה, 'נזרקה באוויר' ונפלה על רצפת הקניון. התובעת סירבה להתפנות באמבולנס שהוזעק למקום על ידי צוות הקניון.
2. הנתבעת 1, קניון התחנה המרכזית ירושלים, הינה המנהלת ובעלת המבנה של הקניון. הנתבעת 2, חברת נצבא החזקות 1995 בע"מ (להלן: "נצבא"), הינה חברה לייזום, פיתוח, רכישה, מכירה והשכרה של נכסים. הנתבעת 3, איי. אי. ג'י. ישראל חברה לביטוח בע"מ (להלן : "המבטחת"), הינה חברת ביטוח אשר במועדים הרלבנטיים ביטחה את נצבא בביטוח אחריות כלפי נזקי צד ג'.
3. לטענת התובעת אירעה התאונה בשל רשלנותן של הנתבעות 1 ו-2, שלא דאגו להסרת המפגע או להציב שלט אזהרה בדבר המפגע, ואף לא דאגו לחסום את העלייה לדרגנוע עד שיוסר המפגע. עוד טענה כי יש להחיל במקרה זה את סעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
4. התובעת לא צירפה חוות דעת בתחום הרפואה על מנת להוכיח את נזקיה. לכתב התביעה צירפה התובעת רשומות רפואיות, וביום הדיון העידה מטעמה רופאת המשפחה שמטפלת בה.
5. לטענת הנתבעות יש לסלק את התביעה נגדן על הסף, שכן האירוע לא אירע, ובכתב התביעה לא יוחסה להן כל התרשלות. עוד טענו הנתבעות שיש למחוק את התביעה כיוון שהינה תביעה בגין נזקי גוף והתובעת לא צירפה חוות דעת להוכחת ראשית ראייה לפגיעת גוף. למען הזהירות טענו הנתבעות בכתב הגנתן שמנגנון הדרגנוע אינו מאפשר הצטברות של נוזלים על המדרגות, לפיכך התאונה כפי שתיארה אותה התובעת אינה מתיישבת עם המציאות. הנתבעות הוסיפו וטענו, שככל שהתובעת מעדה, נגרמה המעידה בשל אשמה המוחלט של התובעת.
6. הנתבעות הגישו הודעת צד ג' נגד "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן: "אגד"), בטענה שהיא האחראית על תחזוקת המתחם שבו התרחשה לכאורה התאונה, ונגד עמישב שירותים בע"מ (להלן: "עמישב"), שהינה חברת ניקיון האחראית מטעם אגד על ניקיון המתחם.
7. מטעם אגד לא הוגש כתב הגנה. עמישב הצטרפה בכתב ההגנה שהגישה לנטען בכתב ההגנה של הנתבעות - ככל שאין בו להטיל עליה אחריות וככל שאינו סותר את כתב הגנתה. לטענת עמישב היא אינה אחראית על ניקיון המתחם כולו אלא על קומת "אגד" בלבד, ולכן היא אינה אחראית על ניקיון הדרגנועים. נציג עמישב סיכם בסוף הדיון וטען שיש לדחות את ההודעה נגדה כיוון שלחברת עמישב אין כל קשר לניקוי הדרגנוע ולפי ההסכם הם מנקים את קומת הנוסעים והמשרדים - שזו הקומה השלישית – בעוד שהתובעת העידה כי נפילתה הייתה בקומה הראשונה.

הראיות

ראיות התובעת

1. התובעת פירטה בעדותה את נסיבות התאונה כדלקמן: "אני הייתי למטה, ורציתי לקנות משהו. איך שעליתי את המדרגות, לא הספקתי בום נפלתי. פתאום אני מוצאת את עצמי בתוך הדרגנוע. הרגל שלי היתה מלאה בדם והאצבעות שלי היו מרוסקות. לא ידעתי מה לעשות. לא רציתי ללכת לבית חולים כי בעלי חולה באפילפסיה ולא רציתי לעזוב אותו. הם ניקו לי את הפצעים, ואמרו לי שאם הרגל תתנפח אצטרך ללכת לבית חולים. אמרתי בסדר. הורידו אותי לאמבולנס, הוא היה בתוך אגד... כשראיתי את האמבולנס נבהלתי ואמרתי שיורידו אותי מהר." (עמ' 2 שורות 31-32; עמ' 3 שורות 1-5).
2. התובעת פירטה בשנית את נסיבות התאונה : "אני הייתי למטה. דיברתי עם מישהי ואמרתי לה שאני רוצה לקנות בגדים לילדים קטנים. היא אמרה שיש בדלתא. אני לא יודעת איפה זה דלתא, איך שהתחלתי לעלות נפלתי. אני לא יודעת ממה נפלתי, אולי היה משהו על הרצפה, אולי נדחפתי. אני לא יודעת. אם הייתי יודעת בדיוק הייתי אומרת. פתאום אני רואה את הרגל שלי מלאה דם. השרשרת שלי נקרעה מהברזלים. כשעליתי על המדרגות לא הייתי עם מקל, הייתי בריאה ולא היה לי כלום. התיק שלי היה על הגב ואני עליתי עם התיק שלי, עם יד אחת על המעקה על המדרגות. אני עולה ופתאום נפלתי, וראיתי את עצמי על הרצפה שוכבת. אני הולכת רק עם נעליים כמו שאני לובשת עכשיו, נעלים סגורות וסוליה ישרה. אני לא הולכת עם עקב. " (עמ' 3 שורות 6-14).
3. לשאלת נציג הנתבעת 3 באיזה שלב נפלה, השיבה : "באמצע, כי הרגל שלי היתה כולה דם." (עמ' 3 שורה 18). לאחר שהוצגו בפניה תמונות של המקום השיבה "עליתי את המדרגות, עדין לא הגעתי למעלה. אני חושבת שהייתי מעל האמצע, ושנפלתי את כל זה. יכול להיות שדחפו אותי, או שהיה משהו על הרצפה שהחלקתי. קודם כל היו הרבה אנשים." (עמ' 3 שורות 20-22). עוד השיבה ש"נפלתי, כאילו מישהו בא והוציא לי את היד מהמעקה ונפלתי." (עמ' 3 שורה 24).
4. התובעת ציינה כי עבורה 15 או 16 מדרגות נחשב לחלק העליון של הדרגנוע (עמ' 3 שורה 30). התובעת השיבה כי "אם הייתי מחזיקה לא הייתי נופלת." (עמ' 4 שורה 1). לשאלה אם יכול להיות שמישהו דחף אותה והזיז לה את היד השיבה "למה? זה בכוונה? יש שם ילדים, נערות ונערים שרוצים ללכת מהר, רצו לרדת ואני נפלתי" (עמ' 4 שורה 5).
5. נציג הנתבעת 3 טען כי לפי תיאור הנסיבות על ידי התובעת לא נאמר שהגורם הוא שמן שהיה במדרגות, ועל כך ענתה "אני לא יכולתי לראות מה היה במדרגות. כשנפלתי לא חיפשתי מה יש במדרגות." (עמ' 4 שורה 12). וכשנשאלה שנית איך זה מתיישב עם גרסתה בכתב התביעה השיבה "או שמן או פרי, יכול להיות שמשהו היה שם. אני לא ראיתי, ואיך שנפלתי לקחו אותי באמבולנס." (עמ' 4 שורה 14).
6. התובעת העירה לדבריו של נציג צד ג'2 "מה אני אגיד, האדון אומר שהוא לקח אותי מהקומה השלישית לאמבולנס. איך זה יכול להיות? אני הייתי בקומה ראשונה..." (עמ' 6 שורות 19-20).
7. התובעת צירפה לכתב התביעה רשומות רפואיות: הפניה למיון של ד"ר מיכי פיליפס מיום 1.7.12, בחלק של התלונות נכתב כי "לפני 3 ימים נפלה במדרגות נעות בירושלים. נחבלה ונפגעה בשוק הימנית. חבלות נוספות בגב ובזרועות.". בממצאי הבדיקה נכתב "סימני פציעה של המדרגות הנעות לאורך השוק הימנית. נפיחות והמטומה בשוק הימנית, רגישות לאורך כל השוק. נפיחות והמטומה בקרסול ובכף רגל ימין. רגישות ע"פ המלאולוס דו"צ"; מכתב שחרור מבית החולים שערי צדק מיום 1.7.12, בחלק של התלונה העיקרית נכתב "כ3 ימים טרם קבלתה נפלה במדרגות-נעות בתחנה המרכזית "אגד" י-ם... ונחבלה בשוק ימין קרסול ימין ... שוללת חבלת ראש או אובדן הכרה"; הפניה של ד"ר קרלינסקי אלה לדימות מיום 22.7.12, בחלק של התלונות נכתב כי "עדיין סובלת מכאבים חזקים. החמרה בחרדות על רקע נפילה"; מכתב שחרור מבית החולים שערי צדק מיום 22.7.12, שבחלק של התלונה העיקרית נכתב "מלפני 3 שבועות נפלה במדרגות נעות עם חבלה משמעותית ברגל ימין. מלפני שבוע – החמרה בכאבים ובזרמים ברגל."; רישום ביקורים של התובעת אצל ד"ר קרלינסקי מיום 12.9.12 שבו נאמר כי התובעת עדיין סובלת מכאבים ברגל ומשתמשת במקל ובתחבושת אלסטית; תשובה של בדיקה מיום 23.10.12 שבוצעה על ידי ד"ר רפולד לבשין [בתחום האורתופדיה], שבה נכתב כי בבדיקה השוק הימנית נפוחה מעט רגישות במישוש מפוזרת ללא סימני זיהום או DVT. בחלק הסיכום וההמלצות הומלץ על חבישה אלסטית וVENORUTON מקומי.
8. התובעת צירפה לכתב התביעה גם מכתב של עורך דינה המופנה לנצבא, מיום 3.1.13, שבו תואר באשר לנסיבות התאונה כי התובעת החליקה "ככל הנראה בשל נוזל/ שומן וכיו"ב ולמעשה התעופפה מגרם המדרגות העליון חזרה למקום ולמפלס ממנו התחילה את העלייה בדרגנוע."

עדות גב' קרלינסקי

1. מטעם התובעת העידה גב' קרלינסקי, שהינה רופאת המשפחה של התובעת. לדבריה- "אני רוצה לציין דבר אחד, אני מכירה את התובעת כמה שנים טובות. זו אישה לא צעירה. מהתביעה עברה לפחות שנה. אני שמעתי גרסה קצת אחרת כשהיא הגיעה אלי, לא נכנסתי ממש לפרטים אבל אני יכולה לטעון, שהתובעת יכולה לא לזכור את כל הפרטים מאז. היא סיפרה שהחליקה, היא אומרת שהיה או שמן או מים שם. זה מה שאני זוכרת. עכשיו היא שינתה את הגרסה כי היא אומרת שהיא לא זוכרת." (עמ' 4 שורות 18-22).
2. לשאלת נציג הנתבעת 3 השיבה כי לתובעת אין היסטוריה של בעיות עם הרגליים (עמ' 4 שורות 29-30).

ראיות מטעם הנתבעות

1. ביום הדיון העיד נציג בנתבעות 1 ו-2, מר צבי כץ, כי "באירוע הזה הגברת החליקה, האבטחה ניגשה והציעה לפנות אותה לבית החולים. לפי מה שאני יודע היא החליקה בדרגנוע שעולה לקומה 3, שזה באחריות אגד. בפועל אני לא מנקה שם." (עמ' 5 שורות 11-12). עוד העיד כי "...דרגנוע לא יכול ללכת על מעבר שטוח, זה מדרגה. אם אפשר ליפול בדרגנוע זה או בעליה או בירידה, או שאדם דחף אותו או לרגע חוסר תשומת לב. אין פה שום אלמנט של רשלנות..." (עמ' 5 שורות 15-17).
2. מר כץ הגיש ביום הדיון את ההסכם של הנתבעות עם אגד מיום 27.5.03 (נ/1). לפי סעיף 11.3 להסכם "אגד תתחזק ותממן את עלות אחזקת והפעלת שני הדרגנועים (עולה ויורד) המובילים מקומת המסחר העליונה לאולם הנוסעים לרבות תיקונים, ביטוח וכדומה. מובהר כי אגד לא תחויב בהוצאות האחזקה וההפעלה של כל יתר הדרגנועים האחרים בפרויקט. 11.3.1 הצדדים מסכימים כי בפועל תבוצע תחזוקת שני הדרגנועים כאמור על ידי המשכיר ו/או חברת הניהול ואגד תשלם למשכיר ו/או לחברת הניהול לפי העניין את הסכומים הכרוכים בכך אחת לחודש, במועדים זהים למועדים בהם ישולמו התשלומים הרלבנטיים על ידי המשכיר ו/או חברת הנהול. 11.3.2 עוד מובהר כי לאגד אין כל אחריות לבוצע תחזוקה של שטחים ציבוריים שמחוץ למושכר וזאת להבדיל מהשתתפות בתחזוקת מערכות משותפות."
3. מר כץ הגיש גם דוח חוקר מיום 29.6.12 (נ/2). החוקר, גיא דור, פירט את החקירה של מר צבי כץ שבה מר כץ טען כי אגד היא שאחראית על תחזוקת הדרגנועים המובילים מקומת המסחר העליונה לאולם הנוסעים, ולאגד יש הסכמים עם חברת שינדלר וחברת הניקיון בכל הקשור בדרגנועים. עוד פורט כי הועבר לחוקר החוזה בין הנתבעים לאגד שלפיו הם פועלים מאז 2003. החוקר ציין כי "בחוזה עמוד 12, סעיף 11.3 נרשם כי אגד תתחזק ותממן את עלות אחזקת והפעלת שני הדרגנועים (עולה ויורד) המובילים מקומת המסחר העליונה לאולם הנוסעים לרבות תיקונים, ביטוח וכדומה. נעיר כי סעיף לאחר מכן 11.3.2 מצוין ההפך, כי המבוטחים יהיו אחראים בפועל, אך הוסבר ע"י צבי קץ כי הסעיף רלוונטי להתחשבנות בלבד והאחריות חלה כפי שסעיף 11.3 קובע. אנו מתרשמים כי ניסוח הסעיף עשוי להיות בעייתי, אך המבוטחים עומדים על כך שהאחריות בפועל על כל הקשור בדרגנועים הרלוונטיים חלה על אגד. מר קץ הסביר כי ההתקשרות בפועל מול חברת שינדלר היא של אגד. חב' הניהול של המבוטחים יכולה להזמין את שינדלר לתקן תקלה בדרגנועים, אך ההתחשבנות היא של אגד מול שינדלר. בעניין הניקיון הוא הדגיש כי במתחם שתי חברות ניקיון, אחת של אגד אחת של המבוטחים, זו של אגד היא שמנקה את הדרגנועים הרלוונטיים.". החוקר צירף תמונות של הדרגנוע העולה מקומת המסחר אל אולם הנוסעים. לפי התצלומים על הדרגנוע הודבקו מדבקות אזהרה בנוגע לשימוש בדרגנוע שנאמר בהן וצויר, בין השאר, כי יש להחזיק את המעקה, להרחיק רגליים מהצדדים, אין להעלות עגלות, וכי הנסיעה עם נעלים בלבד.
4. מר כץ הגיש גם את דו"ח קב"ט התחנה המרכזית (נ/3). מר הלל ברפי, מנב"ט התחנה המרכזית, מילא דו"ח בנוגע לתאונה עבור המחלקה המשפטית של נצבא ביום 24.1.13. בסעיפים 2-5 של הדו"ח נכתב כי "במהלך שימוש בדרגנוע החליקה הגב' רוזט ללא שום סיבה אשר נראתה לעין. אחראי משמרת וצוות המאבטחים טיפל בה, ובנוסף הזמין מד"א אך גב' רוזט לייבוביץ סירבה להתפנות. לאחר מספר חודשים נפגשה הגב' רוזט לייבוביץ עם הח"מ ובמהלך השיחה לא טענה שהיה כתם שמן/נוזל שבגללו היא נפלה. אין תיעוד של המקרה.".

ראיות צד ג'2

1. נציג צד ג'2, מר אבי ערד, העיר כי יש מספר דרגנועים בין הקומות ולפי עדות התובעת היא רק החלה לעלות ולא נאמר שהיא עלתה קומה אחת בדרגנוע ואז עלתה קומה נוספת (עמ' 5 שורות 31-32). מר ערד העיד כי "חב' עמישב לא ניקתה ואינה מנקה מדרגות נעות בתחנה. היא אחראית על ניקיון במקומות אחרים.." (עמ' 6 שורה 1). והמשיך והסביר איך מנקים דרגנוע "זה נעשה באמצעות מכשור שמופעל בעיקר בלילה, זה נקרא מסרק דרגנועים. אין לנו ולא היה לנו מכשיר מסוג זה." (עמ' 6 שורות 2-3).
2. לשאלה אם נשפכת גלידה על המדרגות מה עושים השיב "...צריך לעצור אותו. מי שמנקה זה בדרך כלל אנשי אחזקה, ורק לאחר מכן מנקים, כי צריך להוריד את המדרגה הספציפית." (עמ' 6 שורות 5-6). לשאלת נציג הנתבעת 2 אם כאשר יש מפגע הם מנקים השיב "אנו לא מנקים את הדרגנועים הספציפים האלה. נשאלה שאלה של בית המשפט של מה קורה אם במקומות אחרים נופלת גלידה. חד משמעית אנחנו לא מנקים את הדרגנועים האלה, גם לא כשיש שם לכלוך" (עמ' 6 שורות 12-13).

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, ושמעתי את הראיות וטיעוני הצדדים, מצאתי שלא עלה בידי התובעת לעמוד בנטל המוטל עליה להוכיח את התביעה, ולפיכך יש לדחותה.
2. אין בין הצדדים מחלוקת באשר לעצם אירוע התאונה שבמהלכה מעדה התובעת והחליקה בדרגנוע. בעקבות האירוע טיפל צוות המאבטחים בתובעת, אף הזמין אמבולנס למקום לשם פינויה לטיפול רפואי, ואולם התובעת סירבה להתפנות מהמקום. המחלוקת בין הצדדים הינה באשר לנסיבות התאונה ובאשר לשאלה האם מקימות הנסיבות אחריות כלשהי על הנתבעות או על צד ג'.
3. מהראיות שהובאו בפני לא ניתן לקבוע בוודאות מה הייתה סיבת ההחלקה של התובעת, ובכל פנים התובעת לא הוכיחה את גרסתה כפי שתוארה בכתב התביעה.
4. התובעת טענה כאמור בכתב התביעה שהסיבה למעידתה היה נוזל כלשהו שהיה על הדרגנוע וגרם למעידה. יחד עם זאת, בדיון שהתקיים בפני עצמה לא ידעה לומר בוודאות את הסיבה להחלקה. בעדותה השיבה כאמור "אני לא יודעת ממה נפלתי, אולי היה משהו על הרצפה, אולי נדחפתי. אני לא יודעת. אם הייתי יודעת בדיוק הייתי אומרת.". לאחר מכן השיבה "יכול להיות שדחפו אותי, או שהיה משהו על הרצפה שהחלקתי. קודם כל היו הרבה אנשים." עוד השיבה "אני לא יכולתי לראות מה היה במדרגות. כשנפלתי לא חיפשתי מה יש במדרגות." (עמ' 4 שורה 12). וכן- "או שמן או פרי, יכול להיות שמשהו היה שם. אני לא ראיתי ..." (עמ' 4 שורה 14).
5. אמנם העדה מטעם התובעת, ד"ר קרלינסקי, העידה שלדעתה התובעת מפאת גילה אינה זוכרת את נסיבות האירוע וכי סמוך לאירוע שמעה גרסה קצת אחרת, "היא סיפרה שהחליקה, היא אומרת שהיה או שמן או מים שם. זה מה שאני זוכרת. עכשיו היא שינתה את הגרסה כי היא אומרת שהיא לא זוכרת." (עמ' 4 שורות 18-22). יחד עם זאת ציינה העדה, שהינה הרופאה המטפלת בתובעת, שהיא לא נכנסה בשעתו לפרטי נסיבות האירוע.
6. חרף האפשרות שהתובעת אינה זוכרת את נסיבות אירוע מפאת גילה, לאחר עיון במלוא הראיות אינני מוצאת שיש לאמץ את הגרסה שלפיה לכלוך שהיה על הדרגנוע הוא הגורם להחלקה. ממכתבו של בא כוחה של התובעת לנצבא עולה שגם סמוך לתאונה לא הייתה כל וודאות שלכלוך על רצפת הדרגנוע הוא שגרם לתאונה. במכתב לנצבא נטען שהתובעת החליקה "ככל הנראה בשל נוזל/ שומן וכיו"ב...". היינו גם במוך לתאונה לא הייתה כל וודאות שסיבת המעידה הייתה לכלוך כלשהו על המדרגות.
7. לא ניתן למצוא תימוכין לגרסתה של התובעת בראיות שהובאו מטעם הנתבעת. בדוח הקב"ט מטעם הנתבעת (מוצג נ/3), אשר לא התייצב לדיון ואשר ערך את הדוח חודשים רבים לאחר האירוע, נרשם שהתובעת החליקה ללא סיבה נראית לעין, וכן שכעבור מספר חודשים פגשה התובעת בקב"ט ושוחחה עמו, ובמהלך השיחה לא טענה שהיה כתם שמן או נוזל שבעטיו נפלה.
8. נראה שגרסתה של התובעת באשר להחלקה בשל מים או שמן שהיו על הדרגנוע, מבוססת על סברה בלבד, ואולם קשה לאמץ סברה זו, שכן הסיטואציה של החלקה בשל דריכה על לכלוך אפשרית בשעה שאדם עצמו נמצא בתנועה ותוך כדי הליכתו הוא צועד על כתם של לכלוך ומחליק בעטיים של השילוב בין התנועה לבין הלכלוך המצוי על הרצפה. נסיבות שכאלו אינן מתקיימות בדרגנוע. במהלך השימוש בדרגנוע אכן נמצא המשתמש בו בתנועה, ואולם התנועה היא עקב שימוש בכוח המכאני של הדרגנוע בעוד שהמשתמש עצמו עומד במקומו. מעדותה של התובעת ניתן ללמוד שהיא עצמה עמדה במהלך העלייה בדרגנוע ולא צעדה על גבי המדרגות הנעות. בסיטואציה זו של אדם העומד במקומו, לא ברור כיצד הוא נתקל לפתע בלכלוך ומדוע הייתה החלקה או מעידה.
9. גם האפשרות שעלתה במהלך עדותה של התובעת שלפיה יתכן שהיא נדחפה על ידי עוברים ושבים הינה בגדר סברה. התובעת השיבה "למה? זה בכוונה? יש שם ילדים, נערות ונערים שרוצים ללכת מהר, רצו לרדת ואני נפלתי" (עמ' 4 שורה 5), וגם לפי הנחתה לא היה מדובר במעשה מכוון. גם סברה זו אינה אפשרות סבירה. התובעת תיארה את המקום כמקום הומה ועמוס באנשים, ועל כן לא ניתן להבין כיצד נפלה ממרום הדרגנוע מבלי להיתקל באנשים הרבים שעמדו מאחוריה, ומבלי להיעצר על ידם.
10. התרשמתי שהתאונה אירעה דווקא בשל שימוש לא זהיר בדרגנוע, והימנעות מאחיזה במעקה. עדותה של התובעת באשר למיקום שבו אירעה התאונה לא הייתה עקבית. בתחילה העידה ש"איך שעליתי את המדרגות, לא הספקתי בום נפלתי". גם כאשר התבקשה לפרט את נסיבות התאונה פעם נוספת, השיבה כי "איך שהתחלתי לעלות נפלתי" על פי גרסה זו אירעה התאונה מיד לאחר שהתובעת עלתה על הדרגנוע. ואכן בעלייה על דרגנוע, או בירידה ממנו, תתכן אפשרות לאבדן שיווי משקל בשל עצם המעבר ממדרך קבוע למדרך המצוי בתנועה, וכפי שהעיד מר צבי כץ, "אם אפשר ליפול בדרגנוע זה או בעליה או בירידה". אמנם מאוחר יותר השיבה התובעת שהמעידה אירעה דווקא בשעה שהייתה באמצע הדרגנוע, ואולם כאמור העדות בנושא זה לא הייתה עקבית ובכל מקרה מצאתי שיש להעדיף את התיאור הספונטני שניתן בתחילת עדותה. יתכן שבשל תנועת הדרגנוע נפלה התובעת ממספר מדרגות, ואולם התרשמותי היא שהאירוע אירע מיד לאחר שהתובעת עלתה על הדרגנוע.
11. עוד התרשמתי שהתובעת לא אחזה במעקה במהלך האירוע, ושזו הייתה עילת המעידה. כפי שהעידה, "נפלתי, כאילו מישהו בא והוציא לי את היד מהמעקה ונפלתי." (עמ' 3 שורה 24). לאחר מכן העידה פעם נוספת כי "אם הייתי מחזיקה לא הייתי נופלת.". גם אם הייתי מקבלת את גרסתה המאוחרת של התובעת שלפיה נפלה מאמצע גרם המדרגות, עדיין היא לא אחזה בידה במעקה.
12. מעבר לדרוש אציין שלא מצאתי שמוטלת על הנתבעות אחריות לשאת בנזקים שנגרמו לתובעת בנסיבות שבהן אירעה כפי הנראה התאונה. כיון שמדובר בתביעה קטנה אין זה המקום להאריך ולפרט בנושא חובת הזהירות המוטלת על המחזיק במקרקעין כלפי המבקרים במקרקעין, למנוע כל מכשול העלול לגרום לנפילתם של העוברים ושבים. יחד עם זאת השימוש בדרגנוע כרוך בסיכון סביר, שאינו מטיל בהכרח אחריות. השימוש בדרגנוע כרוך בסיכון מסוים הכרוך בעצם תנועתו של הדרגנוע, בעיקר בעלייה על הדרגנוע ובירידה ממנו, אך גם במהלך תנועתו. מתצלומים של הדרגנוע במוצג נ/2, עולה שעל הדרגנוע מוצבות מדבקות המזהירות מפני השימוש בדרגנוע, בכיתוב ובציורים, ונקבעו הנחיות לשימוש זהיר ובטיחותי. בין היתר נכתב באזהרה 4 "החזק את המעקה". קיים גם ציור המנחה שיש לאחוז במעקה. בנסיבות שבהן מוזהרים המשתמשים במפורש שעליהם לאחוז במעקה והם אינם עושים זאת, לא מוטלת אחריות על הנתבעות.
13. לפיכך מצאתי שיש לדחות את התביעה.

ההודעה לצד ג'

1. כיון שהתביעה נדחית מתייתר הדיון בהודעה לצד השלישי. יחד עם זאת אציין בקצרה שגם אילו הייתי מקבלת את התביעה, הייתי מוצאת שיש לדחות את ההודעה לצד ג'.
2. לטענת הנתבעות אירעה התאונה בדרגנוע המוביל לקומה ג' שהיא הקומה המצויה בחזקת אגד. עוד נטען שהאחריות לתחזוקת שני הדרגנועים המובילים לאותה קומה הינה באחריות אגד ועמישב שהיא חברת הניקיון המעניקה שירותי ניקיון לאגד.
3. במישור העובדתי, הנתבעות לא הוכיחו שהתאונה אכן אירעה דווקא בדרגנוע שבין הקומה השנייה לשלישית. נהפוך הוא, עולה מהראיות שהתאונה אירעה דווקא בדרגנוע המוביל מהקומה הראשונה לשנייה.
4. התובעת חזרה והשיבה שהתאונה אירעה דווקא בדרגנוע המוביל מהקומה הראשונה לשנייה. בתחילת עדותה השיבה פעמיים "אני הייתי למטה". לבסוף הבהירה "מה אני אגיד, האדון אומר שהוא לקח אותי מהקומה השלישית לאמבולנס. איך זה יכול להיות? אני הייתי בקומה ראשונה..." (עמ' 6 שורות 19-20). זאת ועוד, התובעת השיבה שהיא עשתה את דרכה לחנות דלתא לשם רכישת בגדים. הנתבעות לא הוכיחו בפני שחנות דלתא נמצאת בקומה השלישית, ובמהלך הדיון לא ציין נציגן שאכן החנות מצויה בקומה השלישית. אין להוציא מכלל אפשרות שהחנות מצויה בקומה השנייה, כפי שעולה מעדות התובעת.
5. הנתבעות לא הציגו תחקיר או דוח שנערך סמוך לאירוע שבו צוין המיקום המדויק שבו אירעה התאונה. דומה שאילו היה נערך דוח בזמן אמת, הייתה המחלוקת העובדתית בנושא זה מתייתרת. מיד בסמוך לאירוע תאונתי יש לערוך דוח תאונה שבו יפורטו נסיבות התאונה, וזאת לאחר ביצוע תחקיר קצר של הנפגע ושל העובדים הרלוונטיים, כגון הקב"ט. בדוח יש לציין מה הייתה גרסת הנפגע, מהו מקום האירוע המדויק, האם נמצאו מפגעים במקום, וכיצד טופל האירוע. קיימת חשיבות לעריכת דוח שזה בסמוך לאירוע, והמסמך נ/3 שהוצג בפני אינו מהווה תחליף נאות לדוח שנערך בזמן אמת, הוא אף אינו מפרט האם נערכה בדיקה בעקבות התאונה, האם נמצאו ממצאים, והיכן אירעה התאונה.
6. גם אילו הייתי מקבלת את התביעה וכן את טענת הנתבעות במישור העובדתי לכך שהתאונה אירעה בדרגנוע המוביל לקומה ג', לא מצאתי שיש לקבל את טענתן של הנתבעות על כך שהאחריות לתחזוקת הדרגנועים מוטלת על אגד. בחוזה בין הצדדים אשר צוטטו לעיל נקבעו שתי הוראות סותרות. האחת מטילה את האחריות לתחזוקת שני הדרגנועים על אגד, ואולם השנייה קובעת כאמור במפורש שאגד לא תבצע את הניקיון בפועל, אלא תשלם לנתבעות עבור הניקיון. (אין להוציא מכלל אפשרות שהטעם לכך הוא הרצון להימנע מעלויות מיותרות הכרוכות בין היתר בהצבה של מכונת רחצה נוספת לשני דרגנועים בשעה שממילא קיימים בקניון אמצעים לניקיון הדרגנועים האחרים שבאחריות הנתבעות). לעניין זה לא מצאתי שיש להעדיף את עדותו של נציג הנתבעות על פני עדותו של נציג עמישב, אשר חזר והדגיש שגם בפועל לא מעניקה עמישב שירותי ניקיון לדרגנועים. יתכן שנציג הנתבעות, המעסיק חברת ניקיון לקומות האחרות טועה לחשוב שעובדי הניקיון הם של עמישב בעוד שהם למעשה עובדי הניקיון של החברה מטעמו. אשר על כן יש לדחות את ההודעה לצד שלישי גם לגופה.

סוף דבר

1. אשר על כן אני דוחה את התביעה וכן את ההודעה לצד שלישי. לאור הסכמתן של הנתבעות לוותר על הוצאות, הסכמה המוצדקת בנסיבות העניין, אינני מחייבת את התובעת בהוצאות. אשר להוצאות עמישב, אשר נציגה טען בפני שלא היה מקום להגשת הודעה לצד שלישי ופירט שנגרמו לו הוצאות הן בשל הגשת כתב הגנה, והן בשל הצורך להימצא מספר שעות בבית המשפט, מצאתי שיש לפסוק הוצאות, שכן מלכתחילה לא היה מקום למשלוח הודעת צד ג'. מעבר לכך שלא הייתה כל ראייה לכך שהתאונה אירעה דווקא בדרגנוע המוביל לקומה ג', בדוח החוקר מטעם הנתבעות (מוצג נ/2) צוינה במפורש הבעייתיות בשאלת האחריות הנעוצה בסתירה שבין הוראות ההסכם, הקובעת שחרף אחריותה לא תטפל אגד בניקיון הדרגנועים, אלא תשלם לנתבעות מדי חודש עבור הניקיון. לפיכך אני מחייבת את הנתבעות בהוצאות עמישב בסכום של 2,000 ₪, אשר ישולם תוך 30 ימים.

ניתן היום, כ"ו אדר תשע"ד, 26 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.